כללי

• פתוח לציבור

בוגרים לגילם – קונסטנטין וולוסיאנוב

ראיון עם בוגר מסלול תקשורת חזותית ב"מנשר" על פרויקט הגמר שלו - רומן גרפי על פי ספר של ז'ול וורן

בוגרים לגילם הוא מדור חדש שנוסד לכבוד תערוכות הסיום של בוגרי המחלקות השונות בבתי הספר הגבוהים לעיצוב. בחרנו מספר בוגרים מוכשרים שפרויקטי הגמר שלהם קשורים לתרבות לילדים, ושלטעמנו כדאי מאוד לשים לב אליהם. אנו שמחים להציג בפניכם את יוצרי העתיד, המפגינים כבר בפרויקט הגמר שלהם גישה ייחודית, מרעננת ומגוונת לעשיה תרבותית ואמנותית לילדים.

והפעם, ראיון עם המאייר קונסטנטין וולוסיאנוב, בוגר “מנשר”.

שלום קונסטנטין, ספר קצת על עצמך.

עליתי לארץ לפני 14 שנה ואני גר בראשון לציון. כשחייתיי ברוסיה למדתי שנתיים ציור בבית הספר לאמנויות. אחרי שירות צבאי התקבלתי ללימודים ב”מנשר” לאמנויות במחלקה של עמית טריינין – תקשורת חזותית. עוד מגיל צעיר התעסקתי בציור ואמנות, וזה מה שהשפיע על בחירת המקצוע.

 ספר קצת על פרויקט הגמר שלך.

הפרויקט שלי הוא רומן גרפי המבוסס על ספרו של ז׳ול וורן “20.000 מיל מתחת למים”. בחרתי את הנושא לאחר המלצה של המנחה דנה שמיר ומחקר מעמיק מאוד על ספרים קלאסיים. נעצרתי בז׳ול וורן בגלל הפוטנציאל האיורי הגדול שכוללים ספרי המדע הבדיוני שלו. בנוסף, בעיני ז׳ול וורן אינו זוכה כיום להתייחסות שמגיעה לו כי הספרות שלו מעט מיושנת ודי אנציקלופדית לדור שלנו. אך לאחר שקראתי את ספרו, העולם התת-הימי תפס אותי מייד והחלטתי שאני חייב לאייר אותו. הסיפור עוסק בקפטן שהתאכזב מכל העולם האכזרי שסביבו, ובנה לעצמו צוללת שמספקת אותו בכל מה שצריך ללא יבשה. יחד עם הצוות המיומן הוא עזב את החיים היבשתיים. הרעיון הזה מאוד מתאים למה שמתרחש בזמן הנוכחי; הרעיון של לבנות אוטופיה ולברוח מהחיים האכזריים די מתקשר למחאות ומצבי רוח שקיימים בעולם כיום.

במהלך הלימודים עשיתי פרויקטים שמיועדים לילדים: איירתי שני ספרים – “חפרפרת בעיר” המבוסס על סרט מצויר של זדנק מילר, אנימטור צ׳כי, ואיור מחדש של הספר “שבעת הגמדים” שכתב אברהם חלפי. את הפרויקט שלי של ז׳ול וורן לא הייתי מסווג לילדים בלבד אלא לספר שכל גיל יכול להתחבר אליו. כתוצאה מכך התאהבתי בפרויקט ועשיתי אותו במידה מסוימת גם בשבילי, ובזכות זה הפרויקט גם יצא יפה כל כך. התאהבות בפרויקט זוהי נקודה חשובה לדעתי להצלחתו.

מה היה תהליך העבודה?

בתהליך העבודה הפרויקט השתנה. ההחלטה הראשונה היתה לעשות קומיקס אמריקאי קלאסי, אך בסופו של דבר החלטתי לשנות את המראה ליותר סולידי ומסודר, ולתת כבוד למקור. החלטתי גם שאין צורך לנסות ולתאר את כל הנפח של הספר העמוק הזה, ולהשאיר גם מקומות ריקים המתוארים רק בטקסט ולא באיור – עבור דמיונם של הקוראים. הדבר החשוב בעבודה שלי זה סבלנות והשקעה הדרגתית באיור, לכן גם קיים פער ענק בין הסקיצות שלי לעבודה המוגמרת; הסקיצות שלי פשוטות ומהירות ועבודה על הפרטים לוקחת לי 90% מהזמן.

סקיצה

איור סופי

סקיצה

איור סופי

סקיצה

איור סופי

מה מעניין אותך במיוחד באיור טקסטים המיועדים לילדים, האם הטכניקה שלך משתנה בהתאם לקהל היעד?

אני אוהב לעשות דברים שמיועדים לילדים למרות שלטעמי בארץ ישנן הגבלות נוקשות יחסית למה שמיועד לילד ומה לא. אני אישית גדלתי על ספרים אחרים, יותר אפלים ופחות צבעוניים. זה מה שהשפיע עליי ועל מה שאני עושה ואיך שאני עושה. דמיונו של ילד גם ככה פרוע מאוד ופעיל ואין צורך לעשות את העבודה במקום הדמיון שלו. הטכניקה שלי כן משתנה כשאני עושה דברים שמיועדים לילדים. באופן אוטומטי אני מנסה לעשות דברים צבעוניים אך בכל זאת מנסה להשאיר את הדגש על הטקסטורות ולא על צבע עצמו. גם הצורות והאובייקטים נהפכים לפחות מסובכים. מהילדות אהבתי יותר איורים שמשאירים לך מקום לדמיון כיוון שכך האיורים היו נהפכים ל”שלי” בקלות רבה יותר, וזה אחד הסודות של התאהבות של הילד בספר.

אטלנטיס

 מה התכניות שלך לעתיד? מה הוא פרויקט החלומות שלך?

עדיין לא החלטתי מהי הדרך שלי במקצוע. בעתיד הקרוב אני מעוניין להתנסות בכמה שיותר פנים של המקצוע ומדיות חדשות. אני מאוד רוצה לקחת חלק בתעשיית הקומיקס ומשחקי המחשב, יש כמובן כמה התחלות לספרים שלי. החשוב הוא לעשות את הדברים בצעדים קטנים ולא לרוץ להספיק הכול.