קומיקס

כובדה של המציאות ספרות

כובדה של המציאות / לי עברון

רשימת ביקורת על הרומן הגרפי על פי יומנה של אנה פרנק, מאת ארי פולמן ודוד פולונסקי

הרגעים האלה היו במקומות שבהם הטקסט והאיורים מקבילים זה לזה והאיורים ממלאים תפקיד אילוסטרטיבי לגמרי. אילו רחשו היוצרים קצת פחות יראת כבוד לטקסט, אולי היו משמיטים מעט ממנו במקומות האלה ומניחים לאיורים לספר חלק מהסיפור בעצמם.

כשהאיור מעיר את הסיפור ספרות

כשהאיור מעיר את הסיפור / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של לוין קיפניס ונעם ויינר, "סיפורי בוקר"

כל הסיפורים זוכים לביטוי ופרשנות וויזואלית מרשימים, מסוגננים לעילא אך עדיין מלאי חיות, הומור ותנועה. ויינר שולטת היטב במדיום, ופורשת סיפור וויזואלי מפורט וסצנות מעוצבות היטב

קישטה! - ייצוגי חתולים בקומיקס הישראלי איור

קישטה! - ייצוגי חתולים בקומיקס הישראלי / מיכל פז-קלפ

הצצה לתערוכה "קישטה!" המוצגת במוזיאון הקומיקס והקריקטורה

היוצר הישראלי מנהל דו-שיח פעיל עם החתול, בוחן אותו, ולפרקים אף מזדהה אתו. פעמים רבות נדמה שהחתול מייצג נאמנה את סטראוטיפ הישראלי המודרני – נהנתן שיודע להסתדר, נופל אבל תמיד נוחת על הרגליים, ובעיקר - אינדיבידואליסט שמעריך חברות טובה ויודע גם לפרגן. כשמתאים לו.

ללכת אחרי החלום - ראיון עם ליאת רוטנר וארז צדוק ספרות

ללכת אחרי החלום - ראיון עם ליאת רוטנר וארז צדוק

ראיון עם יוצרי הקומיקס "מיקו בל - נער השיקויים"

מבחינתי, הדבר הכי חשוב היה לוודא שהקומיקס יהיה מאוד נעים ומזמין לעין, כלומר שהעמודים לא יהיו עמוסים מדי בטקסט. אני חושב שאחד היתרונות של הקומיקס על פני ספרי פרוזה, הוא האיזון בין הספרות הכתובה למאוירת. יש המון ספרי קומיקס טובים שבהם יש עמודים שמרוב טקסט בקושי נשאר מקום לאיור.

סנופי מכה שנית ספרות

סנופי מכה שנית / רחל סטולרו-חיים

על רצועת הקומיקס "פינאטס" ועל הרומן הגרפי שמבוסס עליה וראה אור בעברית - חלק שני

כאשר קוראים את הטקסט בנפרד מהציור, הוא משאיר רושם אחר, הרבה יותר מדכא, אפל ומייאש. נדמה כאילו הקו הקליל של שולץ מונע מהעצב לזלוג החוצה, תוחם אותו בגבולות הפאנל, מרכך והופך אותו קל לעיכול.

סנופ דוגי דוג ספרות

סנופ דוגי דוג / רחל סטולרו-חיים

על רצועת הקומיקס "פינאטס" ועל הרומן הגרפי שמבוסס עליה וראה אור בעברית - חלק ראשון

הסיפור של "פינאטס" הוא בבסיסו סיפור טראגי-קומי - כל הדמויות שואפות לקבל דברים שלעולם אינן מצליחות להשיג, אך בלית ברירה ממשיכות לשאוף ולייחל אליהם, מכוח האינרציה של החיים ושל מבנה האישיות שלהם.

לרשימות נוספות
סייבר פאנק מזרח תיכוני - ראיון עם מושיק גולסט ספרות

סייבר פאנק מזרח תיכוני - ראיון עם מושיק גולסט

ראיון עם יוצר הרומן הגרפי "עושה שלום"

עוד כילד מאוד אהבתי את המגוון האמנותי והסגנוני ואת העובדה שכשאתה קורא קומיקס אתה ממש מדמיין סרט זז בתוך הראש למרות שהציורים קפואים, זה קסם.

קמע פשוט ואלגנטי ספרות

קמע פשוט ואלגנטי / יבגני טרבנוב

רשימת ביקורת על הכרך החמישי בסדרת "הקמע" מאת קאזו קיבואישי

הדבר שייחד את "הקמע" כבר מהכרך הראשון שלו הוא מיזוג בין מאפייני קומיקס אמריקאי ומנגה יפנית. בניגוד לחוברות קומיקס שיוצאות לאור אחת לחודש ולאחר מכן נאספות לכרכים, "הקמע" פורסם מלכתחילה בכרכים אחת לשנה או שנתיים, כמו המנגה. אך בניגוד למנגה, שאיוריה לא חוצים את גבולות השחור-לבן, קיבואישי לא מהסס לצבוע את איוריו. העובדה שלקיבואישי ולצוות שלו אין דדליין חודשי כמו לרוב אמני הקומיקס האמריקאים תורמת לאיכותם של הכרכים.

