דִּבְרֵי יְמֵי שֶׁבַע הַמִּשְׁפָּחוֹת מֵאֲגַם פִּיפְּל־פַּפְּל / אדוארד ליר
בלעדי - סיפור מאת אדוארד ליר, שתורגם ופורסם בכתב העת "דחק"
פברואר 9, 2016
אנו שמחים להציג בפניכם סיפור מאת אשף האי-גיון, אדוארד ליר, “דברי ימי שבע המשפחות מאגם פיפל-פפל”, בתרגום של יותם בנשלום. היצירה פורסמה בגיליון האחרון של כתב העת “דחק”, בעריכת של יהודה ויזן.
אֶדוּאַרְד לִיר
דִּבְרֵי יְמֵי שֶׁבַע הַמִּשְׁפָּחוֹת מֵאֲגַם פִּיפְּל־פַּפְּל
עִם אִיּוּרִים מֵאֶת הַמְּחַבֵּר
עִבְרִית: יוֹתָם בֶּנְשָׁלוֹם
פֶּרֶק א’
פֶּתַח דָּבָר
בְּיָמִים עָבָרוּ – זֹאת אוֹמֶרֶת, לִפְנֵי הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים – חָיוּ בְּאֶרֶץ גּוֹל־וּמָגוֹל שֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת. הֵן הִתְגּוֹרְרוּ בִּסְבִיבַת הָאֲגָם הַגָּדוֹל פִּיפְּל־פַּפְּל (אַחַת מֵהֶן הִתְגּוֹרְרָה בָּאֲגָם עַצְמוֹ) הַשּׁוֹכֵן בְּפַאֲתֵי הָעִיר טוֹשׁ, שֶׁנִּרְאֲתָה מִשָּׁם בִּבְהִירוּת רַבָּה כָּל אֵימַת שֶׁלֹּא שָׂרַר שָׁם חֹשֶׁךְ. אַתֶּם וַדַּאי מַכִּירִים אֶת שְׁמוֹת הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה. כְּדֵי לִלְמֹד עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ, כָּל שֶׁעֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת הוּא לֹא לִפְתֹּחַ סֵפֶר גֵּאוֹגְרַפְיָה.
בַּפֶּרֶק הַבָּא יְסֻפַּר עַל שֶׁבַע הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ בְּשׁוּלֵי הָאֲגָם הַגָּדוֹל פִּיפְּל־פַּפְּל.
פֶּרֶק ב’
שֶׁבַע הַמִּשְׁפָּחוֹת
הָיְתָה שָׁם מִשְׁפָּחָה וּבָהּ שְׁנֵי תֻּכִּים מְבֻגָּרִים וְשִׁבְעָה תֻּכּוֹנִים.
הָיְתָה שָׁם מִשְׁפָּחָה וּבָהּ שְׁתֵּי חֲסִידוֹת מְבֻגָּרוֹת וְשֶׁבַע חֲסַדְסִידוֹת.
הָיְתָה שָׁם מִשְׁפָּחָה וּבָהּ שְׁנֵי אֲוָזִים מְבֻגָּרִים וְשִׁבְעָה אֲוָזוֹנִים.
הָיְתָה שָׁם מִשְׁפָּחָה וּבָהּ שְׁתֵּי תִּנְשָׁמוֹת מְבֻגָּרוֹת וְשֶׁבַע תִּנְשַׁמְשַׁמּוֹת.
הָיְתָה שָׁם מִשְׁפָּחָה וּבָהּ שְׁנֵי שַׁרְקָנִים מְבֻגָּרִים וְשִׁבְעָה שַׁרְקָנוֹנִים.
הָיְתָה שָׁם מִשְׁפָּחָה וּבָהּ שְׁנֵי חֲתוּלִים מְבֻגָּרִים וְשִׁבְעָה חֲתַלְתּוּלִים,
וְהָיְתָה שָׁם מִשְׁפָּחָה וּבָהּ שְׁנֵי דָּגִים מְבֻגָּרִים וְשִׁבְעָה דְּגִיגוֹנִים.
