משחק
איור
להתחבא, לשחק, להקשיב / מור פוגלמן-דבורקין
מהדורה מקוצרת על הספרים "יעל מתחבאת", "סיפור על יד", "ממש עכשיו"
האצבעות הן איבר שמוצג לא פעם בשירים וסיפורים כבעל חיים משל עצמו, כמעט עצמאי משאר הגוף ומן ה"אני". לכן ה"הלבשה" של הרגשות השליליים הללו עליהן מאפשרת לילדים לעבד אותם מתוך ריחוק מסוים המספק ביטחון.
איור
הכול טמון בתנועה / יותם שווימר
על תנועה, חריזה וקלאסיות בשני ספרים של נתי בית, "מעשה בכיסא" ו"מהר מהר שלא נאחר!"
בכל הנוגע לחריזה, עם הספרים נתי בית אפשר להיות רגועים. בית הוא כנראה סופר הילדים העכשווי החרזן הטוב ביותר בנמצא. הפרוזה שלו מלאת תנופה, עניין, דרמה, משחק והפתעות
רשימות ומאמרים
הגורל נמצא בקוביות / יואב שמואלי
על יצירת וכתיבת עולם פנטסטי במשחקי תפקידים שולחניים
ככל שהסיפורים מפותחים יותר ומתחברים טוב יותר אחד עם השני, כך חווית המשחק משתפרת. פיסות המידע שכל אחד מהשחקנים מוסיף למשחק, יוצרות מין אריג או רשת, והעולם נחרב ונברא לפי הצורך וההחלטות שמקבלים השחקנים.
איור
חגיגה של תפיסה ילדית / יותם שווימר
רשימת ביקורת על ספרם של אורית גידלי ועומר הופמן, "חד-קרן מסוג קרנף"
משום שעפריקי לא הסתפקה בהתנגדות עיקשת שהקרנף הוא חד-קרן, אלא יצרה חיבור ייחודי בין העובדה הקונקרטית לתפיסה הסובייקטיבית, היא וחברותיה ניכסו לעצמן את נקודת המבט החיצונית המדכאת, ודרך השפה קבעו בעלות על הביטוי העצמי שלהן.
רשימות ומאמרים
כן, כל יום פורים / טל חן
משחקי ילדים הם הזדמנות להתחפש ולהחליף דמויות
ילדים חיים בעולם שבו הם "המעמד הנחות". זה שעדיין "אסור לו" ו"אסור לו" ו"אתה עדיין קטן מדי" ו"אולי בשנה הבאה". המעמד שתלוי לחלוטין במבוגרים ובהחלטות שלהם. זו אולי אחת הסיבות שהם אוהבים כל כך לשחק ב"נדמה לי" ולהיכנס לנעליים של אחרים – כאלה שיכולים לפרוץ את הגבולות שהילדות מציבה בפניהם.
איור
שבע בום! אורית ברגמן
שש טיוטות ואיור סופי אחד
בספר הזה סבלתי מאוד מהעובדה שגם כתבתי אותו. שיניתי את הטקסט שוב ושוב, בלי להתחשב במאיירת. האמת שהייתי מתפטרת אם הייתי יכולה. מכיוון שיש מעט מילים בסיפור (אני משתדלת תמיד להעביר לאיור מה שניתן ולשמור על הטקסט מינימליסטי) כל שינוי גרר מהפכה גדולה באיור.