המחבוא ספרות

המחבוא / לואיק דווילייה, מארק ליזנו, גרג סלסדו

בלעדי - פתיחת הספר "המחבוא"

סבתה של אלזה, ששמה דוניה, מגוללת באוזניה את סיפור ילדותה בתקופת השואה, ומתארת את קורותיה וקורות אלו שסבבו אותה. הפורמט הספרותי של קומיקס מאפשר ליוצרים (כתיבה: לואיק דווילייה, ציור: מארק ליזנו, צביעה: גרג סלסדו) להציג סיפור קורע-לב, מסעיר ומרגש באמצעים אמנותיים שירתקו את הקוראים והקוראות הצעירים והצעירות. הספר, שזכה באחד-עשר פרסים, בהם פרס הקוראים הצעירים במסגרת פסטיבל אנגולם לקומיקס, רואה עתה אור בתרגומו של ניר רצ'קובסקי בהוצאת כנרת.

בילבי הולכת לבית הספר ספרות

בילבי הולכת לבית הספר / אסטריד לינדגרן, איורים: אִינְגְרִיד וַנְג נִימֶן

פרק מתוך ספר הקומיקס "בילבי באה העירה וסיפורים נוספים"

מתוך גב הספר: בְּחֹרֶף 1941 שָׁכְבָה קָרִין בַּת הַשֶּׁבַע, בִּתָּהּ שֶׁל אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן, חוֹלָה בַּמִּטָּה וּבִקְשָׁה לִשְׁמֹעַ סִפּוּר עַל בִּילְבִּי גֶּרֶב־בֶּרֶךְ. וְאַסְטְרִיד הֵחֵלָּה לְסַפֵּר. כָּךְ נוֹצְרָה בִּילְבִּי, הַיַּלְדָּה בַּעֲלַת הַנֶּפֶשׁ הַחָפְשִׁית וְחַסְרַת הַמַּעְצוֹרִים, וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם דּוֹרוֹת שֶׁל יְלָדִים אוֹהֲבִים אוֹתָהּ וּמִזְדַּהִים עִמָּהּ. בִּשְׁנַת 1957 פֻּרְסְמָה בָּעִתּוֹן לִילָדִים "קְלוּמְפֶּה־דּוּמְפֶּה" תּוֹסֶפֶת מַרְעִישָׁה: לְכָל גִּלָּיוֹן נוֹסְפָה רְצוּעַת קוֹמִיקְס שֶׁכָּתְבָה אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן בְּעַצְמָהּ וְאִיְּרָה בְּכִשָּׁרוֹן רַב אִינְגְרִיד וַנְג נִימֶן - עַל בִּילְבִּי גֶּרֶב־בֶּרֶךְ וְעַל חֲבֵרֶיהָ טוֹמִי וְאַנִּיקָה.

גוזמאות מרהיבות ובדיחות צבעוניות איור

גוזמאות מרהיבות ובדיחות צבעוניות / תמר הוכשטטר

רשימת ביקורת על איוריהם של ירמי פינקוס ורותו מודן בשני ספרים של "ספריית נח"

חרוזיה של גולדברג קצרים ועליזים אך יש להודות על האמת, הם כתובים ברובם בשפה אחרת שאינה מוכרת לילדים ואף לחלק ניכר מן המבוגרים. בניגוד למהלך שהוחלט לעשות בהוצאה המחודשת של "בערוגת הגינה", שם הושמטה סצנת הבולבוס מתוך חשש שילדים אינם מכירים את המילה "בולבוס", כאן הושארו כל ה"אצתי" וה"חסתי" וה"למפרע" למיניהם. למרבה השמחה, לעזרת השפה הארכאית באים האיורים ופריסתם כקומיקס באפיזודות.

ככה זה נראה כרגע - עומר הופמן איור

ככה זה נראה כרגע - עומר הופמן

עדכון מילולי-וויזואלי על עבודתו של המאייר

הספקתי לאייר עוד ספר ילדים אחד, לעבור לניו יורק, לגור בברוקלין שנתיים, להפוך לאבא, ולחזור לתל אביב (לפני חודש). היו הרבה פרויקטים מאוירים כיפים. "אבא אכל דייסה" מאת שהם סמיט יצא בגרמניה וספר הילדים האחרון, "נמרת" מאת ארנה לנדאו, עומד לצאת בחו"ל בשנה הבאה והספיק לזכות בציון לשבח במינכן. בעיתונות פרסמתי איורים עם עיתונים גדולים כמו הניו-יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל. במקביל, בארץ אני עובד יותר משנתיים על איור טור של ליאור טומשין שמתפרסם במוסף גלובס.