פֶּרֶק ג’
מִנְהֲגֵיהֶן שֶׁל שֶׁבַע הַמִּשְׁפָּחוֹת
הַתֻּכִּים גָּרוּ עַל עֲצֵי הַפְּסוּקִית הַמְּפֻסְקֶקֶת, שֶׁהָיוּ יְפֵהפִיִּים לְמַרְאֶה וּמְכֻסִּים עָלִים כְּחֻלִּים, וְנִזּוֹנוּ בְּפֵרוֹת, בְּחַרְשָׁפִים וּבְחִפּוּשִׁיּוֹת מְשֻׁבָּצוֹת.
הַחֲסִידוֹת הִתְהַלְּכוּ עַל שְׂפַת הָאֲגָם וּבְתוֹכוֹ וְאָכְלוּ צְפַרְדְּעִים לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר וְלֶחֶם קָלוּי בְּחֶמְאָה בִּשְׁעַת הַתֵּה, אֶלָּא שֶׁמִּפְּאַת אֹרֶךְ רַגְלֵיהֶן לֹא הָיוּ מְסֻגָּלוֹת לְהִתְיַשֵּׁב וְנֶאֶלְצוּ לְהִתְהַלֵּךְ אָנֶה וַאָנָה לְלֹא הֲפוּגָה.
לָאֲוָזִים הָיוּ קְרוּמֵי שְׂחִיָּה בֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, וְלָכֵן דָּלוּ בְּעֶזְרָתָם כַּמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל קְרוּם־קָקָאוֹ וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב.
הַתִּנְשָׁמוֹת תָּרוּ בִּלְהִיטוּת אֲחַר עַכְבָּרִים, לָכְדוּ אוֹתָם וְהֵכִינוּ מֵהֶם פּוּדִינְג טַפְּיוֹקָה.
הַשַּׁרְקָנִים דִּדּוּ לָהֶם בַּגָּן, וְנִזּוֹנוּ בְּחַסָּה וּבִגְבִינַת צֶ’שַׁיְר.
הַחֲתוּלִים רָבְצוּ בַּשֶּׁמֶשׁ בְּלִי לָזוּז, וְנִזּוֹנוּ בְּבִישְׁקוֹטִים.
הַדָּגִים גָּרוּ בָּאֲגָם, וְנִזּוֹנוּ בְּעִקָּר בְּשַׁבְּלוּלִים מְבֻשָּׁלִים.
שֶׁבַע הַמִּשְׁפָּחוֹת חָיוּ יַחְדָּו בְּשִׂמְחָה וּבְאֹשֶׁר.
פֶּרֶק ד’
יַלְדֵי שֶבַע הַמִּשְׁפָּחוֹת נִשְׁלָחִים אֶל הָעוֹלָם הָרָחָב
יוֹם אֶחָד הִתְכַּנְּסוּ יַחַד שֶׁבַע הַאִמָּהוֹת וְשִׁבְעַת הָאָבוֹת שֶׁל שֶׁבַע הַמִּשְׁפָּחוֹת, וְהִסְכִּימוּ לִשְׁלֹחַ אֶת יַלְדֵיהֶם לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם לְמַעַן יַשְׂכִּילוּ. לָכֵן קָרְאוּ לְכֻלָּם לָבוֹא, וְנָתְנוּ לְכָל אֶחָד מֵהֵם שְׁמוֹנָה שִׁילִינְגִים, עֵצוֹת לָרֹב, כַּמָּה קֻבִּיּוֹת שׁוֹקוֹלָד וּפִנְקָס קָטָן וְלוֹ כְּרִיכַת עוֹר יְרֻקָּה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִרְשֹׁם כַּמָּה כֶּסֶף הוֹצִיאוּ.
אָז הִפְצִירוּ בָּהֶם בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל בַּקָּשָׁה שֶׁלֹּא לְהִתְקוֹטֵט זֶה עִם זֶה, וְכָל הָהוֹרִים שִׁלְּחוּ אֶת יַלְדֵיהֶם לְדַרְכָּם בְּלִוְיַת תִּדְרוּךְ־פְּרִידָה.
