ילדות

מאבק עבור תיקון עולם אינו עניין ליחידי סגולה ספרות

מאבק עבור תיקון עולם אינו עניין ליחידי סגולה / מור פוגלמן-דבורקין

רשימת ביקורת על הספר "מלאלה" מאת מלאלה יוספזאי ופטרישיה מק'קורמיק

לאינטימיות הזו שמלאלה מצליחה ליצור עם הקורא ישנה מטרה מוגדרת: המוטו המופיע בגב הספר, "ילדה אחת, מורה אחת, עט אחד וספר אחד יכולים לשנות את העולם", מבהיר היטב כי היא שואפת לעודד את הקורא להתגבר על תחושות של פחד ואוזלת יד מול עוולות העולם ולהניע אותו לפעולה בסביבתו שלו.

"אבל מי הוא כאן הילד אִינוֹ" – בין ילדים למבוגרים בשירת נורית זרחי ספרות

"אבל מי הוא כאן הילד אִינוֹ" – בין ילדים למבוגרים בשירת נורית זרחי / ד"ר רתם פרגר וגנר

על שירתה של נורית זרחי לילדים ומופעי הילדות בשירתה למבוגרים

הרי זה כאילו אורפיאוס היורד אל השאול, כלומר הדוברת היורדת אל מחוזות מות השיר, בוראת מחדש את שירתה תוך שימוש בשפת ילדים ובין שאר הדברים המפליאים היא יוצרת, בשל השימוש בשפת ילדים וההתיילדות העמוקה, יחס אינטימי אל הלא מובן.

"אני מכאן" – מקומיות ישראלית באיורי ספרות ילדים ופעוטות, מתש"ח ועד תשע"ד (או – מסע של אלף מילין מתחיל בעפרון מחודד אחד) איור

"אני מכאן" – מקומיות ישראלית באיורי ספרות ילדים ופעוטות, מתש"ח ועד תשע"ד (או – מסע של אלף מילין מתחיל בעפרון מחודד אחד) / ליאורה גרוסמן

מסע בנבכי אוצרות של תערוכת איור, ומה כל זה אומר על ייצוג ילדי בספרות מאוירת

במהלך אצירת התערוכה, הבנתי שהנושא הזה לא נולד עבורי עם הספר של טלי. למעשה, אני עוסקת בנושא הזה מאז שעליתי ארצה מליטא בגיל חמש. מישהו שנולד כאן אולי לא יבין זאת, אבל מי שהגיע לפה ממקום אחר לנצח ישאל את עצמו – מה זה להיות ישראלי? מה נחשב לישראלי? איזה סממנים חיצוניים יש לישראלי? ובהקשר של הספר שהיה עלי לאייר – איך נראה ילד ישראלי? רחוב ישראלי? בניין ישראלי? בית ישראלי? זה הוביל לשאלה – מהי מערכת הסמלים הישראלית? מהם המנהגים המקומיים, שאין למצוא במקום אחר? מהו סולם הערכים המקומי? מה אנחנו לא מציירים? כל אלה הפכו לשאלות, אותן בדקתי בתערוכה.

איור ילדי - יש דבר כזה? ספרות

איור ילדי - יש דבר כזה? / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של דרו דיוולט ואוליבר ג'פרס, "הצבעים בשביתה"

"הצבעים בשביתה" הוא ספרו החדש של אוליבר ג'פרס. סליחה, של ג'פרס – שאייר, ודרו דיוולט שכתב את הטקסט. ג'פרס נחשב לאחד המאיירים המובילים והמצליחים בעולם, וגם בישראל כבר קנה לו מקום של כבוד עם הספרים שאייר וכתב, בהם "הבקבוק והלב", "הילד שאהב לאכול ספרים", "תקוע" ו"לאבד ולמצוא". בחו"ל שווק הספר כיצירה החדשה של ג'פרס, וניתן להניח שהתרגום המהיר של הספר לעברית (על ידי נטע גורביץ) נבע בעיקר מהעובדה שג'פרס חתום עליו. זוהי פריבילגיה ששמורה לנבחרת מצומצמת יחסית של מאיירים ומאיירות, ואכן, במידה רבה חינו הרב של הספר נובע מהאיורים של ג'פרס והבחירות הסגנוניות-אמנותיות שהוא מבצע.

