ספרות ילדים

קומדיה של שבירת מוסכמות ספרות

קומדיה של שבירת מוסכמות / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרו של בי ג'יי נובאק, "הספר בלי תמונות"

"הספר בלי תמונות" הוא יצירה שקוראת תיגר על מוסכמות של ז'אנר, פורמט ומסורות. הבולט מכול הוא כמובן היעדר האיורים בספר שמיועד לילדים קטנים. אמנם יש פה טיפוגרפיה שלכאורה מפצה על ההיעדר הזה בהשתוללות גרפית, אבל אין בו תמונות. לפיכך, הוא נשען לחלוטין על המבוגר המקריא, ומנטרל את הילדים, שכן ידוע שהטקסט שייך למבוגר והאיור לילד – זו השפה שהוא "קורא". בנטרול הזה יש מידה של חירות עבור הילד המאזין, אבל בי ג'יי נובאק, מחבר הספר, מבצע מניפולציה על המקריא המבוגר, ולמעשה מנטרל דווקא אותו, את העליונות של סמכותו ותפקידו בהקראת הסיפור.

תדהמה, זעזוע והנאה צרופה ספרות

תדהמה, זעזוע והנאה צרופה / גליה עוז

מחשבות על יצירתו של רואלד דאל לילדים

מה לא אמרו על רואלד דאל? שהוא שונא אדם, שונא נשים, מרושע, אנטישמי. הכל נכון, כנראה. אבל יש בכתיבה שלו משהו שמשחרר את נפש הילד בדיוק כמו אגדות האחים גרים – בפטיש של חמישה קילו. אין תרבות בלי תת מודע עוין, בלי תפוחים מורעלים, אמהות חורגות, בלי הזאב של כיפה אדומה – ואין לתאר את ספרות הילדים של המאה ה-20 בלי רואלד דאל. בדיוק כפי שכולנו צוחקים לפעמים בקול רם מדי, בתחושה של אשמה, מבדיחה גסה או לא-תקינה פוליטית, בדיוק כמו שנהגים מאטים את נסיעתם למראה תאונה בצד הכביש – ככה ילדים קוראים את רואלד דאל.

ממשלת ספרות הילדים ספרות

ממשלת ספרות הילדים / עורכי "הפנקס"

הדמויות האהובות מספרות הילדים העולמית והמקומית מרכיבות ממשלה!

בעוד יומיים ייערכו בחירות, וסביר להניח שאם המדינה היתה מנוהלת על ידי דמויות מספרות הילדים, המצב כבר מזמן היה הרבה יותר טוב! לכבוד המאורע, ביקשנו מהדמויות להרכיב ממשלה. שלא תטעו, היו חילוקי דעות ואפילו מאבקים, אבל כמו שכמעט תמיד קורה, סוף טוב - הכול טוב, והממשלה הורכבה. הנה היא לפניכם/ן:

תמונת פרופיל – לירון כהן איור

תמונת פרופיל – לירון כהן

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, סגנונה ובחירותיה האמנותית

המלים של אביחי מפעילות אותי והציורים שלי הפכו אצלו לשירים, היינו מחליפים והופכים ומדברים הרבה על יצירה, וכך גם בעבודה על הספר. אני חושבת שהרבה בזכות זה ששנינו עדיין חיים את הילד שבנו וחוגגים את זה יחד. מבחינת התהליך האישי שלי, כשאביחי הקריא לי או שלח שיר חדש הוא הסתובב אתי הרבה ימים ואז הציורים יצאו.

המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / עדנה אברמסון

על שלושה ספרי ילדים חדשים

ספרים רבים רואים אור במהלך השנה, ועל מנת לתת מענה והתייחסות ליצירות שיש מה לומר עליהן וחשוב שיהיו חלק מהשיח על אודות ספרות הילדים, החלטנו להשיק את מדור "המהדורה המקוצרת". המדור יתפרסם מעת לעת, בהתאם לצורך והעניין, ויכלול לפחות שלוש רשימות קצרות מהנהוג ברשימות ביקורת על ספר בודד המתפרסמות ב"הפנקס". אנו מקווים כי מהלך זה יאפשר בחינה רחבה יותר של ספרות המקור והתרגום המוצעת לילדים ובני נוער, תוך התייחסות לטקסט ואיור במידה שווה.

שובי הנה, שובי שולמית ספרות

שובי הנה, שובי שולמית / תמר הוכשטטר

רשימת ביקורת על הספר "חרוזים אדומים" של פניה ברגשטיין וולי מינצי

בעוד שהטקסט מעניק חיים ופתחון פה לעצים ולנחל בוחרת המאיירת ולי מינצי להפיח חיים דווקא בחרוזים החמקמקים, אותם היא מאיירת פעם בצורת להקת דגים ופעם בצורת שבט חיפושיות המטיילות בין העשבים. יצורים קסומים אשר ממהרים לברוח מוכרים מסיפורי ילדים רבים כמו זה של אליס הרודפת אחר הארנב הלבן או זה של ג'יימס ("ג'יימס והאפרסק הענק" מאת רואלד דאל) הרודף אחר זרעים קסומים החומקים מידיו ונבלעים באדמה. המרדף של ילד או ילדה אחר יצור קסום וחמקני מזמן את המעבר הנחוץ הזה בין העולם המציאותי לעולם הפנטסיה, שלרוב מתרחש ביער, במעמקי האדמה או אפילו בחורשת אילנות.