“אִם תִּמְצְאוּ דֻּבְדְּבָן,” אָמְרוּ הַתֻּכִּים, “אַל תָּרִיבוּ בֵּינֵיכֶם בַּשְּׁאֵלָה לְמִי מַגִּיעַ לְקַבֵּל אוֹתוֹ.”
“נוֹסָף עַל כָּךְ,” אָמְרוּ הַחֲסִידוֹת, “אִם תִּמְצְאוּ צְפַרְדֵּעַ, חַלְּקוּ אוֹתָהּ בְּקַפְּדָנוּת לְשֶׁבַע חֲתִיכוֹת, אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים אַל תִּתְקוֹטְטוּ בִּגְלָלָהּ.”
הָאֲוָזִים אָמְרוּ לְשִׁבְעַת הָאֲוָזוֹנִים: “יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, לְעוֹלָם אַל תִּגְעוּ בְּפַרְעוֹשׁ־פַּרְפֶּרֶת־פְּרִי.”
הַתִּנְשָׁמוֹת אָמְרוּ: “אִם תִּמְצְאוּ עַכְבָּר, בַּתְּרוּ אוֹתוֹ לְשִׁבְעָה בְּתָרִים וְאִכְלוּ אוֹתוֹ בְּצַהֲלָה, אֲבָל בְּלִי לְהִתְקוֹטֵט.”
הַשַׁרְקָנִים אָמְרוּ: “זִכְרוּ שֶׁעֲלֵיכֶם לֶאֱכֹל חַסָּה, אִם תִּמְצְאוּ חַסָּה, בְּנִיחוּתָא וְלֹא בְּגַרְגְּרָנוּת.”
הַחֲתוּלִים אָמְרוּ: “הַקְפִּידוּ בִּמְיֻחָד שֶׁלֹּא לְהִתְעַסֵּק עִם שׁוּם קוֹגְל־מוֹגְל, בְּמִקְרֶה שֶׁתִּתָּקְלוּ בּוֹ.”
וְהַדָּגִים אָמְרוּ: “מֵעַל לַכֹּל הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֶת הַפַּחְפָּץ הַפָּחוּס, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַזִּיק לְדָגִים וְגוֹרֵם לָהֶם כְּאֵב־בֹּהֶן.”
יַלְדֵי שֶׁבַע הַמִּשְׁפָּחוֹת הוֹדוּ לְהוֹרֵיהֶם, הֶחְווּ אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע קִדּוֹת שֶׁל נִמּוּסִין, וְיָצְאוּ אֶל הָעוֹלָם הָרָחָב.
פֶּרֶק ה’
קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל שִׁבְעַת הַתֻּכּוֹנִים
שִׁבְעַת הַתֻּכּוֹנִים לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַרְחִיק עוּף בְּטֶרֶם נִתְקְלוּ בְּעֵץ וְעָלָיו דֻּבְדְּבָן יָחִיד. הַתֻּכּוֹן הַבְּכוֹר קָטַף אוֹתוֹ מִיָּד, אַךְ שֵׁשֶׁת הָאֲחֵרִים נִסּוּ לַחְטֹף אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ רְעֵבִים עַד מְאֹד. וְאָז הֵחֵלּוּ שִׁבְעַת הַתֻּכּוֹנִים לָרִיב, וְהֵם נִדְחֲפוּ,
וְנִדְחֲקוּ,
וְנִדְחֲסוּ,
וְנִלְחֲצוּ,
וְנִמְחֲצוּ,
וְנִמְעֲכוּ,
וְנִצְרְחוּ,
וְנִטְפְּחוּ,
וְנִפְצְחוּ,
וְנִפְרְכוּ,
וְנִרְקְחוּ, וְהֵם
צָוְחוּ, וְצָעֲקוּ, וְשָׁרְקוּ, וְיָרְקוּ, וְנִתְּרוּ, וְנִקְּרוּ, וְחָבְלוּ, וְחָבְטוּ, וְחָרְטוּ, וּמָרְטוּ, וְשָׂרְטוּ זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם נִקְרְעוּ לַחֲתִיכוֹת קְטַנְטַנּוֹת, וּלְבַסּוֹף לֹא נוֹתַר דָּבָר שֶׁיְּצַיֵּן אֶת הַמִּקְרֶה הַעֲגוּם מִלְבַד הַדֻּבְדְּבָן וְשֶׁבַע נוֹצוֹת יְרֻקּוֹת וּזְעִירוֹת.