הפוליטיקה של ספרות הילדים – גבולות החירות בספרות ובמציאות ספרות

הפוליטיקה של ספרות הילדים – גבולות החירות בספרות ובמציאות / יותם גדרון

רשימה המבוססת על הרצאה שניתנה בכנס "הפנקס" השני

ם עולם ספרות הילדים, בסופו של דבר, נשלט על ידי מבוגרים. מבוגרים הם שמכתיבים את הגבולות שלו, והם שמעצבים את אופיו. לאור זאת, נשאלת השאלה מה מקומם של הילדים בעולם הזה, וכיצד באה לידי ביטוי החירות שלהם במסגרתו? כלומר, מה מקומם בעולם הזה, שמבוגרים מגדירים את תוכנו, כמי שיש להם את החירות לחשוב בעצמם, להביע דעה, ולהאמין? ראשית כל, חירותם של ילדים במרחב של ספרות הילדים כוללת גם את החירות שלהם שלא לקחת חלק בעולם הזה, כלומר פשוט לא לקרוא ספרים. אולם זו תשובה חלקית, המתחמקת מלב העניין. השאלה שאני מבקש להשיב עליה היא איזה טקסט יזמן קריאה של ילדים אשר תהווה הגשמה של החירות שלהם, ומדוע.

לקרוא בציור – דימויים של ילדים קוראים (חלק ב') במה ומסך

לקרוא בציור – דימויים של ילדים קוראים (חלק ב') / יותם גדרון

על יצירות אמנות המציגות הרגלי קריאה של ועם ילדים לאחר התפתחות ספרות הילדים במאה ה-18

אם הדימויים הקאנוניים של ישוע ומריה הקוראים, כמו גם זה של קופידון, היו מוכרים עוד בימי הביניים ובתקופה הביזנטית, דימויים חילוניים של ילדים קוראים הופיעו רק יותר מאוחר, ואלה יכולים ללמד אותנו לא מעט על הרגלי הקריאה של ילדים בעבר. במאות ה-18-19, החלו לעסוק באופן יותר מובהק בחינוכם של ילדים, וגם ספרות הילדים המודרנית שאנו מכירים כיום התבססה לקראת מחצית המאה ה-18, באנגליה. בהתאמה, דימויים של ילדים קוראים הפכו מקובלים יותר בהקשר חילוני (גם אם עדיין הושפעו מהדימויים הדתיים הקאנוניים), בפורטרטים משפחתיים ותיאורים של חיי היום יום.

לרשימות נוספות
לקרוא בציור - דימויים של ילדים קוראים (חלק א') במה ומסך

לקרוא בציור - דימויים של ילדים קוראים (חלק א') / יותם גדרון

על דימויים מתולדות האמנות המספקים ראיות על אודות הרגלי הקריאה שהיו נהוגים בעבר, ומלמדים מה ייצגו ילדים קוראים

האם ילדים קוראים מבטאים קדושה ומעורבות אלוהית, או דווקא דאגה הורית? האם הם צאצאים צייתנים וממושמעים, או פורעי סדר שצריך לאלף ולמסד באמצעות חינוך והנחלת ערכים? האם הקריאה היא טקס מעבר לבגרות וביטוי למשמעת או דווקא אפשרות למתן דרור לדמיון ולמחשבה? מה מלמדת קריאת ילדים על עתידם? ומה מלמדים ילדים קוראים על הוריהם? ייצוגים של ילדים קוראים בדימויים מתולדות האמנות מספקים ראיות על אודות הרגלי הקריאה שהיו נהוגים בעבר, אך מעבר לכך, הם מלמדים מה ייצגו ילדים קוראים וכיצד נתפסה קריאתם של ילדים בעיני החברה.

מגומגם, עקום וגאוני במה ומסך

מגומגם, עקום וגאוני / תמר הוכשטטר

על ילדים כאמנים, אמנים כילדים ועל התופעה של יצירה משותפת באמת בין ילדים ומבוגרים

"למעשה, כל ילד הוא במידת מה גאון, וכל גאון הוא במידת מה ילד. הקשר שבין השניים מתגלה בעיקרו בתמימות ובחריפות הנשגבה, שהן המאפיין היסודי של גאונים אמיתיים. לפיכך, כל גאון הוא ילד גדול, הואיל והוא מתבונן בעולם כאל משהו זר ומוזר, כאל דרמה, ולפיכך הריהו מביט בעניין אובייקטיבי לחלוטין. בהתאם, ממש בדומה לילד, אין הוא ניחן ברצינות ובכובד של האדם הרגיל..."

