יחיעם פדן
רשימות ומאמרים
כתבה על עשייתו וגישתו של העורך יחיעם פדן
יחיעם היה תמיד בצד של הספרים. מה שחשוב היה הספר עצמו, והוא שאף למצוא ולהנגיש את הספרים הטובים והאיכותיים ביותר לידיהם ולליבותיהם של ילדים ובני נוער
ספרות
רשימת ביקורת על הספר "האמת על מדוזות" מאת אלי בנג'מין
שנות בית הספר היסודי עתירות שינויים, ולא אחת מתבטאים השינויים האלה גם בהתרחקות מחבֵרה טובה וביצירת קשרים חדשים. לשינויים האלה יש השלכות לא פשוטות, גם בשביל מי שננטשת וגם בשביל מי שמנסה להתנער מקשר ישן שהיא כבר לא רוצה בו.
ספרות
על הקשר המקצועי עם המתרגם והעורך המיתולוגי, אוריאל אופק
אופק היה אז בשיאו: בעל ידע נרחב בתחום הספרות והעיתונות לילדים ולנוער ומי שניחן תמיד בקלות לשון ללא אח ורע. בעשר השנים הבאות הוא כתב, תרגם וערך עוד עשרות ספרים, אולי מאה ויותר
ספרות
רשימת ביקורת על ספרו של יחיעם פדן, "לילות קסומים"
העברית של יחיעם פדן עשירה ונהדרת, והסיפורים הנשזרים זה בזה קולחים ומרתקים בדרך כלל, בין שהקוראת עוקבת אחרי מוטיבים מוכרים ובין שהיא מלקטת את ההמצאות החדשות.
ספרות
מאמר העוסק בחשיבות של ספרו האהוב של מיכאל אנדה, "מומו"
מומו" הוא ספר נפלא ויחיד במינו, ובמרכזו משל על החיים המודרניים ועל השפעתה המשתקת של שגרת החיים החדשה: שעות עבודה ארוכות, מקום עבודה ובו לא רק מסעדה אלא גם מכון כושר, פנאי מצומצם, מתוכנן עד השנייה האחרונה. באמצעות נערה אחת עשויה לבלי חת נבנית פנטזיה המזכירה באורח מפחיד את המציאות שרבים חיים בה היום.
ספרות
רשימת ביקורת על ספרו של וינס וואטר, "מחלק העיתונים"
נושא הגזענות והאפליה נגד שחורים עובר בספר כחוט השני. בביתו של המספר חיה משרתת שחורה שהיא אולי האדם הקרוב לו מכול. הוא שואל אותה מדוע אסור לה לשבת בספסל הקדמי של האוטובוס, ומדוע אינה נלחמת באי-הצדק, אבל אין תחושה שהסופר מנסה לחנך או ללמד את הקורא
לרשימות נוספות
ספרות
על קלסיקה לילדים וקלסיקונים בעקבות ספר חדש של פרופסור יעל דר
ספר הנוער הראשון בעברית, "אהבת ציון" מאת אברהם מאפו, נזכר בספר שלפנינו רק בתוך ציטוט מדברי המשוררת מרים ילן-שטקליס. תמהני: "אהבת ציון" ראה אור לפני כמאה וחמישים שנה והוא ספרות במיטבה; האם אינו קלסיקה? מדוע, רק מפני שלא נדפס מחדש בשנים האחרונות? אם כן, מתעוררות שתי קושיות: האחת, האם קרבתו של סופר למו"ל בעל אמצעים תקבע מה יהיה קלסי ומה לא? דוגמה בעין: אנדה עמיר-פינקרפלד; שיריה החביבים דהו עם השנים והיו זכורים לנו רק בדוחק, לדעתי, אלמלא השתמרו ספריה בזכות העובדה שהוצאת "דביר" ממשיכה להתקיים בתוך הוצאת "זמורה" בתוך הוצאת "כנרת".
ספרות
חמישים שנה להופעת "צ'רלי והשוקולדה" לרואלד דאל
לא פעם נשאל רואלד דאל (1990-1916) מה הניע אותו לכלול בסיפוריו את הדמויות האקסצנטריות שמאכלסות אותם ואת מעשיהן התמוהים. משעשע להיווכח כי השיב על מכתבי קוראים בהיענות רבה ועם זאת התחמק משאלות רבות. באחת מהתשובות ששלח סירב לענות על השאלות, ואז המשיך: "בכפר שלנו גרה אישה זקנה שיש לה זקן. שאלתי אותה למה אינה מגלחת אותו, והיא ענתה, 'אילו גילחתי אותו, איש לא היה מבחין בי.'" בפסקה הבאה כתב: "איכר אחד הגר לא רחוק מכאן מגדל עכברים לבנים. הוא מטגן אותם בחמאה לארוחת הערב שלו. 'הם טעימים,' ככה הוא אומר."
ספרות
חלק שלישי מתוך שלושה של מאמר העוסק בהשפעות, מחווות ואינטרטקסטואליות בספרות ילדים ונוער
בחלקו הראשון של המאמר הצעתי את הגדרתו של אריך קסטנר למידת השאילה המותרת, הצגתי שאילות ומחוות – גם באיור – ושחזרתי את הגלגול של מוטיב בובת העץ או החרסינה. בחלקו השני תיארתי ילדים המתמרדים נגד הנימוסים שהיו מקובלים בזמנם, עסקתי בצמיחתה של חבורת הילדים – המחליפה את הגיבור הספרותי היחיד– ובהשפעות אחרות. ניגש עכשיו לתחום העמום באמת שבין השראה להשפעה.
ספרות
חלק שני מתוך שלושה של מאמר העוסק בהשפעות, מחווות ואינטרטקסטואליות בספרות ילדים ונוער
בחלקו הראשון של המאמר הצעתי את הגדרתו של אריך קסטנר למידת השאילה המותרת, הצגתי שאילות מהימים שקדמו לכללי הזכויות הנהוגים כיום ודיברתי גם על מחווה של איור כחלק מהספרות. כן שחזרתי את הגלגול של מוטיב בובת העץ מאז "פינוקיו" דרך "הארנב הקטיפתי" ו"היטי, מאה שנותיה הראשונות" ועד "המסע המופלא של אדוארד טוליין". ניגש עכשיו להשפעות מוּדעוֹת שרק מקצתן מוכָּרוֹת.
ספרות
חלק ראשון מתוך שלושה של מאמר העוסק בהשפעות, מחווות ואינטרטקסטואליות בספרות ילדים ונוער
ספרים רבים המעוררים התפעלות בקרב קוראים מבוססים במידה רבה על יצירות קדומות מהן, שאינן מוכרות אלא ליודעי ח"ן. רק לעתים רחוקות יכול בעל הדבר לתבוע את עלבונו, ומיד נפתח ויכוח סוער: האם ה"חדש" חייב את הצלחתו ל"ישן"? ואולי שאבו שניהם את השראתם מאותו המקור – בין שהוא המציאות,הדמיון או מעשייה נושנה?
ספרות
על דפוסי משפחות בספרי נוער
לימים התמעטו היתומים במציאות, והסופרים נזקקו לתכסיס ספרותי שיעמיד את גיבוריהם ברשות עצמם, נטולי עזרה של מבוגרים אכפתיים; בקצרה, היה עליהם להוציא את ההורים מן התמונה כדי שההרפתקה תוכל להתחיל. בכמה מהספרים נמצא עדיין גיבור-יתום, כמו פעם, או גיבור המחפש תמיכה, והמהלך הספרותי מכוון למצוא לו "משפחה חלופית".