מאמר

ההרפתקה היא אשלייה - על המופתיות בספרי "ג'ינג'י" / רחלי רוטנר ההרפתקה היא אשלייה - על המופתיות בספרי "ג'ינג'י" / רחלי רוטנר כללי

ההרפתקה היא אשלייה - על המופתיות בספרי "ג'ינג'י" / רחלי רוטנר

"ג'ינג'י" היא, בעצם, ההיפך מסדרת הרפתקאות. היא סדרת אנטי-הרפתקאות. אלו ספרים על ילדות. לא ילדות נועזת והירואית כמו אצל השביעיות והחמישיות של אניד בלייטון, לא ילדות מרגשת ותמימה כמו אצל פרנסס הודג'סון ברנט. ילדות מפוכחת, ריאליסטית, מאכזבת.

התגוננות מפני עולם שבו דמויות עלולות להיעלם / אסתי הלפרין-מימון התגוננות מפני עולם שבו דמויות עלולות להיעלם / אסתי הלפרין-מימון כללי

התגוננות מפני עולם שבו דמויות עלולות להיעלם / אסתי הלפרין-מימון

לעדי יש שני שבלולים, כלומר, שני בתים. איך חיים בשני בתים? איך זוכרים היכן אני ומתי? איך נפרדים בכל פעם מחדש מאמא או מאבא? ספר הילדים "שניים שבלוליים" של יעל גובר ונעם וינר עוסק בשאלות האלה.

חוק האם: אתיקה - על שירי הילדים של לאה גולדברג / מאת: גדעון טיקוצקי חוק האם: אתיקה - על שירי הילדים של לאה גולדברג / מאת: גדעון טיקוצקי כללי

חוק האם: אתיקה - על שירי הילדים של לאה גולדברג / מאת: גדעון טיקוצקי

בִּמקום פנטזיה מוחלטת, גולדברג מציעה לקוראיה הצעירים התבוננות אחרת על המציאוּת ובתוכה. כך זוכה השגרה לא אחת להפלאה – שבתורה זוכה להסבר ריאלי. קסם או כישוף אפשריים רק בחלום, בדמיון או הודות לאמנות

אלה חוקי הפורמט / נעמה בנזימן אלה חוקי הפורמט / נעמה בנזימן כללי

אלה חוקי הפורמט / נעמה בנזימן

הפיכת הדף משמשת את הופר ליצירת מתח, כאשר האיור מרמז על ההמשך (זנבה של החתולה). כל כפולה נפתחת בפתרונה של הכפולה הקודמת ומסתיימת במשפט שנקטע ממש לפני סופו.

הדלתות של תום זיידמן-פרויד / מרית בן ישראל הדלתות של תום זיידמן-פרויד / מרית בן ישראל איור

הדלתות של תום זיידמן-פרויד / מרית בן ישראל

יש פתח בגדר הכלונסאות; "שער", קורא לו הסופר, אבל תום מציירת רק רווח. ושימו לב שעל־פי ממדיו, הספר הוא בדיוק החתיכה החסרה להשלמת הגדר: הספר הוא השער, אומרת תום. ואם חושבים על כך, הספר – כל ספר – הוא למעשה אוסף של דלתות נייר שאנחנו פותחים בזו אחר זו בזמן הקריאה, באופן ליטרלי ומטפורי כאחד.

מִינֵי מוּמִינֵי – האוסף או החיים מִינֵי מוּמִינֵי – האוסף או החיים כללי

מִינֵי מוּמִינֵי – האוסף או החיים / אמי כהן

טור שישי מסכם על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון

כשהמיולין משווה בין להיות בעל אוסף לעומת היות אספן, הוא מבטל את ההישג שבהשלמת אוסף ומקונן על סיום החיפוש, תהליך בניית האוסף... אבל אנשים שיש להם סוף שאוספים את עצמם - מעצם היותם אספן ואוסף בה בעת - איכשהו שם זה לא עובד.

לרשימות נוספות
מִינֵי מוּמִינֵי – מי אני, מה שמי מִינֵי מוּמִינֵי – מי אני, מה שמי כללי

מִינֵי מוּמִינֵי – מי אני, מה שמי / אמי כהן

טור חמישי על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון

אבל סנופקין, ששמות, ככל רכוש אחר, לא מעניינים אותו באמת, נדרש בערב אביב אחד להעניק שם ליצור אחר. חי זנבי.

מִינֵי מוּמִינֵי – חי צומח מִינֵי מוּמִינֵי – חי צומח כללי

מִינֵי מוּמִינֵי – חי צומח / אמי כהן

טור רביעי על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון

משהו סנופקין הבין: אי אפשר לחנך ילד רעב, צמא או ילד שקר לו. אי אפשר לחנך ילד בלי לייחד אותו ובלי להבין מה הוא מרגיש. אולי אי אפשר לחנך ילד בכלל. אולי כל מה שאפשר לעשות זה לטפל, לצחוק ולשחק.

מִינֵי מוּמִינֵי – חיי רמש, או: כמה קטנה מאי הקטנה מִינֵי מוּמִינֵי – חיי רמש, או: כמה קטנה מאי הקטנה ספרות

מִינֵי מוּמִינֵי – חיי רמש, או: כמה קטנה מאי הקטנה / אמי כהן

טור שלישי על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון

כן, זעירה, מומינאמא. זעירים המומינים, כולם. אולי מאי וסניף קטנים יותר, אבל חי זנבי, גם שאר יושבי העמק רמשיים למדי.

מִִינֵי מוּמִינֵי – חתיכת תיק מִִינֵי מוּמִינֵי – חתיכת תיק כללי

מִִינֵי מוּמִינֵי – חתיכת תיק / אמי כהן

טור שני על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון

אם אין לה חדר משלה שיזכיר לה מה ומי היא רוצה להיות, לפחות יש תיק.

מִִינֵי מוּמִינֵי – בראשית בראה טובה ינסן מִִינֵי מוּמִינֵי – בראשית בראה טובה ינסן כללי

מִִינֵי מוּמִינֵי – בראשית בראה טובה ינסן / אמי כהן

כשטובה ינסון קראה בספר בראשית ובראה את המומינים

"בחושך", אומרת מומינאמא, "הכול נראה יותר גרוע". אבל האמת היא שהכול באמת גרוע: מומינאבא נעלם, השמש נעלמה, והם עצמם עלולים להיעלם עוד רגע בתוך ביצה טובענית שבה חי נחש גדול.

ספרות נוער להט"בית בישראל – אוקסימורון? ספרות נוער להט"בית בישראל – אוקסימורון? רשימות ומאמרים

ספרות נוער להט"בית בישראל – אוקסימורון? / אבישי גרצ'וק

על מצבה הנוכחי של ספרות להט"ב לנוער בישראל

משרד החינוך הישראלי, המייצג את המדיניות הממשלתית, אינו מעודד או נותן מקום לייצוג שכזה – אז כיצד יכולות הוצאות הספרים להצדיק את פרסומם של ספרים העוסקים בנושא? אם לנוער גאה אין מקום במערכת החינוך, האם בכלל הוצאות הספרים מעלות על דעתן לשים פעמיהן לטריטוריה שכזו?

תכנים ישנים יותר »