המקום שבו נמצאים יצורי הפרא (וחבריהם)
50 שנה ל"ארץ יצורי הפרא" - תערוכת מחוות ליצירה האלמותית
אוקטובר 30, 2013
אחת הדרכים לקבוע אם יצירה אמנותית נכנסה לקאנון היא בבחינת הדיאלוגים שיצירות אחרות מנהלות אתה לאורך השנים, ומידת השפעתה על התרבות הגבוהה והפופולרית גם יחד. עם הופעתו לאור לראשונה, “ארץ יצורי הפרא” שכתב ואייר מוריס סנדק, הכה גלים והסעיר את ארצות הברית. גישתו הייחודית והמקורית של סנדק ליצירת פיקצ’רבוק וההבנה העמוקה שלו לנפש הילדים מופיעות בצורה מבריקה באחד הספרים המשפיעים והחשובים ביותר של ספרות הילדים העולמית. הספר תורגם לעברית על-ידי אוריאל אופק בשנת 1984 ופורסם בהוצאת “כתר”. בימים אלו רואה אור מהדורה חדשה וחגיגית במלאת חמישים שנה לספר, וזוהי הזדמנות מצוינת להציג את השפעתו של הספר, ואת הדיאלוגים שיצרו עמו יוצרים מאוחרים.
כדי לחזק את המילים והתמונות שלמעלה: שיחה באנימציה עם מוריס סנדק לרגל יום הולדתו במגזין של ניו יורק טיימס. מעלה דמעות.
וזה הלינק http://nyti.ms/V9Cah7
הסקירה מאוד יפה. אך לא הצלחתי להבין היכן מתקיימת התערוכה
אם אני לא טועה (המהדורה הישנה לא ברשותי כרגע), במהדורה החגיגית החליטו לשנות את הפונט מפרנקריהל לאות שדומה ל”אריאל” (כמו באתר הזה), ובעיני זה נראה די מכוער ומצער….
הפונט במהדורה הישנה הוא “הדסה”, פונט נהדר ששימש גם בספר אחר שהשפיע עליי מאוד כנער – “צא וחשוב – כיצד לפתור בעיה גדולה ממך”.
http://simania.co.il/bookimages/covers56/569174.jpg
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1119540
השימוש בהדסה בשני הספרים האלה, שמלאים הבנה וכבוד לעולמו הפנימי של הילד, לסקרנות, לדמיון, ולקשיים והפחדים שיש בחייו, הפך אותו לפונט שיש לי רגשות מאוד חמים כלפיו.
ראשית, תיקון לאחד התיאורים שמופיעים למעלה – התמונה שמשדכת בין האיורים של סנדק לאלה של מיאזאקי אינה “מחווה של סטודיו ג’יבלי” – מדובר ביצירת-חובבים של אמן מוכשר מאוד בשם ג’סטין הילגרוב (כתובת האתר שלו נמצאת בתחתית התמונה); לאף אחד מאנשי סטודיו ג’יבלי לא היה קשר לאיור הזה.
שנית, אם כבר מזכירים את מיאזאקי בהקשר של סנדק – אין ספק של-“ארץ יצורי הפרא” היתה השפעה גדולה מאוד על “המסע המופלא”, ועל כמה יצירות נוספות, הרבה לפני העיבוד של ספייק ג’ונס – “המבוך” של ג’ים הנסון הוא דוגמה בולטת במיוחד.
מקרה מעניין במיוחד הוא הפקת האנימציה האמריקאית-יפנית Little Nemo: Adventures in Slumberland משנת 1989, שהתבססה על היצירות של חלוץ הקומיקס והאנימציה וינזור מקיי. רצועת הקומיקס “Little Nemo” של מקיי היתה אחת ממקורות ההשראה העיקריים של סנדק; העיבוד הקולנועי לעומת זאת הושפע מאוד מ-“ארץ יצורי הפרא”.
מרתק לגמרי!
כל הכבוד על מלאכת האיסוף, אין ספק שזה אחד הספרים היותר מצוטטים בתרבות המערבית (אישית אני עוד מצטערת על בובת מקס שלא קניתי במטרופוליטן לפני למעלה מעשור, ורק השבוע בכנס הפנקס המופלא שלכם ראיתי את שקית הבד היפיפיה של יותם עם מחווה לספר הזה בדיוק).
קבלתי את המהדורה החגיגית והחדשה ואני מודה שאני מתקשה להבין למה הוציאו אותה: הרי הספר הזה נמצא בתודעה של הורים, מחנכים וילדים (בסדר הפוך גם) ורוב בהקהל שאינו אנשי מקצוע יתקשה להבחין בהבדלי האיכות בין המהדורות. מקומו של ארץ יצורי הפרא קיים, שמור ומובטח – ולגמרי בצדק, אבל בשוק ספרים כה צפוף ואכזרי, איזה צורך יש במהדורה חדשה של ספר שכולם ממילא מכירים?