יהודה אטלס
יצירה מקורית
והילד הזה התבגר / שירה משולם חזקיה
איורים חדשים ליצירתם האיקונית של יהודה אטלס ודני קרמן
באמצע האוכל או כשצריך לישון, יש לי ולאבא מה לדבר - המון / אבל סתם באמצע היום כשאני אומר: בוא נדבר / כל הדיבורים נעלמים ואנחנו יושבים ושותקים כמו שני גלמים
יצירה מקורית
והאבא הזה הוא אני / גיא הרלינג פישר, איורים: עובדיה בנישו
שלושה שירים של ילד שהפך לאבא
וְרַק עַכְשָיו, כְּשֶאַתָּה אַבָּא, / וּמְקַבֵּל מֵהַהוֹרִים / לַילָה שֶל שֶקֶט וּמְנוּחָה / פִּתְאוֹם אַתָּה קוֹלֵט / שֶהָיוּ אָז שְנֵי אֲנָשִים / שֶנֶהֱנוּ מִזֶּה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמְּךָ.//
במה ומסך
שפת הנוסטלגיה / עורכי "הפנקס" - תמר הוכשטטר, יותם שווימר
על הפרק הראשון של הסדרה הדוקומנטרית על ספרות הילדים הישראלית, "עוד סיפור אחד ודי"
על אף שנטען כי הסדרה אינה מבקשת להציג מבט או מחקר היסטורי על ספרות הילדים הישראלית, אלא להתייחס לאיכויותיה ושלל גווניה, הפרק הראשון אינו מציג דיון מעמיק בשפה – על משמעותה, תפקידה החברתי או האורייני, השינויים והתמורות שחלו בה
כללי
כמו שתי צנצנות על המדף / גליה עוז
הירהור קצר על שניים שהופרדו בלידתם: יהודה אטלס ופו הדב
שתי הפרסונות האלה – פו ואטלס – מדברות בשפה ילדית אבל רצינית, שפה שיש בה ענווה וביטחון, תום לב ופיכחון, נאיביות לצד סוג מסוים של תחכום חברתי. אחד מהם אוהב דבש והשני מעדיף חמוצים וכל מיני דברים כבושים, אבל בזה, פחות או יותר, מסתכמים ההבדלים ביניהם
במה ומסך
איך דגים מדברים? / גיא טנא
שירי משחק, אי-גיון ורשימה באלבומי הילדים "הכבש הששה עשר", "והילד הזה הוא אני", ו"ילד פעם"
הן שירי האי-גיון והן שירי הרשימה מאפשרים ליוצרים יציאה מעשייה נורמטיבית וכתיבה "שגרתית" לילדים, המתרכזת, למרבה הצער, במציאת הדרך הפשוטה והקלה ביותר למשוך תשומת לב ומקום גבוה יותר בתחרות זו או אחרת.
איור
פרופיל אמן - גיא מורד
ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתו של המאייר, סגנונו ובחירותיו האמנותית
כקריקטוריסט פוליטי וכמאייר לעיתונות אני לא בין השמות הראשונים שאליהם פונות ההוצאות, וכך יוצא שאת ההצעה לאייר ספר אני מקבל בדרך כלל מהסופר עצמו
