רכבת וחתול ביום של טיול
נילי קמה בבוקר נרגשת
אמא אמרה לה שהיום נוסעים לטיול ברכבת
היא קמה חיש מהר
צחצחה שיניים שטפה פה וסנטר
העירה את אלה הקטנה שישנה שנת ישרים
לבשה חולצה, חצאית סירקה והתירה קשרים
נעלה נעליים נוחות שתוכל לרוץ ולקפץ ברכבת
עם אלה אחותה הקטנה והמפונקת
שתתה את השוקו ואכלה את הכריך
הנה יוצאים לדרך עוד רגע.. אמא נזכרה שצריך..
להביא תיק חטיפים ואולי גם טרופית
שנוכל לנשנש בדרך מעתלית
ורגע… אולי גם בגד-ים ואולי גם מגבת?
“נו אמא.. בואו נצא כבר” נילי אומרת
אוחזת בידה של אלה.. מתרגשת
פוסעת לאוטו שייקח אותה לתחנת הרכבת.
אלה ונילי שרות צוחקות
עומדות ברציף ולרכבת מחכות…
והשעון מתקתק ועוברת שעה
והרכבת עוד לא מגיעה.
אך אל דאגה, נילי ואלה לא עצובות
אמא המציאה משחק ועכשיו הן עסוקות
משחקות זו עם זו ומחייכות
עד שתגיע הרכבת לה הן מחכות…
והנה נשמעת צפירה ארוכה
הרכבת מתקרבת בדהרה
הכרוז מודיע “מתנצלים על העיכוב
פשוט ראינו בדרך חתול רעב ועצוב
נתנו לו לאכול ועכשיו הוא הלך לישון
הכל בסדר כעת ניתן לעלות לקרון”
אלה ונילי שמחו ונכנסו יחד עם כל הנוסעים
טיילו בארץ ראו נופים משגעים
את ההר והנחל ואיך נשכח את גן החיות
שרק הצחיק את שתי האחיות-
כשהפיל שפך מים והרטיב את הקוף
הג’ירף שירק וההיפופוטם שראו בסוף.
אחרי החיות הם עלו לרכבת
נסעו עוד מרחק וטבלו בכנרת
קנו פיצה בחיפה ופלאפל בירושלים
כל כך נהנו עד שכאבו הרגליים
והנה עוד רגע הביתה חוזרים
עומדים ברציף ולרכבת מחכים
וליד הספסל ישב לו חתול אומרים ששמו אפרים
שהיה רעב וצמא לקצת מים
אז נילי מזגה לו קצת לצלחת
הרטיבה את גופו שתהיה לו גם מקלחת
“אמא אפשר לקחת אותו איתנו?” נילי שאלה
ואמא אמרה “בוודאי ילדתי היקרה.
ניקח, נטפל ונדאג
שיהיה לחתול משפחה וקורת גג”
צפירה ארוכה הנה היא מגיעה ולא מאחרת
אלה, נילי, אמא וגם החתול עולים לרכבת
ואם תשאל אותן, או אפילו את החתול..
הם יגידו שהיה להם יום פשוט מושלם יותר טוב מחו”ל
