1 כללי

ביאליק במציאות העכשווית / יעל גובר

ינואר 9, 2023  

את השיר “הנער ביער – מעשה נורא בנער שברח מבית הספר ליער” ידעתי בעל פה בילדותי. הוא הופיע בעמוד קנ”ז ב”שירים ופזמונות לילדים” של חיים נחמן ביאליק, ואהבתי לדפדף אל העמוד עם המספר המוזר, להביט באליהו הנחמד של נחום גוטמן, ולדקלם את רשימת החיות מאלף ועד תו שכללה מילים שימושיות מאוד ל”חי צומח דומם” כמו “ומפיר”, “כרכושת”, ו”מרמוטה”.

מתוך “הנער ביער” עם איור של נחום גוטמן

אני מניחה שילדים היום לא מכירים את השיר הזה, ואני לא מצרה על כך. השפה, האורך והתוכן שלו כבר לא רלוונטיים למרבית הילדים בארץ. הזמנים השתנו, שירים חדשים נכתבו והתווספו לקלאסיקה העברית לילדים, ולא כל מה שהתאים לפעם מתאים היום.

“שירים ופזמונות לילדים” ראה אור ב-1933 בהוצאת דביר, שנוסדה על ידי ביאליק, ונחשב מיד עם צאתו לאור לקאנון השירה העברית לילדים. הספר עב הכרס, שנמכר במאות אלפי עותקים במשך עשורים רבים ועבר ריענון ועיצוב מחדש לכבוד יום הולדתו ה-75, כבר לא נמצא בכל בית. אבל שירים רבים מתוכו כמו “נדנדה”, “יוסי בכינור”, “קן לציפור” ו”רוץ בן סוסי” שרדו את מבחן הזמן והם עדיין מושרים בגני הילדים דוברי העברית ועדיין מתגלגלים על הלשון בכל נדנוד בגינה ובכל הקפצת פעוט או פעוטה על סוס דמיוני.

ובכל זאת, הוצאת ספר שירים במתכונתו הקלאסית היא פחות ופחות אפשרית בימינו. במילים פשוטות וכואבות – זה לא שיווקי. האם זה הפורמט שאבד עליו כלח? ההורים, הילדים והמורים שמוצפים בגירויים זמינים יותר? ההוצאות שמבקשות לשרוד בשוק הספרים הקשה? כנראה שהתשובה היא גם וגם וגם ועוד. כך או כך, השירים כשלעצמם כבר כמעט שלא מודפסים.

אז איך בכל זאת משמרים את הטקסטים היפים, נכסי צאן ברזל ומהראשונים שנכתבו לילדים עוד לפני קום המדינה – שירים שנבראו כמעט יש מאין, בעברית חילונית, ציורית, מלאת המצאות לשוניות אבל נטועה היטב במקורות, שופעת ילדותיות שובבית ויחד עם זאת נוגה ומלאת געגועים? איך מעבירים הלאה צירופים נפלאים כמו “צילי וגילי”, תמונות אלמותיות כמו הפרח בחלון ואפילו שיבושים חמודים כמו הספנתעיר (שבאמת שימש כבסיס לספר לפני כמה שנים)?

“פרחים למשורר הלאומי” מאת שהם סמיט מבקש לעמוד במשימה המורכבת הזאת. הוא מציג את השירים הקלאסיים בדרך אחרת, אגבית כמעט, כשהם “עטופים” בסיפור שבמרכזו עומד ביאליק האיש. האדם. בשר ודם.

כריכת הספר (יח”צ)

את ההשראה לספר שאבה סמיט משני מאורעות שהתרחשו במציאות – שני מפגשים של סבתה ברוריה עם “המשורר הלאומי”, האחד ברובנו והשני בתל אביב.

בפעם הראשונה ברוריה הקטנה פוגשת את ביאליק בתחנת הרכבת ברובנו שבפולין, ביום קר במיוחד. היא נבחרה לקבל את פני המשורר ולהגיש לו זר פרחים בזכות כתב ידה היפה. ברוריה מתרגשת מאוד לקראת המפגש עם המשורר הנערץ, אבל בסופו של דבר מתאכזבת, כי ביאליק “קרח כמו בתמונות, שמן יותר מאשר בתמונות. לא מחייך – כמו בתמונות. ולא נראה כמו משורר לאומי, ולא כמו מלך היהודים. סתם איש עייף וממהר…”

מתוך הספר (טקסט: שהם סמיט, איור: ולי מינצי)

בפעם השנייה פוגשת אותו ברוריה ביום קיץ נעים בעת ביקור אצל חברה בתל אביב. ברוריה היא כבר “עלמת חן”, והפעם “המשורר הלאומי” עומד בגינת ביתו הגדול ברחוב ביאליק ומשקה עציצים. הוא נבוך, מעט מבולבל, אבל אינו שוכח לשבח את כתב ידה היפה ולאחל לה הצלחה בלימודיה. את הפגישה הזאת, הנעימה יותר מהקודמת, ברוריה לא תשכח מעולם.

שיריו הקאנוניים של המשורר, שברוריה מבטיחה ללמד כשתהיה מורה, שזורים בסיפור בכתב יד ילדותי, כחלק מהאיורים של ולי מינצי ובהשראת כתב ידה של הגיבורה (כפי שעיצבה היטב נעמה טוביאס). הם לא תמיד במלואם, והם שם כי הם מאירים בכל פעם חלק אחר בסיפור – לעיתים הם מדגישים רגש כלשהו, לעיתים תמונה, צליל או מחשבה. הם מוגשים קצת כמו הצעה, טעימה – מי שמסתקרן מהמפגש עם השירים מוזמן להמשיך הלאה ולהיעזר ברשימת השירים בסוף הספר. ומי שלא – לא.

מתוך הספר (טקסט: שהם סמיט, איור: ולי מינצי)

“פרחים למשורר הלאומי” הוא סיפור עכשווי על אהבת הכתיבה (ועל הסבל שלעתים כרוך בה), על אהבת שירה באופן כללי ושירת ביאליק בפרט, על אהבת העברית, וכמובן סיפור על החמצה, על אכזבה ועל תיקון. הוא לא ספר שירים במובן הקלאסי, אבל דווקא מכיוון שאינו כזה, הוא מצליח להנגיש את השירים הישנים והמקסימים ההם של ביאליק גם לצעירים שלא גדלו על “הנער ביער” ודומיו, ושאולי נרתעים מספרי שירה. שהם סמיט הצליחה לדלג מעל חרדת הקודש שאפפה את שירי ביאליק, שיבצה אותם לתוך עלילה סיפורית עדינה ומושכת, ואולי הצליחה “להציל” כמה וכמה שירים שהם בבסיס התרבות העברית ולהשיב לשכיות החמדה האלה את האהבה וההערכה שהן ראויות להן.

“פרחים למשורר הלאומי” מאת שהם סמיט, איורים: ולי מינצי. הוצאת כנרת זב”מ, 2023

יעל גובר – עורכת ספרי ילדים בהוצאת “כנרת זב”מ דביר”, סופרת

 

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. נרי אלומה הגיב:

    רשימה יפה שעושה חשק לפתוח את הספר, לקרוא בו, להתבונן באיורים הנהדרים ואז לסגור ולחבקו אל הלב, עד הפעם הבאה. איזה יופי של ספר!

כתיבת תגובה