וְזֶה הָיָה סוֹפָם הַמְּצַמְרֵר וְהַמְּסַמְרֵר שֶׁל שִׁבְעַת הַתֻּכּוֹנִים.
פֶּרֶק ו’
קוֹרוֹתֵיהֶן שֶׁל שֶׁבַע הַחֲסַדְסִידוֹת
לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ שֶׁבַע הַחֲסַדְסִידוֹת לַדֶּרֶךְ הֵן עָפוּ אוֹ הִתְהַלְּכוּ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה עָשָׂר שָׁבוּעוֹת בְּקַו יָשָׁר, וְשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת נוֹסָפִים בְּקַו עֲקַלְקַל; וְאָז רָצוּ מַהֵר כְּכָל שֶׁיָּכְלוּ לְאֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנָה מִילִין; וְאָז נֶעֶמְדוּ בְּצַוְתָּא־חַדְחַדָּא וְטִקְטְקוּ־צִקְצְקוּ־שִׁקְשְׁקוּ בְּמַקּוֹרֵיהֶן.
בְּעֵרֶךְ בְּרֶגַע זֶה הִבְחִינוּ בִּצְפַרְדֵּעַ גְּדוֹלָה, וְלָהּ כְּתָמִים יְרֻקִּים וּפַס תְּכֶלֶת מִתַּחַת לְכָל אֹזֶן.
מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ רְעֵבוֹת הִתְעוֹפְפוּ אֵלֶיהָ תֵּכֶף וּמִיָּד וְעָמְדוּ לְחַלֵּק אוֹתָהּ לְשֶבַע חֲתִיכוֹת, אַךְ אָז הֵחֵלּוּ לְהִתְקוֹטֵט בַּשְּׁאֵלָה אֵיזוֹ מֵהָרַגְלַיִם כְּדַאי לָהֶן לִתְלֹשׁ קֹדֶם. אַחַת אָמְרָה: אֶת זֹאת, אַחֶרֶת אָמְרָה: לֹא, אֶת זֹאת, וּבִזְמָן שֶׁכֻּלָּן הִתְקוֹטְטוּ קִפְּצָה מִשָּׁם הַצְּפַרְדֵּעַ וּבָרְחָה לָהּ. וּכְשׁרָאוּ הַחֲסַדְסִידוֹת שֶׁהַצְּפַרְדֵּעַ אֵינֶנָּה הֵחֵלּוּ לְטַקְטֵק, וּלְצַקְצֵק,
וּלְשַׁקְשֵׁק,
וּלְדַקְדֵּק,
וּלְפַקְפֵּק,
וּלְבַקְבֵּק,
וּלְבַרְבֵּק
בִּפְרָאוּת רַבָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְאַחֲרֵי שֶׁרָבוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים נִקְּרוּ זוֹ אֶת זוֹ לַחֲתִיכוֹת קְטַנְטַנּוֹת, וּלְבַסּוֹף לֹא נִשְׁאַר מֵהֶן דָּבָר מִלְבַד מַקּוֹרֵיהֶן.
וְזֶה הָיָה סוֹפָן שֶׁל שֶׁבַע הַחֲסַדְסִידוֹת.
פֶּרֶק ז’
קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל שִׁבְעַת הָאֲוָזוֹנִים
בִּתְחִלַּת מַסָּעָם עָבְרוּ שִׁבְעַת הָאֲוָזוֹנִים מֵעַל מִישׁוֹר רְחַב יָדַיִם שֶׁבּוֹ צָמַח עֵץ אֶחָד וְיָחִיד, וְזֶה הָיָה עֵץ רַע מְאֹד.
אַרְבָּעָה מֵהֶם טִפְּסוּ אֶל רֹאשׁ הָעֵץ וְהִבִּיטוּ סָבִיב, וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲחֵרִים הִדְּסוּ מַעְלָה וּמַטָּה, מְשַׁנְּנִים פִּרְקֵי שִׁירָה וְאֶת שֵׁשֶׁת הַשִּׁעוּרִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלָּהֶם בְּחֶשְׁבּוֹן, בְּגֵאוֹגְרַפְיָה וּבְכַלְכָּלַת בַּיִת.
