דַיָלְצָרָבְּ / מאת: לי עברון-ועקנין, איור: אור ענבר
סיפור ראשון מתוך סדרת "סיפורי אנדרלמוסיה" על מכשפה יוצאת דופן, החתולה שלה ועוד יצורים מופלאים
ינואר 25, 2012
“סיפורי אנדרלמוסיה” שכתבה לי עברון-ועקנין, נולדו בהשראת דמותה של תנינה שבראה נורית זרחי, ונכתבו – כך על פי עברון-ועקנין – כמחוות אהבה אליה. הסיפורים מתארים את קורותיה של אנדרלמוסיה המכשפה (או דרלה, בקיצור) וזנביקה, החתולה החכמה שלה. עברון-ועקנין מיטיבה לעצב סיטואציות קצרות, מהנות ומעוררות מחשבה, ודמויות בלתי נשכחות. הלשון העשירה של עברון-ועקנין, המחברת בין הדיבורי לפיוטי וגדושה במשחקי מילים והיפוכים משעשעים, מתכתבת עם סגנונה של זרחי, אך בהחלט עומדת בפני עצמה כאמירה סגנונית מקורית ומשכנעת. סיפורי הסדרה עתידים להתפרסם ב”הפנקס” בהמשכים, ובסיפור הפותח אנו מקבלים הצצה לעולמן של דרלה וזנביקה ולמערכת היחסים ביניהן. את הסדרה ילוו איורים יוצאי דופן; יצירות אמנות קטנות של אור ענבר, אשר בחרה בסיפור זה רק לרמוז לקוראים על דמותה החמקמקה משהו של דרלה. כיאה לסיפורים המפורסמים בהמשכים, אנו עתידים להעמיק את ההיכרות עם דרלה והעולם בו היא חיה, כמו גם את הפרשנות הוויזואלית של המאיירת לטקסט. אנו גאים להציג בפניכם את “סיפורי אנדרלמוסיה” כחלק ממהלך רחב יותר, שמטרתו לחשוף לקהל הרחב יצירות מקוריות ייחודיות, חריגות ומעולות, המעשירות את קורפוס היצירה לילדים.
צילום: עמרי אבן-זיו
לי עברון-ועקנין – ילידת 1975, פרסמה ספר סיפורים, ספר שירה וארבעה ספרי ילדים. מחזה ילדים פרי עטה, “התרנגול”, הועלה בשנה שעברה בתיאטרון מ.ר.א.ה. מתרגמת מצרפתית ועורכת תרגום ב”כתר ספרים”, עורכת עם רונן אלטמן-קידר וקרן ארחה-צ’רטקוף את כתב העת האינטרנטי “זוטא”.
אור ענבר – מאיירת, בוגרת מנשר.
סיפור נהדר, חכם, עדין ומקסים
סיפור מקסים, ואכן עומד מאוד בזכות עצמו.
והאיור פשוט עוצר נשימה. אני אומרת את זה בחשש מה, אבל הוא מזכיר לי באיכותו, עדינותו ואפילו אווירתו את עפרה עמית, אחת המאיירות האהובות לי בתבל ומלואה.
פרויקט נהדר. אתם לא מפסיקים להפתיע.
סיפור נעים, קצר וקולע. גם האיור, מתאים ונפלא!!! תודה
מקסים 🙂 אחכה שבייבי אטלס יגדל קצת כדי לספר לו בעצמי..
מצטרפת לכל מילה של רוני.
נפלא ומרגש כדרכך….. איזו ברת מזל את
סיפור מקסים ואיור יפהפה. מחכה להמשך!
יופי של סיפור ויופי של איור (ים).
אני כבר מאוהבת בדרלה , זה כמו מרחף כזה מעל החיים עצמם ,ממש איזה כיף שיש לי גיסה כמוך, מחכה להמשך, יש טעם של מתיקות עדינה עם רצון לעוד – כל פעם קצת – תודה
מקסים, ואילו שמות מעניינים נתן להם
אור- איור מאוד חכם והצבעוניות יפיפיה.
אחד השילובים המוצלחים בעיני בין איור לטקסט.
יפה מאד.
לי, הסיפורון שלך מלא חן ותמימות חכמה. כתוב יפה.
(מאימא של גילי-סבתא של יולי)
תודה רבה, לימור! ותודה על המחמאות על האיורים. הסיפור(ים) מקסים(ים) ומאד נהניתי מהעבודה.
תודה רבה לאור על האיור המיוחד ותודה רבה לכל המגיבים המשמחים 🙂
סיפור מהנה וחכם. שלוש הדמויות כובשות לב מהטעימה הראשונה.
נהדר ומבריק השם ומאד ציורי, מוכשרת שכמותך, לי יקרה
תנינה היא אחת מגיבורות העל שלי! הסיפור המקסים שלך לוקח מהרוח ה”זרחית” אבל הוא משהו אחר. יש בו אותך, בעדינות בהירהור הפילוסופי…האיור יפהפה ומרגש בדקויות שלו. בראוו!
לדינה ולוסי, תודה על תגובות משמחות כל כך
איריסיה היקרה, תודה, חיממת את לבי ממש ממש
[…] וחתולתה דרלה, ואחדים מהם ראו אור בכתב העת "הפנקס": כאן (הקישור לסיפור הראשון, ובתחתיתו יש קישורים לסיפורים […]
נפלא ממש. כל כך אוהבת את הדמויות האלו שרקחת, וההומור קורעע ממש !
“בשפם לבנבן מחלב שקצת פגם בעליונות שלה”, זה מעולה, ואפשר לראות את הסיפור ממש ויזואלית בזמן הקריאה