איזה טקסטורה יש לצחוק של מאיירת? / תמר הוכשטטר
אוגוסט 15, 2012
גורדון-נוי מתפרעת בכיף במגרש המוכר לה ובסגנון איתו היא מזוהה. דוגמא מצוינת לכך היא הכריכה בה נראית הילדה איה, הדמות הראשית, מציצה מבעד לאותיות הכותרת החסרות. אותיות אילו, שנחתכו, כביכול, מדף מחברת סלילים אקראי, מעידים על החופש והקלילות בהם מאויר הספר כולו. אגב, בשביל לגלות “היכן מסתתר הצחוק” תצטרכו לדפדף לעמודים האחרונים, אך בשביל לגלות לאן נעלמו האותיות החתוכות, עליכם לדפדף רק עד השער הפנימי של הספר, שם הן מופיעות, הפעם בפוזיטיב ירוק.
נראה לי ספר חינני, ססגוני, משחקי ומהנה שיתאים לנכדתי הפעוטה יולי. תודה!
איה היא אוצר של רעיונות וחלומות ויזואליים שרק מחכים להזדמנות לפרוץ החוצה.
הכישרון המופלג שלה יישא בנונשלנטיות כל סיפור, וירים גם את הטקסט הסתמי ביותר לגבהים שלבדו לא היה יכול להגיע אליהם.
פשוט נפלאה.