אוֹ אָז הִבְחִינוּ בְּמֶרְחָק רַב בְּעֶצֶם מְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר וְנָפוּחַ לְמַרְאֶה, בַּעַל גּוּף כַּדוּרִי לַחֲלוּטִין, שֶׁדָּמָה לְפַרְפֶּרֶת פְּרִי מְבֻשֶּׁלֶת וְלָהּ שְׁתֵּי כְּנָפַיִם זְעִירוֹת, מַקּוֹר, שָׁלֹשׁ נוֹצוֹת עַל הָרֹאשׁ וְרֶגֶל אַחַת בִּלְבַד.
מִקֵּץ זְמַן מָה אָמְרוּ שִׁבְעַת הָאֲוָזוֹנִים זֶה לָזֶה: “אֵין סָפֵק שֶׁזֶּהוּ פַּרְעוֹשׁ־פַּרְפֶּרֶת־פְּרִי!”
וְאָז, בְּזָנְחָם אֶת כָּל כְּלָלֵי הַזְּהִירוּת, הֵחֵלּוּ לְזַמֵּר בְּקוֹל:
“פַּרְעוֹשׁ־פַּרְפֶּרֶת־פְּרִי!
פַּרְעוֹשׁ־פַּרְפֶּרֶת־פְּרִי!
גַּשׁ הֵנָּה, יַקִּירִי,
וּשְׁמַע אוֹתִי מַקְרִיא,
הַקְשִׁיבָה, הוֹ הַקְשִׁיבָה, הוֹ הַקְשִׁיבָה לְשִׁירִי!”
מִיָּד כְּשֶׁסִּיְּמוּ לְזַמֵּר הֵחֵל פַּרְעוֹשׁ־פַּרְפֶּרֶת־הַפְּרִי לְדַלֵּג וּלְקַפֵּץ לְעֶבְרָם עַל רַגְלוֹ הָאַחַת בִּמְהִירוּת אֲיֻמָּה וְנוֹרָאָה, הִגִּיעַ עַד הָעֵץ, נֶעֱצַר עַל עָמְדּוֹ וְהִבִּיט סָבִיב בְּמַבָּט רֵיק וּמְקֹרָע.
הַדָּבָר הֵמִיט מְצוּקָה רַבָּה עַל שִׁבְעַת הָאֲוָזוֹנִים, וְהֵם נִתְקְפוּ רֶטֶט־מֶטֶט; וְלָכֵן שָׁלַח אֶחָד מֵהֶם אֶת צַוָּארוֹ הֶאָרֹך קָדִימָה וְנָגַע בּוֹ נְגִיעָה קַלָּה בִּקְצֵה מַקּוֹרוֹ – אַךְ בָּרֶגַע שֶׁעָשָׂה זֹאת הֵחֵל פַּרְעוֹש־פַּרְפֶּרֶת־הַפְּרִי לְדַלֵּג וּלְקַפֵּץ גָּבוֹהַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאָז פָּעַר אֶת פִּיו, וּלְמַרְבֶּה הַפְתָּעָתָם וּמֹרַת רוּחָם שֶׁל שִׁבְעַת הָאֲוָזוֹנִים הֵחֵל לִנְבֹּחַ בְּקוֹל גָּדוֹל כָּל כָּךְ וּבַחֲמַת זַעַם אֲיֻמָּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחָם לָשֵׂאת עוֹד אֶת הַמְּהוּמָה, וְהֵם נִשְׁמְטוּ אֶחָד אֶחָד וְצָנְחוּ אַרְצָה לְלֹא רוּחַ חַיִּים.
וְכָךְ בָּא סוֹפָם שֶׁל שִׁבְעַת הָאֲוָזוֹנִים.
