רומן גרפי

כובדה של המציאות ספרות

כובדה של המציאות / לי עברון

רשימת ביקורת על הרומן הגרפי על פי יומנה של אנה פרנק, מאת ארי פולמן ודוד פולונסקי

הרגעים האלה היו במקומות שבהם הטקסט והאיורים מקבילים זה לזה והאיורים ממלאים תפקיד אילוסטרטיבי לגמרי. אילו רחשו היוצרים קצת פחות יראת כבוד לטקסט, אולי היו משמיטים מעט ממנו במקומות האלה ומניחים לאיורים לספר חלק מהסיפור בעצמם.

המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

על הספרים "מתגלגלת", "נר השמן של אורי ואוריה", "בובות של נייר" ו"מעיל ושמו שמואל"

המבוגרים האחראיים על חינוכה והתפתחותה של רונה (ההורים, הגננת) מסרבים לאפשר לה להחזיק באותו פריט יקר ערך עבורה, שמסמל את ההיאחזות בילדות. הם נחושים "לבגר" אותה, להצעיד אותה אל עבר מפתן עולם המבוגרים הרציונאלי, הענייני

סנופי מכה שנית ספרות

סנופי מכה שנית / רחל סטולרו-חיים

על רצועת הקומיקס "פינאטס" ועל הרומן הגרפי שמבוסס עליה וראה אור בעברית - חלק שני

כאשר קוראים את הטקסט בנפרד מהציור, הוא משאיר רושם אחר, הרבה יותר מדכא, אפל ומייאש. נדמה כאילו הקו הקליל של שולץ מונע מהעצב לזלוג החוצה, תוחם אותו בגבולות הפאנל, מרכך והופך אותו קל לעיכול.

סנופ דוגי דוג ספרות

סנופ דוגי דוג / רחל סטולרו-חיים

על רצועת הקומיקס "פינאטס" ועל הרומן הגרפי שמבוסס עליה וראה אור בעברית - חלק ראשון

הסיפור של "פינאטס" הוא בבסיסו סיפור טראגי-קומי - כל הדמויות שואפות לקבל דברים שלעולם אינן מצליחות להשיג, אך בלית ברירה ממשיכות לשאוף ולייחל אליהם, מכוח האינרציה של החיים ושל מבנה האישיות שלהם.

סייבר פאנק מזרח תיכוני - ראיון עם מושיק גולסט ספרות

סייבר פאנק מזרח תיכוני - ראיון עם מושיק גולסט

ראיון עם יוצר הרומן הגרפי "עושה שלום"

עוד כילד מאוד אהבתי את המגוון האמנותי והסגנוני ואת העובדה שכשאתה קורא קומיקס אתה ממש מדמיין סרט זז בתוך הראש למרות שהציורים קפואים, זה קסם.

בוגרים לגילם - קונסטנטין וולוסיאנוב איור

בוגרים לגילם - קונסטנטין וולוסיאנוב

ראיון עם בוגר מסלול תקשורת חזותית ב"מנשר" על פרויקט הגמר שלו - רומן גרפי על פי ספר של ז'ול וורן

אני אוהב לעשות דברים שמיועדים לילדים למרות שלטעמי בארץ ישנן הגבלות נוקשות יחסית למה שמיועד לילד ומה לא. אני אישית גדלתי על ספרים אחרים, יותר אפלים ופחות צבעוניים. זה מה שהשפיע עליי ועל מה שאני עושה ואיך שאני עושה. דמיונו של ילד גם ככה פרוע מאוד ופעיל ואין צורך לעשות את העבודה במקום הדמיון שלו. הטכניקה שלי כן משתנה כשאני עושה דברים שמיועדים לילדים. באופן אוטומטי אני מנסה לעשות דברים צבעוניים אך בכל זאת מנסה להשאיר את הדגש על הטקסטורות ולא על צבע עצמו. גם הצורות והאובייקטים נהפכים לפחות מסובכים. מהילדות אהבתי יותר איורים שמשאירים לך מקום לדמיון כיוון שכך האיורים היו נהפכים ל"שלי" בקלות רבה יותר, וזה אחד הסודות של התאהבות של הילד בספר.

לרשימות נוספות
להראות את שאין רואים ספרות

להראות את שאין רואים / ראיון עם לורה לי גולדג'

ראיון עם יוצרת "המחברת של פייג'" על קומיקס, יצירה והתבגרות

לורה לי גולדג' נולדה בווירג'יניה, ארצות הברית, וכיום מתגוררת בברוקלין. היא אמנית, סופרת ומורה לאמנות. בשנת 2007, כשעברה לניו-יורק, עבדה כמאיירת ומעצבת עצמאית, עד לפרסום ספרה הראשון "המחברת של פייג'" (במקור: "Page by Paige") - רומן גראפי שזכה להצלחה. הספר תורגם לעברית על-ידי רונית רוקאס, וראה אור בהוצאת טל-מאי בשיתוף עם ידיעות ספרים. ספרה השני ראה אור לאחרונה, ובמקביל היא ממשיכה לעבוד על פרויקטים ממגוון רחב של תחומי אמנות.

בין המשפטים הרגש מחלחל ספרות

בין המשפטים הרגש מחלחל / רחל סטולרו-חיים

ביקורת על הרומן הגרפי של "הנסיך הקטן" מאת ז'ואן ספאר

אתגר שבעיבוד מחודש ליצירה ספרותית-ויזואלית, בייחוד אחת כה מוכרת ואהובה, הוא אדיר ומרפה-ידיים. מצד אחד, קיים צורך לשמור על כבוד המקור. מצד שני, יש רצון לבטא את ההשקפה והיכולת האמנותית האישית.