איורים לגדולים ולקטנים / שחר קובר
רשימת ביקורת על איוריה של איה גורדון-נוי לשני ספרים חדשים
מרץ 23, 2011
איוריה של גורדון-נוי מזוהים מאוד ומאופינים בעבודת קולאז’ המשלבת חלקי צילומים עם ציורים בשחור לבן ובצבע, עלים ושאר חפצים. המאיירת מצליחה לשלב היטב בין כל מרכיבי האיור ברוב המקרים והם אינם זרים זה לזה למרות ההבדלים החומריים.
בקורת מעניינת, תודה.
באופן כללי אני אהבתי יותר דווקא את האיורים ב”אסור לדבר על זה”.
בעיניי הטכניקה הקולאז’ית מתאימה מאד לנושא הספר, המדבר על חוסר-שייכות ותלישות, והמסר המתקבל מהשילוב של אלמנטים תלושים וגזורים באיור הוא חזק מאד. באופן אישי אני גם מעדיפה את האיורים הפשוטים וה”שטוחים”, מאשר את איורי העומק בשילוב צילומים וכד’.
אני מסכימה מאד עם ההערה על הדמויות – שוב, לי זה הפריע בעיקר בספר הילדים ולא כ”כ בספר לנוער, ואולי בגלל זה הוא פחות מוצלח בעיניי.
גילוי נאות: אני עורכת הספר “פנס, מצפן וילד”. מאמר מרתק ומלמד. ומכיוון שהזדהיתי מראש, ספר מקסים ואהוב.
גם אני אהבתי הרבה יותר את האיורים בספר “אסור לדבר על זה!” הקולאז’ים נהדרים ובכלל לא נעדרי עומק. חבל שהסיפור עצמו לא כל כך מוצלח.
מאיר ומעניין מאוד
בעיקרון נעשתה עבודה יפה, נהנתי מכל האיורים , ויפה השילוב בעיפרון הצבע הצילום והקולז’, ובסה”כ דובר על האייורים ופחות על הספרים,
תודה לכם.
רחל ורונית, כל אחד זכאי לדעה שלו כמובן.
יוסי, זהו טור שמתרכז בביקורת על איור ספרי ילדים ולא על הטקסט. כאלו יש מספיק.
ביקורת מעמיקה שמתייחסת בכבוד ורצינות לאיור.
אהבתי את הקולאג’ים ואת הרישומים. לא בטוחה לגבי המקומות בהם נכנסים עיבודי מחשב. יש יותר טובים ופחות טובים.
תודה על ההפנייה לאתר. אוהבת את העבודות שלה.
מרתק!
לא קראתי את הספרים, ונשארתי סקרנית לגביהם, אבל לאור הדוגמאות שמובאות כאן גם אני אוהבת מאוד ואפילו יותר את האיורים ל”אסור לדבר על זה”, בלי לקרוא את הטקסט אני לא יכולה להתייחס לתרומה הנוספת של האיורים אבל העומקים, המרקמים ושילוב החומרים המקורי מספרים לי הרבה ומדברים אלי מאוד.