פֶּרֶק ח’
קוֹרוֹתֵיהֶן שֶׁל שֶׁבַע הַתִּנְשַׁמְשַׁמּוֹת
לְאַחַר שׁיָּצְאוּ שֶׁבַע הַתִּנְשַׁמְשַׁמּוֹת לַדֶּרֶךְ נָהֲגוּ לְהִתְיַשֵּׁב מִדֵּי פַּעַם עַל עַנְפֵי הָעֵצִים הָעַתִּיקִים, וְלֹא לְהִתְקַדֵּם כִּבְרַת דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה מִדַּי בְּבַת אַחַת.
לַיְלָה אֶחָד שָׂרַר חֹשֶׁךְ, וְנִדְמֶה הָיָה לָהֶן שֶׁהֵן שׁוֹמְעוֹת עַכְבָּר, אַךְ פָּנָסֵי הָרְחוֹב לֹא דָּלְקוּ וְלָכֵן לֹא עָלָה בְּיָדָן לִרְאוֹתוֹ.
לָכֵן קָרְאוּ בְּקוֹל: “הַאִם עַכְבָּר הוּא זֶה?”
וְהָעַכְבָּר עָנָה: “סְקְוִיקִי־פִּיקִי־וִיקִי, כֵּן, עַכְבָּר הוּא זֶה.”
מִיָּד זִנְּקוּ הַתִּנְשַׁמְשַׁמּוֹת מֵרֹאשׁ הָעֵץ כְּדֵי לִנְחֹת עַל הַקַּרְקַע; אַךְ הֵן לֹא רָאוּ שֶׁמִּתַּחְתָּן פְּעוּרָה בְּאֵר רְחָבָה, וְכֻלָּן נָפְלוּ רְדוּדוֹת פְּנִימָה וְטָבְעוּ תּוֹךְ פָּחוֹת מֵחֲצִי דַּקָּה.
וְכָךְ בָּא סוֹפָן שֶׁל שֶׁבַע הַתִּנְשַׁמְשַׁמּוֹת.
פֶּרֶק ט’
קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל שִׁבְעַת הַשַּׁרְקָנוֹנִים
שִׁבְעַת הַשַּׁרְקָנוֹנִים נִכְנְסוּ לְגַן וּבוֹ שִׂיחֵי דֻּמְדְּמָנִיּוֹת וַעֲצֵי פֶּּלִיקָן, וְהֵם שָׁכְבוּ לִישֹׁן תַּחַת אֶחָד מֵהֶם וְנִרְדְּמוּ. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ רָאוּ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּשְׁנוּ צָמְחָה מִתּוֹךְ הַקַּרְקַע חַסָּה גְּדוֹלָה, וְלָהּ עָלִים יְרֻקִּים לְאֵין מִסְפָּר. לְמַרְאֶה זֶה הִכְרִיזוּ כֻּלָּם:
“חַסָּה, הוֹ חַסָּה!
חוּסִי־נָא, חוּסִי,
הַצְמִיחִי עָלִים,
הוֹ חַסַּת אֵלִים זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים,
הוֹ חוּסִי־נָא, חַסָּה, הַצְמִיחִי עָלִים!”
וּמִיָּד אָצוּ שִׁבְעַת הַשַּׁרְקָנוֹנִים אֶל הַחַסָּה בִּמְהִירוּת אַדִּירָה שֶׁכָּזוֹ עַד שֶׁרָאשֵׁיהֶם הִתְנַגְּשׁוּ בַּגִּבְעוֹל וְהֵם לָקוּ בִּן רֶגַע בְּדַלֶּקֶת טְרוֹם מַעֲבָרִית שֶׁל קְרוּם הָאַף, דַלֶּקֶת שֶׁהֶחְמִירָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁהָרְגָה כִּבְדֶרֶך אַגַּב אֶת כָּל הַשִּׁבְעָה.
וְזֶה הָיָה סוֹפָם שֶׁל שִׁבְעַת הַשַּׁרְקָנוֹנִים.
