אחיזה רופפת / יותם שווימר
רשימת ביקורת על ספרם של מאיר שלו ומישל קישקה, "השן שהתנדנד לה הילד"
דצמבר 3, 2020
ההיפוך המשעשע בדבר שן שמתנדנד לה הילד במקום ילד שמתנדנדת לו שן, מתפקד כשם מוצלח לספר. יש בו משהו היתולי שתופס מיד את תשומת הלב משום החריגה מהמצב המקובל והמוכר בהתפתחות של ילדים.
יותם, מה שכתבת מאוד נכון ונבון, רגיש ודק-אבחנה. עם זאת, אני רואה את הספר טיפה אחרת. לעומת קריאתך העמוקה, אני קראתי את הספר די ברפרוף, כנראה (פספסתי את רוב הנקודות שציינת בקשר לאיורים) – ודווקא ממש נהניתי מההתעקשות של השן לספר לעצמה את הנראטיב של חייה כאילו היא הקובעת, למרות שבפועל ההפך הוא הנכון. לכן לא הפריע לי שהנראטיב שלה משתנה בהתאם לנסיבות. בעיניי זה ספר שפונה למספר הבוגר לא פחות מאשר לילד (כמו רוב ספרי הילדים של מאיר שלו), מעין משל על אדם שמסרב לראות את עצמו כבורג במכונה – ומקפיד לספר לעצמו סיפור שבו הוא המרכז, הוא הקובע, ויהי מה; ואילו הילדים נהנים מהחלקים ה”שטותיים” בסיפור ובאיורים, והכל באופן מצחיק ומשעשע ומעורר מחשבה (כמו רוב ספרי הילדים של מ’ שלו). כלומר – אני מציעה פה נקודת מבט קלילה יותר, שמאפשרת לשפוט את הספר פחות לחומרה 🙂
סיפור של מאיר שלו תמיד יזכה לתגובות סלחניות שכאלה. לו מותר מה שלכותבים אחרים בלתי נסלח. גם ספר הילדים הקודם שלו “ככה זה כשאוהבים” לא היה טוב. אם מאיר שלו לא היה חתום עליהם, הם לא היו יוצאים לאור. אך אל דאגה, מדובר ברב מכר מובטח.
דעתי כדעתו של נועם. (”טוב שם משמן טוב”. בתחומים רבים, לרבות בתחום זה, שעליו מדובר)