עוגיפלצת וגן העדן במה ומסך

עוגיפלצת וגן העדן / יוני שלמון

על ילדות, התבגרות, רחוב סומסום וגן העדן

נתחיל מהשאלה איפה נמצא גן עדן? אנחנו רגילים לחשוב עליו כעל מקום שהוא מחוץ לכדור הארץ, קרוב לוודאי מחוץ לחיים שלנו, טרנסצנדנטלי לחלוטין. אבל על פי ספר בראשית יש לו מיקום ארצי לגמרי שמאופיין בנהרות הארציים היוצאים ממנו. מיקום עולם אוטופי בתוך העולם המוכר לנו מכיל את הדואליות שבה אנחנו שואפים למשהו גדול מהחיים שהוא גם ממש קרוב, מעבר לפינה ממש.

הפוליטיקה של הילד הא-פוליטי ספרות

הפוליטיקה של הילד הא-פוליטי / יותם גדרון

על חירות, הגבלים, הגנות ופוליטיקה בחייהם של ילדים ובתרבות המיועדת להם

העיקרון הבלתי מנוצח שניצב תמיד אל מול הסרת כל המגבלות החוקיות והחברתיות המוטלות על ילדים הוא "טובתו". זהו כמובן מושג מתעתע ביותר בשל היותו נתון לפרשנותם הבלתי מוגבלת של מבוגרים; מבוגרים הם שקובעים את אמות המידה לטובתו של הילד ואת המבחנים להבטחתה. אין ספק שילדים זקוקים פעמים רבות להגנה מפני היחשפות מיותרת למציאות אכזרית (מטפורות ומשלים, לדוגמה, הם כלים מבורכים לצורך כך כשנעשה בהם שימוש מושכל), אולם אין גם ספק שפעמים רבות ההגנות מצד המבוגרים אינן מוצדקות.

תפיסות ילדוּת וייצוגיה בספרות ילדים ישראלית עכשווית ספרות

תפיסות ילדוּת וייצוגיה בספרות ילדים ישראלית עכשווית / טלי כוכבי

מאמר על תפיסות ילדות בספרות עכשווית, על פי הרצאה שניתנה בכנס "הפנקס" ב-5.11.12

מאחורי כל יצירה שעוסקת בילדים ומיועדת לילדים מסתתרות מחשבות על מה זה ילד או ילדה, מה מאפיין ילדים ואיזה תכונות או אלמנטים משמעותיים בחייהם. ספרי הילדים משקפים את תפיסות הילדות של היוצרים ובכך הם אומרים משהו על מה זה אומר להיות ילד בישראל של היום, וגם, במידה מסוימת מעצבים את תפיסות הילדות של הילדים שקוראים את הספרים או מאזינים להם ושל המבוגרים שמקריאים אותם.

אי שם, ממש לא רחוק - רשימה מצולמת במה ומסך

אי שם, ממש לא רחוק - רשימה מצולמת / יותם גדרון

על פרויקט של בית יתומים ומרכז חינוכי בכפר בדרום אתיופיה

העיסוק בעולמם התרבותי של ילדים נובע, בין השאר, מההכרה כי חשיפה לספרות וליצירה יש חשיבות גדולה בהתפתחותם וכי היא מהווה זכות בסיסית של כל ילדה וילד. כמו בנושאים אחרים הקשורים בזכויות האדם, גם זכות הילד למשחק ויצירה ולהשתתפות בחיים תרבותיים ואמנותיים, רחוקה מלהיות נחלתם של כלל ילדי העולם. זאת, כמובן, אף על פי שזכויות הילד בכלל, והזכות הזו בפרט, מוכרות כולן על ידי מרבית מדינות העולם, אשר חתמו על האמנה בדבר זכויות הילד ב-20 לנובמבר 1989 (הזכות למשחק, יצירה ותרבות מופיע בסעיף 31 לאמנה).