פֶּרֶק י’
קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל שִׁבְעַת הַחֲתַלְתּוּלִים
שִׁבְעַת הַחֲתַלְתּוּלִים יָצְאוּ לְמַסָּעָם מְלֵאֵי עֹנֶג וְטוֹרְפָנוּת. אַךְ מִשֶּׁעָלוּ לְפִסְגָתָהּ שֶׁל גִּבְעָה גְּבוֹהָה הִשְׁקִיפוּ הַרְחֵק וְרָאוּ קוֹגְל־מוֹגְל (אוֹ כְּמוֹ שֶׁרָאוּי יוֹתֵר לִכְתֹּב אֶת שְׁמוֹ, קוֹגְ־לְמוֹ־גְּל) וְעַל אַף הָאַזְהָרָה שֶׁקִּבְּלוּ רָצוּ הַיְשֵׁר אֵלָיו.
(יְצֻיָּן שֶׁהַקּוֹגְל־מוֹגְל הוּא בְּרִיָּה חֲמַקְמַקָּה וּמְסֻכֶּנֶת מֵאֵין כָּמוֹהָ, וּבְשׁוּם פָּנִים אֵין נוֹהֲגִים לִפְגֹּשׁ בּוֹ בְּמִקְרֶה. הֵם חַיִּים בַּמַּיִם אַךְ אֵינָם מִתְנַזְּרִים מִן הַיַּבָּשָׁה, וּכְשֶׁהֵם שְׁרוּיִים בְּנוֹזֵל הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּזְנָבָם הֶאָרֹךְ כִּבְמִפְרָשׂ. הֵם מְהִירִים לְהַפְלִיא אַךְ מִנְהֲגֵיהֶם בֵּיתִיִּים וּמְיֻתָּרִים, וְגִישָׁתָם לַחַיִּים רְהוּיָה וּמְהֻרְהֶרֶת. לִפְעָמִים אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָם בְּעַרְבֵי הַקַּיִץ, עוֹמְדִים עַל הָרֹאשׁ עַל גְּדוֹת אֲגַם פִּיפְּל־פַּפְּל וּמְהַמְהֲמִים שִׁירֵי מוֹלֶדֶת; הֵם מִתְקַיְּמִים מִיְּרָקוֹת בִּלְבַד, כַּאֲשֶׁר אֵינָם אוֹכְלִים בְּשַׂר עֵגֶל, אוֹ בְּשַׂר כֶּבֶשׂ, אוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, אוֹ בְּשַׂר בָּקָר, אוֹ דָּגִים, אוֹ מְלַחַת אַשְׁלְגָן.)
כְּשֶׁהַקּוֹגְל־מוֹגְל רָאָה אֶת שִׁבְעַת הַחֲתַלְתּוּלִים נָשָׂא אֶת רַגְלָיו לְהִמָּלֵט; הוּא רָץ וְרָץ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וְהַחֲתַלְתּוּלִים רָצוּ עוֹד וָעוֹד אַךְ לֹא הָיוּ מְסֻגָּלִים לְהַדְבִּיקוֹ – וּלְבַסּוֹף מֵתוּ כֻּלָּם עַד אֶחָד מֵרֹב עֲיֵפוּת וּתְשִׁישׁוּת, וּלְאַחַר מִכֵּן לֹא שָׁבוּ עוֹד לְאֵיתָנָם.
וְזֶה הָיָה סוֹפָם שֶׁל שִׁבְעַת הַחֲתַלְתּוּלִים.
פֶּרֶק י”א
קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל שִׁבְעַת הַדְּגִיגוֹנִים
שִׁבְעַת הַדְּגִיגוֹנִים שָׂחוּ אֶל קְצֵה אֲגַם פִּיפְּל־פַּפְּל, וּמִשָּׁם אֶל הַנָּהָר, וּמִשָּׁם אֶל הָאוֹקְיָנוֹס, וְשָׁם, בַּיּוֹם הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לְמַסָּעָם, נִתְקְלוּ לְרֹעַ מַזָּלָם בְּפַחְפָּץ פָּחוּס נוֹצֵץ, וּמִיָּד הֵחֵלּוּ לִשְׂחוֹת בְּעִקְבוֹתָיו. אַךְ הַפַּחְפָּץ הַפָּחוּס צָלַל אֶל תּוֹךְ בּוֹר בֹּץ בְּצֵקִי
עַגְלוּלִי,
נַכְלוּלִי,
צַהֲלוּלִי
וְאִטְלוּלִי
שֶׁשִּׁמֵּשׁ לוֹ בַּיִת לְכָל דָּבָר.
