קלאסיקה
כללי
סיפור על שני חברים / דב אלפון
בלעדי - אחרית הדבר שכתב דב אלפון על יוצרי "ניקולא הקטן", והפרק הראשון מתוך הספר השלישי בסדרה, "ההפסקה הגדולה של ניקולא הקטן"
הסיפורים נכתבו לאט, תוך הקפדה על כל מילה, על כל ניואנס, על כל פרט. כמו יצירות מופת רבות אחרות, ההצלחה לא היתה מיידית. הוצאת "דנואל" שקלה להפסיק את הפצתו, והעורך הראשי היה צריך לאיים בהתפטרות כדי ש"ניקולא הקטן" לא יועלם מהקטלוג. הוא ניצל, כיאה לגיבור מיתולוגי, בדרך נס.
כללי
שמרנות מתקדמת / מור פוגלמן-דבורקין
האם הגרסה העכשווית ל"נשים קטנות" מוסיפה נדבך ליצירה המקורית, או שמא דווקא חוטאת בשמרנות?
בגרסה העכשווית: הייצוג של ג'ו כלסבית מאשרר תפיסה תרבותית שכבר אבד עליה הכלח, לפיה אם את דעתנית, אקטיביסטית ומרוכזת ביצירה ובפוליטיקה ולא בבנים - את בהכרח לסבית.
כללי
אלוהים, איזה ספר! / שהם סמיט
אחרית דבר שלא הודפסה במהדורה החדשה של "אלוהים אתה שם? זאת אני מרגרט" מאת ג'ודי בלום
מיניות, יש להודות, היא נושא סקסי שקשה מאוד למצוא לו בני תחרות, ולכן, רק בקריאות המאוחרות, ואני כבר אם, נתחוורה לי מידת מרכזיותו של הנושא השני המעסיק את מרגרט - שאלת הדת והזהות.
כללי
הישרדות בתנאי מוזיאון / לי עברון
על הספר "המסמכים הסודיים של גברת פרנקוילר" מאת א"ל קוניגסברג
"על מה הספר?" – גם קוראים מתוחכמים שיודעים היטב שה"איך" חשוב לא פחות מה"מה", ואולי אפילו יותר, אינם יכולים להימנע מהשאלה הזאת, כי מה שמושך אותנו בראש ובראשונה הוא הרעיונות.
ספרות
היאוש נעשה יותר נוח? / גיל הראבן
קריאה מחודשת ב"עצרת החיות" מאת אריך קסטנר
אריך קסטנר, חרף נטייה סנטימנטלית מסוימת שהייתה לו, הכיר ילדים. מספריו האחרים עולה שלא ייחס לכולם אוטומטית טוב לב וטוהר. והנה, בספר הזה לא רק שאין ולו ילד אחד אמתי אלא ש"ילדים" הם בגדר קטגוריה מופשטת, חסרת חיים. מעין אידיאה טהורה של "התמימים".
כללי
דיוקן האמן כסבא שכותב מכתב לנכדו / לי עברון
על "החתולים של קופנהגן" מאת ג'יימס ג'ויס
במהלך שהוא ממש התגלמות של תהליך היצירה האמנותית, ג'ויס מבטל לגמרי את ההבחנה בין בובת חתול לחתול אמתי, ומחליף את שניהם בסיפור, שנפתח במילים: "אוי ואבוי! אני לא יכול לשלוח לך חתול מקופנהגן כי אין חתולים בקופנהגן."
