יותם שווימר

מטען חורג ספרות

מטען חורג / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של סמואיל מרשק וליאורה גרוסמן, "גברת, רכבת וכלבלב"

גרוסמן מיטיבה ליצור תנועה בספר זה, ופריסת איורי הספר יוצרים תחושה של התקדמות ושל דרמה. הדמויות קומיות להפליא – במיוחד הדמויות של הסבלים בעלי מבני גוף שונים – והדמות הראשית, הגברת המגונדרת, בולטת ברזונה ובמלבושיה האלגנטיים והזוויתיים, וכמובן – הכובע המרשים.

המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

על הספרים "יואש", "סבא מסתיר הכול עם הגב", "כולם ראו חתול"

הגישה המשועשעת הזאת ומלאת האופטימיות ואף המשחקיות, מבקשת להניח את הבעייתיות הקונקרטית של הגודל הפיזי של הילד בתוך מרחב של אפשרויות, כמו רוצה לומר לילדים שיש יותר מדרך אחת להסתכל על דברים, והכול תלוי בנקודת המבט ובאופן שבו אתה בוחר לחוות את הדברים

הסנאי כמשל לכמיהה ספרות

הסנאי כמשל לכמיהה / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרן של אבירמה גולן ורעיה קרס, "אולי יבוא סנאי"

גולן, בחוכמה רבה, בוחרת בצמצום ומוותרת על הסברים וקישורים שאנו מרבים לראות בספרי ילדים, על אף שהם אינם הכרחיים, ודאי מתוקף היחסים בין הטקסט והאיור. היא מניחה את הכמיהה של הגיבורה כעובדה מוגמרת שאינה זקוקה לנימוק.

המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

על הספרים "כאילו", "יולנדה דה מיאו", "קיקה מיקה וגמד הבלגן"

דמות ראשית היא עניין מסובך למדי. יותר מדי ספרי ילדים מפספסים את ההזדמנות להשאיר חותם של ממש כיוון שהדמות הראשית אינה חזקה דיה ואינה מאוירת בצורה כזו שמעניקה לה ייחוד כך שתיחקק במוחם של ילדים וילדות.

מסר אחד יותר מדי ספרות

מסר אחד יותר מדי / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של דב אלבוים ואביאל בסיל, "לא סתם אנטילופה"

דב אלבוים פרסם עד כה שלושה ספרי ילדים. ספרו הרביעי, "לא סתם אנטילופה", נאמן לסגנונו עד כה, וניתן לזהותו כחוליה נוספת במהלך האידאולוגי שאלבוים מבקש לבטא בכתיבתו לילדים.

בחדר המדרגות של הסקרנות ספרות

בחדר המדרגות של הסקרנות / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של עינת צרפתי, "השכנים"

צרפתי אינה שומרת סוד, חושפת הכול בפני הקוראים הצעירים, וכך מממשת את התשוקה החובקת כול לסקרנות. הדלת הנעולה מזמינה את הדמיון להתפרע, וצרפתי חוגגת את המהלך הזה.

לרשימות נוספות
תעלומת מתח בגן הילדים ספרות

תעלומת מתח בגן הילדים / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם החדש של דויד גרוסמן וגלעד סליקטר, "בובה תותי"

את קול המספר-האב המכיל, התומך והמחבק, מחליף קול דיווחי משהו, המרבה בציון פעולות ובשטיחת ההתרחשות בנימה עובדתית ומאופקת לרוב, שאינה מתערבת (פרט ל"מוזר מאוד" מינורי) ואינה נוקטת עמדה.

שפת הנוסטלגיה במה ומסך

שפת הנוסטלגיה / עורכי "הפנקס" - תמר הוכשטטר, יותם שווימר

על הפרק הראשון של הסדרה הדוקומנטרית על ספרות הילדים הישראלית, "עוד סיפור אחד ודי"

על אף שנטען כי הסדרה אינה מבקשת להציג מבט או מחקר היסטורי על ספרות הילדים הישראלית, אלא להתייחס לאיכויותיה ושלל גווניה, הפרק הראשון אינו מציג דיון מעמיק בשפה – על משמעותה, תפקידה החברתי או האורייני, השינויים והתמורות שחלו בה

לאהוב, להיפרד, להתאחד ספרות

לאהוב, להיפרד, להתאחד / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של שרה פניפקר, "בלתי נפרדים"

אומרים לא לשפוט ספר לפי הכריכה שלו. אז אומרים. כשאתה רואה רומן לצעירים שעל כריכתו איור של ג'ון קלאסן, אי אפשר באמת להתאפק. והייתי בכלל באמצע קריאה של ספר אחר (בעל כריכה הולמת למדי), אבל בספר הזה יש איורים של ג'ון קלאסן.

משב רוח עדין של ספרות ספרות

משב רוח עדין של ספרות / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרן של גלית ראב"ד ומאיה שלייפר, "פתאום נשבה הרוח"

נאמנה לסגנונה, שבא לידי ביטוי לא רק בתוכן העלילה אלא גם בנימת הדברים, שהיא מעין משב רוח עדין, הדרמה אצל ראב"ד היא מינורית על פני השטח, אך טומנת בחובה ערב רב של רגשות כמו רוגז, תחרותיות, תוכחה, בדידות, התפעמות והתרגשות

המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

על הספרים "מאה ושש דרוריות חביבות", "המלך אמר", "לשיר!"

הגמישות של הדמויות, ו"תנאי השטח" המשתנים ונמתחים מהווים אלמנט משחקי בפני עצמו, וכך יוצרת ברגמן מלאות משחקית בטקסט ובאיור, ומדגישה את החוויה המשעשעת והמהנה שעוברת החבורה.

מה שהלב רוצה ספרות

מה שהלב רוצה / יותם שווימר

מחשבות בעקבות הספר "אברה - המסע אל הציור" מאת שהם סמיט ואברהם פרדו

הפרויקט החגיגי ויוצא הדופן הזה מעניין מבחינות רבות – אמנותיות, ספרותיות וחברתיות. לכן, יותר משנדרשת אליו התייחסות ברשימת ביקורת סטנדרטית, הוא מאפשר – ואפילו מעודד – הצפה של סוגיות שונות, שאת חלקן אבקש להציג בטקסט זה.