עטרה אופק

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "עמליה מגדלת בצל לא רגיל", "לילי והסלע", אלסה-מרי והאבאים הקטנים"

חלומות ודמיונות הם הכלי הטוב ביותר לצבוע את המציאות האפרורית שבה לא תמיד מקבלים מה שרוצים, ויש להם ערך בפני עצמם, גם אם לא יזכו להתממש.

דוקטור דוליטל - מפנקסה של מתרגמת דוקטור דוליטל - מפנקסה של מתרגמת ספרות

דוקטור דוליטל - מפנקסה של מתרגמת / עטרה אופק

על הספר "דוקטור דוליטל" ומלאכת התרגום, לכבוד פקיעת זכויות היוצרים של הספר הראשון בסדרה

לצד כישרונו הספרותי, לופטינג היטיב גם לצייר, ועיטר באיוריו לא רק את המכתבים לילדיו אלא גם את כל ספרי "דוליטל" שלו. רישומיו אלה, בשחור-לבן, מופיעים גם במרבית ספריו המתורגמים ברחבי העולם, כי הזכויות לספר כוללות את הסיפור והציורים כחבילה אחת.

צרות טובות: על שני התרגומים החדשים של "פוליאנה" צרות טובות: על שני התרגומים החדשים של "פוליאנה" ספרות

צרות טובות: על שני התרגומים החדשים של "פוליאנה" / לי עברון-ועקנין

ביקורת משווה בין שני תרגומים ליצירה הקלאסית, "פוליאנה"

כשניגשים להשוואה גולשים בקלות אל השאלה הדיכוטומית מה טוב יותר ממה; אבל כשנכנסים בעובי הקורה ומשווים בין תרגומים שבשניהם הושקעו עבודה, כישרון ומחשבה, לא תמיד אפשר להכריע כך. להברקה מסוימת או משחק מילים מסוים, מתרגמת אחת מוצאת פתרון מבריק יותר מרעותה; והאחרת מפליאה במקום אחר. סוגיה אחרת, מעניינת עוד יותר, היא הגישה העקרונית של כל מתרגמת, שניתן להבחין בה מבעד לעבודתה. תרגום היא מלאכה שמעצם הגדרתה יש בה פשרנות, תיווך, ניסיון לאחוז בחבל משני קצותיו ולהחליט לעתים מאיזה קצה להרפות מעט, וההחלטות הללו שייכות לכל מתרגם ומתרגמת אבל גם לנורמות כלליות של המקום והתקופה.

פלאות בין תרבויות פלאות בין תרבויות ספרות

פלאות בין תרבויות / לי עברון-ועקנין

רשימת ביקורת על התרגום החדש לספר "הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות"

לפעמים מתרגם שואל את עצמו איך היה המחבר כותב אילו כתב עברית. התשובות לשאלה הזאת יכולות לאפשר מידה של חופש; למשל, לכתוב משפט חד-משמעי במקום שהיה בו משחק מילים ולפצות במקום אחר, וכיוצא בזה.

מי מספר את הסיפור? מי מספר את הסיפור? ספרות

מי מספר את הסיפור? / עטרה אופק

על הקול הילדי והקול הבוגר בספרות ילדים, מתוך הרצאה שניתנה בכנס "הפנקס" ב-5.11.12

בין סופר לקהל הקוראים שלו יש מין הסכם בלתי כתוב: הוא מצדו מציע לנו עלילה סוחפת – ואנחנו מצדנו אמורים לשכוח שמדובר בפיקציה מפרי דמיונו, ולהרשות לעצמנו להאמין לה עד כדי כך שנכאב ונזדהה ונתרגש בגללה, כמו שקורה לנו מול כל יצירת אמנות טובה. כידוע, לא תמיד העסקה הזאת מצליחה. קל וחומר אם המחבר כותב ספר ילדים בגוף ראשון, מפי נער או נערה – כי אז אנחנו אמורים לשכוח גם שהכותב הוא מבוגר.

על האהבה העזה לתום הילדות - ראיון עם עטרה אופק על האהבה העזה לתום הילדות - ראיון עם עטרה אופק ספרות

על האהבה העזה לתום הילדות - ראיון עם עטרה אופק

ראיון עם העורכת והמתרגמת עטרה אופק, לרגל צאת תרגומה החדש ל"הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות"

עטרה אופק היא מתרגמת, עורכת, לשונאית ומבקרת ספרות ב"מרמלדה". היא עובדת על טקסטים לילדים ולמבוגרים כאחד, בספרות ובטלוויזיה. לאחרונה ראה אור תרגום חדש שלה ל"הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות". לכבוד התרגום ליצירת המופת, שוחחנו עם אופק על ספרות לילדים, לשון עברית, תרגום ותרבות בכלל.

לרשימות נוספות