מגדר

ילדות טובות: הבניית יחסים מגדריים בספרות הילדים הישראלית הקנונית כללי

ילדות טובות: הבניית יחסים מגדריים בספרות הילדים הישראלית הקנונית / גילה דנינו-יונה

בלעדי - פרסום מתוך ספר מחקר חדש על ספרות ילדים ישראלית

בסיפורים רבים שהדמויות בהם הן ילדות ונשים המרחב כולו הוא הספירה הפרטית. אם נשים וילדות יוצאות לספירה הציבורית אין זה אלא לזמן מוגבל ולמרחב תָחום, ההתנסות שלהן מלווה פחד וחזרתן הביתה שונה מזו של הבנים

שואגות מתוך דפי הספר ספרות

שואגות מתוך דפי הספר / טל ברייר בן מוחה

על היעדרן של דמויות נקביות בספרות הילדים, ומשמעות ההיעדר הזה

מלבד העדרן של חיות גיבורות ממין נקבה בספרות הילדים, חשוב להתבונן בתפקיד הניתן לחיות הנקבות בעולם הספרותי. לעומת עמיתיהן הזכרים, המקום המיועד להן הוא בדרך כלל מקום האובייקט, הסבילה, מקום מקובע וסטראוטיפי: פעילותן, תפקידן, ומחשבותיהן משקפות ומקבעות חשיבה מוטה מגדרית

דרדסיות בפיג'מות במה ומסך

דרדסיות בפיג'מות / אביבית משמרי

רשימת ביקורת על סדרת הטלוויזיה "הפיג'מות"

אז מה הבעיה? אני צופה וצוחקת ומתפקעת, ולא מבינה מה הקטע של הבנות ב"פיג'מות". מדובר בשחקניות מצוינות, עם תזמון קומי ועם רצון להוציא את המיטב ממה שניתן להן. הבעיה היא שמה שניתן להן בעייתי מאוד. זה לא שהן מוצגות כטיפשות, נניח. להפך, התסריטאים השתדלו מאוד, ולכן אחת מהן היא אפילו סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, ולכן פולטת פה ושם מושגים מהתחום.

את אחלה ואת מתוקית במה ומסך

את אחלה ואת מתוקית / אביבית משמרי

גיבורה פמניסטית או סטראוטיפ ורוד של נשיות? ניסיון לפצח מיהי תותית, שנמצאת על מסך הטלויזיה שלנו זמן כה רב.

יש לה עשר דקות פנויות עד לפתיחת בית הקפה שלה. מה עושים בזמן שנשאר? "אנקה את המקרר", היא חושבת – "אוי, ניקיתי אותו אתמול. ואת התנור – שלשום". מה דעתך, תותית, אולי תקראי ספר או משהו? לא, היא יוצאת לקניות. בדרך היא חולפת על פני לימונית צהובת השיער, מטאטא בידה, שמספרת לה שחפפה את השיער בשמפו חדש ונהדר. בכלל, כל תושבות ארץ תות תמיד מגונדרות ומוכנות ליציאה, ואין סיכוי לתפוס אותן בפיג'מה ונעלי בית.

נשים בסיפורי אגדה – לא (רק) מה שחשבנו ספרות

נשים בסיפורי אגדה – לא (רק) מה שחשבנו / ד"ר גתית שמעון

על תפיסות חברתיות בנוגע למעמד האישה והשתקפותן ביצירות ספרותיות

הדעה הרווחת היא שהתקדמות הזמנים וההתפתחות בתפיסות חברתיות בעניין מעמד האישה וזכויותיה (שוות הערך), חוללה מפנה גם בעולמן של יצירות ספרות בכלל ואגדות ילדים בפרט. התחושה מתחזקת כאשר משווים בין אגדות מאוחרות למוקדמות, אלה שהתפתחו מתוך סיפורי עם מול יצירות בעלות מגמה מוגדרת, שלא לומר מוצהרת, המטווה את דרכן. אולם הקו העובר בין ראייה מסורתית לתפיסת מציאות רחבה ומעמיקה אינו רק עניין זמני.

רוצה הרפתקאות, גברים עם קוקיות במה ומסך

רוצה הרפתקאות, גברים עם קוקיות / תמר הוכשטטר

על הקשר בין צרכנות ומגדר, והאם בנות יהיו מהנדסות אם רק יתנו להן את צעצוע ההרכבה הנכון

פילוח הוא עסק משתלם. צרכנים רוצים לקנות מה שנכון לילד שלהם ולכן הם יקנו את המשחק שעליו מתנוסס הגיל הנכון, שהוא בצבע הנכון מגדרית ושמומלץ לשחק בו לפני השינה (נניח). הבת תאלץ לקבל משהו אחר ולא למחזר את המשחקים של אחיה.כל מבקר בחנות צעצועים יבחין בכך בקלות, ההפרדה בין איזור הבנים לאיזור הבנות. הצבעים, השמות והתכנים, שונים לחלוטין בין המחלקות, גם כאשר מדובר בצעצועים לפעוטות בני יומם. למה בנות מתבקשות לשחק בנסיכות וורדרדות בעוד בנים מצופים לשחק בטירות וגיבורי-על?

לרשימות נוספות
הישרדות בעולם ללא מיתוסים במה ומסך

הישרדות בעולם ללא מיתוסים / יוני שלמון

עשרים שנה לפיקסאר – מבט על קיימות, מיתוסים ונשיות

מתוך בחירה, פיקסאר סללו לעצמם דרך חדשה: לא סרטים מוזיקליים בהם הדמויות פוצחות בשירה סתם כך ולא תסריטים מעובדים, אלא יצירות מקוריות. לא מיתוסים ואגדות מ"עבר לא ידוע", אלא פנים שונות של עולמנו העכשווי (או ספיחים שלו, כמו מפלצות).

אמיל או אורה? ספרות

אמיל או אורה? / ערן שחר

על אסטרטגיית בחירת ספרי ילדים על-פי שיקולים מגדריים

היא מבקשת סיפור ארוך וקלאסי, כזה שתוכל לקרוא באזני בן החמש בהמשכים. בהתלהבות אני מציע את בילבי. אני מנסה לשכנע שזה ספר המתאים לדרישותיה, מדבר בשבחו של התרגום החדש, מוסיף את המידע שהספר במבצע. אני כמעט בטוח שמלאכת השדכנות הסתיימה.