לרשימות נוספות
"אנשים טובים, ספרים יפים והיסטוריה מכוערת" - ראיון עם תמי שם-טוב ספרות

"אנשים טובים, ספרים יפים והיסטוריה מכוערת" - ראיון עם תמי שם-טוב

ראיון עם הסופרת תמי שם-טוב לרגל צאת הספר "מלכה בירושלים"

ההיסטוריה מספקת סיפורים "גדולים מהחיים". כמאמר הקלישאה, המציאות עולה על כל דמיון. חוץ מזה, אני נהנית מאוד ללמוד על תקופה, אדם שאני מתפעלת ממנו, מוסד, ואז לחיות ולהחיות אותם דרך הדמיון והסיפור. כמו שאני אומרת לילדים במפגשים שלי אתם, "אני באמת חיה בסרט".

חרוזים אדומים ספרות

חרוזים אדומים / מאת: פניה ברגשטיין, איורים: ולי מינצי

בלעדי - פרסום פתיחת הספר "חרוזים אדומים"

בימים אלו רואה אור הספר "חרוזים אדומים" - סיפור בפרוזה של פניה ברגשטיין שאויר מחדש על ידי ולי מינצי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, עריכה: יונה טפר). ברגשטיין כתבה בין השאר את הספרים "בוא אליי פרפר נחמד" ו"ויהי ערב", שהפכו לקלאסיקות של ספרות הילדים העברית.

ליצור סיפור לילדים זה כמו להרכיב פאזל - ראיון עם דיוויד מלינג ספרות

ליצור סיפור לילדים זה כמו להרכיב פאזל - ראיון עם דיוויד מלינג

ראיון עם המאייר/סופר דיוויד מלינג לרגל פרסום תרגום לספר חדש שלו לילדים

אני מוכרח ליהנות ממה שאני עושה. לוקח לי בערך חמישה חודשים ליצור ספר, אז אני רוצה להבטיח שזה יהיה כיף! אני חושב על הדברים שאני אוהב לאייר (בעלי חיים ויצורים באופן כללי), ועל הסיפורים שאני רוצה לקרוא (הרפתקאות מצחיקות וסיפורי מעשיות). אם אתה כותב סיפור שאתה חושב שהמו"לים יאהבו, הלב שלך לא יהיה באמת בתוך היצירה, ואני חושב שניתן יהיה לראות את זה ביצירה שלך.

על ראש הארנב בוער הכובע ספרות

על ראש הארנב בוער הכובע / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרו של ג'ון קלאסן, "אני רוצה את הכובע שלי"

אפתח בווידוי: אני מחכה לספר "אני רוצה את הכובע שלי" שכתב ואייר ג'ון קלאסן, כבר כמעט ארבע שנים. מאז שראיתי אותו לראשונה בחנות בלונדון בשנת 2011 אני ממתין בציפייה דרוכה להופעתו בעברית. באותה תקופה, שנת יציאת הספר, בינות מאות ספרי הילדים בחנויות הספרים בלונדון, בלט ספרו של קלאסן. ייתכן וזו דמות הדוב הקפואה והחידתית על הכריכה הקדמית שלוכדת את העין, או אולי הרקע הריק, המינימליזם, ואולי דווקא השם המסקרן, שלכאורה מסתיר יותר מאשר חושף, אך למעשה הוא התמצית של סיפור המעשה כולו.

המפלצת שבתוכנו ספרות

המפלצת שבתוכנו / יבגני טרבנוב

רשימת ביקורת על ספרם של פטריק נס וג'ים קיי, "A Monster Calls"

הנרטיב הספרותי והמאויר עוסקים במשותף בהפרדה בין דמיון למציאות. קונור עובר מסע חניכה שמטרתו להכין אותו לבלתי נמנע, וכדי לעשות זאת הוא יצטרך להפסיק לשקר לעצמו ואולי גם לשתף אחרים בפחד שלו. הספר עוסק בנושאים רבים אחרים כמו היעדר סמכות המבוגרים, אי-תפקוד משפחתי ועצמאות הילד לנוכח כל אלה. נס וקיי מודעים לעובדה שכשהרגע יגיע לבסוף, דבר לא יוכל לנחם את הילד מול כוחו של המוות.

כי האדם סביון מצוי ספרות

כי האדם סביון מצוי / תמר הוכשטטר

רשימת ביקורת על ספרן של דניאלה כרמי והילה חבקין, "לאן עפים הסבאים?"

ההקבלה בין חיי הסביונים למחזוריות חיי האדם נמסרת ברמז כאשר מצוינת מחלתו של הסב - בקיץ דווקא, והתאוששותו עם תחילת החורף. כמה הולם שהקיץ היבש והממית של ישראל הוא שילווה מחלה ולא, כמו שאנו נוהגים לשאול מסיפורי אירופה, החורף. ליאורה לא שואלת אם המוות קרב וסבא לא מנסה לרכך את מצבו, ואומר לה, על אף שלא שאלה: "לפעמים זרע אחד או שנים עפים למדבר ולא מצליחים לצמוח. זה הסוף שלהם, כי כמעט ולא יורד שם גשם."