התבגרות

המקום המכושף המקום המכושף פרויקטים מיוחדים

המקום המכושף / אורית קוריצקי

על מרחבים מכושפים של ילדות

גם אם במבט ראשון נדמה שהמקום המכושף הוא זיקוק, או הקפאה של הילדות, בקריאה קרובה מסתבר שמדובר במרחב דו משמעי. בדומה למעבר לנרניה דרך ארון המעילים ההופכים לעצי יער, גם הצניחה האיטית במאורת ארנב שעל קירותיה תלויים שידות ומדפים, היא הדרגתית, דרך מרחב – סף שלא משתייך במובהק לאף אחד מהעולמות.

המפוזר מכפר אז"ר - כך וכך שנים אחרי... המפוזר מכפר אז"ר - כך וכך שנים אחרי... כללי

המפוזר מכפר אז"ר - כך וכך שנים אחרי... / דפנה שמשוני / איור: רינת גלבוע

יצירה מקורית על דמותו הבוגרת של המפוזר מכפר אז"ר

כשקראו לי "איש" הייתי בסך הכול בן עשרים ושש, וברור ש"כל תינוק אותו (אותי) הכיר", כי כשההורים שלהם היו עסוקים בלהיות רציניים בעולם המבוגרים, אני הייתי היחיד שירד על הברכיים וחייך אליהם ישר לעיניים.

סוד הזמן הנעלם סוד הזמן הנעלם פרויקטים מיוחדים

סוד הזמן הנעלם / אור ארנסט

על הדמויות שבאמת חיו את ילדותן

ברבים מסיפורי אגדות, מוסר וחניכה, אפשר למצוא צעירים וצעירות המייחלים להשתלב בעולם המבוגרים, גם מתוקף מעמדם הפגיע והכורח להיחלץ משם, אך בעיקר כמִשאלת לב וכמטרה סופית של כל אחת ואחד: להיהפך אדם בוגר. כך הם מקווים להינשא, לעמוד במשימות, לזכות בכבוד ויקר, ו"להתפתח" בדרכם לחיי בורגנות ואצולה.

והילד הזה התבגר והילד הזה התבגר יצירה מקורית

והילד הזה התבגר / שירה משולם חזקיה

איורים חדשים ליצירתם האיקונית של יהודה אטלס ודני קרמן

באמצע האוכל או כשצריך לישון, יש לי ולאבא מה לדבר - המון / אבל סתם באמצע היום כשאני אומר: בוא נדבר / כל הדיבורים נעלמים ואנחנו יושבים ושותקים כמו שני גלמים

הדבר המרתק בהתבגרות הוא חומר הגלם: הזמן - ראיון עם רונית ויס-ברקוביץ הדבר המרתק בהתבגרות הוא חומר הגלם: הזמן - ראיון עם רונית ויס-ברקוביץ פרויקטים מיוחדים

הדבר המרתק בהתבגרות הוא חומר הגלם: הזמן - ראיון עם רונית ויס-ברקוביץ

על הפרויקט התלת-סדרתי שהתחיל ב"עניין של זמן", ועל האופן המרתק שבו דמויות מתבגרות על המרקע

איש מאיתנו לא שיער ש"עניין של זמן" תתגלגל כך ותימשך יותר מעשרים שנה. השחקנים השתנו מול עינינו, הכותרת "עניין של זמן" קיבלה משמעות סימבולית, וזו היתה חוויה מעוררת השתאות.

כמו מישהו שדפק על דלת המון זמן ולפתע פתחו לו כמו מישהו שדפק על דלת המון זמן ולפתע פתחו לו כללי

כמו מישהו שדפק על דלת המון זמן ולפתע פתחו לו / רתם פרגר וגנר

מי היא המתבגרת? זו החולמת לעוף או זו המכירה בכך שלעולם לא תעוף? קריאה חדשה ב"לעוף מכאן" מאת נאוה סמל

"לעוף מכאן" מאת נאוה סמל הוא סיפור התבגרות לבני נעורים, שראה אור לראשונה לפני שלושים שנה. זו הזדמנות, אם כן, לחזור אל הסיפור המינימליסטי והיפה הזה, ולשאול בעקבותיו על המשאלה לעוף מכאן, על סיפורי התבגרות, על מה שמייחד אותם ועל התכוונותם הגילאית.

