ספרות נוער

"הלא צפוי, המפתיע, הוא המקום שבו אנחנו פוגשים את עצמנו" - ראיון עם גיא עד ספרות

"הלא צפוי, המפתיע, הוא המקום שבו אנחנו פוגשים את עצמנו" - ראיון עם גיא עד

ראיון לכבוד צאת הספר "דן קרוב-רחוק"

ידעתי מיד שדן יזכה להוביל ספרים נוספים. זאת מכיוון שמדובר בילד ישראלי לא סטנדרטי, ילד שמותר לו לפחד, לבכות, לקנא, ובעיקר לאהוב ולחמול, מבלי שיצטרך להחניק את זה כל הזמן

המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "מוזר יותר מפאנפיק", "כשהתירס לוחש" ו"צבים כל הדרך למטה"

התוצאה היא ספר שמתקיים בשני מישורים שונים לגמרי - באחד מהם מצליח גרין להעביר היטב תחושה אותנטית שעולה מתיאור קשיי הנפש של אייזה, אולם בשני הוא מייצר סיפור שמאבד במהרה את הממד המותח שבו ונסחף למחוזות של קיטש.

גוף ודמון ורוח ספרות

גוף ודמון ורוח / לי עברון

רשימת ביקורת על "ספר האבק 1: סירת מבטחים" מאת פיליפ פולמן

ישנן יצירות - מיתוסים ואגדות, אך גם יצירות בנות זמננו - שמצליחות לשוות לאמתות מסוימות צורה מדויקת כל כך עד שלאחר קריאתן קשה להבין איך הצלחנו לדבר על אותן אמתות קודם לכן, בלעדיהן.

קולות אילמים ספרות

קולות אילמים / מור פוגלמן-דבורקין

רשימת ביקורת על ספרן של רונית חכם ותמר ורטה-זהבי, "המרד של מון"

העיסוק בפוליטיקה בספרות ילדים ונוער איננו דבר מובן מאליו. אולי מפני שכותבים (והורים) רבים מעדיפים שלא לחשוף ילדים לנושאים קשים ומורכבים, בין אם מתוך רצון להגן עליהם או מתוך מחשבה שהם צעירים מכדי להבין, ואולי מפני שספרות ילדים פוליטית היא מצרך נפיץ שקשה לשווק ולמכור.

הפמוטים שלנו ספרות

הפמוטים שלנו / נאוה סמל

בלעדי - פרסום פתיחת ספרה האחרון של נאוה סמל "הפמוטים שלנו"

שֵׁיְנְדָלֶה וְהוֹרֶיהָ גָּרוּ בַּעֲיָרָה קְטָנָה שֶׁהַיְּהוּדִים קָרְאוּ לָּהּ בְּיִידִישׁ "שְׁטֵעטְל". לַמְרוֹת שֶׁזֶּה נִרְאָה מָקוֹם צָפוּף, הָיוּ שָׁם רַק בֵּית כְּנֶסֶת אֶחָד, רַב אֶחָד, מוֹזֵג אֶחָד וְרוֹפֵא אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְרוֹצֵץ בֵּין כָּל הָעֲיָרוֹת הַשְּׁכֵנוֹת וּמִתְלוֹנֵן

לפתח הבנה טובה יותר של העולם הפנימי - ראיון עם עופר כהן ספרות

לפתח הבנה טובה יותר של העולם הפנימי - ראיון עם עופר כהן

ראיון עם עופר כהן על הספר "ציידת המחשבות"

ילדים לא יכולים להחליט שהם עולים על מטוס, הם לא יכולים להחליף עבודה, הם בקושי יכולים להחליט אם נוסעים בשבת לסבתא. הם גם לא יכולים לעבוד בעבודה לא שגרתית כגון מרגלים או האקרים, הם לא זוכים בלוטו ולא יכולים לגלות אי בראשיתי באוקיינוס. לכן, כשספר לילדים מנסה לתאר את האדם או הסיטואציה הייחודיים שיעניינו אותנו, הוא נתקל בבעיה

לרשימות נוספות
המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים: "גברת פלפלת", "סבא סביח", "מתונשמת"

סיפורים משפחתיים הם טקסטים בעלי כוח רב. יש להם יכולת לעצב זהות, לכונן תחושת שייכות ולשמר זיכרון וידע תרבותי והיסטורי החשוב לפרט, לקבוצה, ולעתים אף לחברה. עם זאת, לא תמיד עומדים אותם סיפורים בקריטריונים של "סיפור טוב", שכן פעמים רבות הם מהווים בעצם מעין אנקדוטות יחידות ולא סיפורים של ממש

"פשוט לשפוך את המחשבות שלך על הדף" - שיחה עם דני מאסלי ספרות

"פשוט לשפוך את המחשבות שלך על הדף" - שיחה עם דני מאסלי

ראיון בלעדי עם גיבור הספר "תעלומת הצופן הסודי" מאת מיה מיטב

הסתבכות, תעלומה, הרפתקה – you name it. נראה לי שאחרי כל מה שעברנו עם קרימזון וחבורתו, כבר די קשה להלחיץ אותי. חבל שההורים לא מערבים אותי ביותר חקירות

"פנטזיה היא ברומטר מדויק של הנפש" - ראיון עם הסופרת הגר ינאי ספרות

"פנטזיה היא ברומטר מדויק של הנפש" - ראיון עם הסופרת הגר ינאי

ראיון עם הסופרת לרגל פרסום של הטרילוגיה "הלווייתן מבבל"

הראש היצירתי הוא כמו סיר בישול. זורקים לתוכו סיפורים שאהבנו בנקודות שונות בחיינו, ואיכשהו יוצא תבשיל שטעמו שונה וחדש. קשה להסביר את התהליך היצירתי אבל מה שבטוח שהוא דורש חומרי גלם.

לקט של רעיונות מקסימים ספרות

לקט של רעיונות מקסימים / לי עברון

רשימת ביקורת על ספרו של פרנק ל. באום, "עיר האזמרגד של עוץ"

שני המסעות מאפשרים לבאום לפרוש יריעה ססגונית של רעיונות מבריקים, וגם למתרגמת, גילי בר הלל-סמו, להבריק בפתרונות לשוניים שנונים משלה. גם כאלה שכבר הופיעו בספרים קודמים.

המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?", "שלום ותקווה חברים", "תמיד גרנו בטירה"

בפומפוזיות משעשעת וחיננית להפליא מתארת גליה עוז את החוויה הייחודית של חיים בבית אחד לצד חתול, ואת האופי החתולי החמקמק והבלתי מתמסר ששובה את לבם של אוהבי-מעריצי החתולים, ומרחיק מהם את כל השאר.

כובדה של המציאות ספרות

כובדה של המציאות / לי עברון

רשימת ביקורת על הרומן הגרפי על פי יומנה של אנה פרנק, מאת ארי פולמן ודוד פולונסקי

הרגעים האלה היו במקומות שבהם הטקסט והאיורים מקבילים זה לזה והאיורים ממלאים תפקיד אילוסטרטיבי לגמרי. אילו רחשו היוצרים קצת פחות יראת כבוד לטקסט, אולי היו משמיטים מעט ממנו במקומות האלה ומניחים לאיורים לספר חלק מהסיפור בעצמם.