לרשימות נוספות
לכו מפה ילדים! זה לא בשבילכם! לכו מפה ילדים! זה לא בשבילכם! פרויקטים מיוחדים

לכו מפה ילדים! זה לא בשבילכם! / שהם סמיט

מחשבות על דברים שמסתירים מפני ילדים במציאות ובספרות

זכורים לי היטב הרגעים האלה בילדות, כשהמבוגרים המשוחחים עוברים פתאום לקול שקט מאוד, קול לחשני של סודות, קול שבו מספרים דברים שילדים לא צריכים לשמוע. אבל מה שלא נועד לאוזננו, הילדים, כמובן סקרן אותנו פי כמה.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

על הספרים "מחברת החלל", "הג'נטלמן הקטן", "האלבום של אדל"

המעבר מכתיבה למבוגרים לכתיבה לבני נוער וילדים הוא אתגר אדיר, שכן פעמים רבות הוא חושף דווקא דלות ספרותית וגישה מתנחמדת או אפילו מתנשאת כלפי הקהל הצעיר.

הכרה ביסוד הטראגי של החיים הכרה ביסוד הטראגי של החיים ספרות

הכרה ביסוד הטראגי של החיים / גיל הראבן

קריאה מחודשת ומעוררת מחשבה ב"פיטר פן" של ג'יימס מתיו בארי

פיטר פן של ג'יימס מתיו בארי מעניין לאין ערוך מאב-הטיפוס הנושא את שמו. יחסו של בארי לילדים חף מסנטימנטליות: הילד הנצחי שלו אכן עליז לפרקים ושופע דמיון, אבל הוא גם אגואיסט-נרקיסיסט, שתקוע בשלב ראשוני מאוד בהתפתחות המוסרית.

היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה ספרות

היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרו של סקוט בלאגדן, "חיים יקרים, אתם דפוקים!"

הוא בונה לעצמו מערך לשוני משלו, המושתת על יכולות ההבעה המעולות שלו - שבית הספר, כמובן, לא מכיר בהן. אך בינו לבין עצמו, בנפשו, הוא משורר; משורר כעוס וזועם, אימפולסיבי ומלא תשוקה, טרגי וקומי כאחד. כזה שמפרק לגורמים את השפה ובונה מחדש סטרוקטורות לשוניות נהדרות.

התנערותו של הנער התנערותו של הנער ספרות

התנערותו של הנער / ד"ר גתית שמעון

כיצד מציג אנטון צ'כוב את כאב ההתבגרות דרך סיפורו "וולודיה"

גיבוש ה"עצמי" של גיל הנעורים אינו סובב רק סביב ההכרח להקציע הגדרות בצורה ברורה. גיל הנעורים הוא התמודדות עם סערות של עליות ומורדות, של התחפרות יומיומית, סיזיפית בתחושת אי שביעות רצון, בהשוואה והתמודדות עם אנשים אחרים, עם אלה שכבר ניכסו לעצמם מקום והישג ועם אלה שלא. אל מול הראשונים תחושת האפסיות אינה יכולה שלא להתעצם ולתפוח. האחרים מעוררים סלידה ורצון חזק להיבדלות וריחוק.

ההורים לא התבגרו ההורים לא התבגרו ספרות

ההורים לא התבגרו / יחיעם פדן

רוב הגיבורים בספרי ילדים ונוער אמורים להיקלע לנסיבות שבהן יתמודדו בכוחות עצמם עם קשיים, רצוי כמעט בלתי אפשריים. הכי קל לסופר להפוך אותם ליתומים – ובאמצע המאה התשע-עשרה זה היה פשוט, כי ילדים רבים אכן היו יתומים.