ושִׁבְעַת הַדְּגִיגוֹנִים, שֶׁשָׂחוּ בִּמְהִירוּת בִּלְתִּי נְעִימָה, שָׁקְעוּ בַּבֹּץ בְּנִגּוּד לִרְצוֹנָם הַמְּפֹרָשׁ, וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ מֻרְגָּלִים בְּכָךְ נֶחְנְקוּ כֻּלָּם תּוֹךְ זְמָן קָצָר.
וְזֶה הָיָה סוֹפָם שֶׁל שִׁבְעַת הַדְּגִיגוֹנִים.
פֶּרֶק י”ב
מָה שֶׁקָּרָה אֲחַר כָּךְ
לְאַחַר שֶׁנּוֹדַע כִּי
שִׁבְעַת הַתֻּכּוֹנִים,
שֶׁבַע הַחֲסַדְסִידוֹת,
שִׁבְעַת הָאֲוָזוֹנִים,
שֶׁבַע הַתִּנְשַׁמְשַׁמּוֹת,
שִׁבְעַת הַשַּׁרְקָנוֹנִים,
שִׁבְעַת הַחֲתַלְתּוּלִים
וְשִׁבְעַת הַדְּגִיגוֹנִים
מֵתוּ כֻּלָּם – נִפְגְּשׁוּ הַצְּפַרְדֵּעַ, פַּרְעוֹשׁ־פַּרְפֶּרֶת־הַפְּרִי, הָעַכְבָּר, הַקּוֹגְ־לְמוֹ־גְּל וְהַפַּחְפָּץ הַפָּחוּס כְּדֵי לָחֹג אֶת מַזָּלָם הַטּוֹב.
וְהֵם אָסְפוּ אֶת שֶׁבַע הַנּוֹצוֹת שֶׁל שִׁבְעַת הַתֻּכּוֹנִים, אֶת שִׁבְעַת הַמַּקּוֹרִים שֶׁל שֶׁבַע הַחֲסַדְסִידוֹת, אֶת הַחַסָּה וְאֶת כָּל הַיֶּתֶר, סִדְּרוּ אוֹתָם בְּמַעְגָּל, וְרָקְדוּ הוֹרְנְפַּיְפּ סְבִיב כָּל הַמַּזְכָּרוֹת הַלָּלוּ עַד שֶׁהִתְיַגְּעוּ מִכָּךְ; וְאָז עָרְכוּ מְסִבַּת תֵּה, וּמְסִבַּת גָּן, וְנֶשֶׁף, וְקוֹנְצֶרְט, וּלְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ מְלֵאֵי אֹשֶׁר, כָּבוֹד, אַהֲדָה, סִפּוּק וּשְׁאַט נֶפֶשׁ.
פֶּרֶק י”ג
מָה שֶׁקָרָה לְהוֹרֵיהֶם שֶׁל אַרְבָּעִים וְתִשְׁעַת הַיְּלָדִים
אַךְ לְאַחַר שֶׁשְּׁנֵי הַתֻּכִּים,
שְׁתֵּי הַחֲסִידוֹת,
שְׁנֵי הָאֲוָזִים,
שְׁתֵּי הַתִּנְשָׁמוֹת,
שְׁנֵי הַשַּׁרְקָנִים,
שְׁנֵי הַחֲתוּלִים
וּשְׁנֵי הַדָּגִים
לָמְדוּ מֵעִיּוּן בָּעִתּוֹנִים עַל קִצָּן הַמַּר שֶׁל כָּל מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, סֵרְבוּ לִטְעֹם עוֹד מָזוֹן; וְהֵם שָׁלְחוּ שְׁלִיחִים לַחֲנֻיּוֹת הַמֻּבְחָרוֹת וְרָכְשׁוּ כַּמּוּת הֲגוּנָה שֶׁל פִּלְפֶּלֶת חֲרִיפָה, בְּרֶנְדִי, חֹמֶץ וְשַׁעֲוַת חוֹתָם כְּחֻלָּה, וְכֵן שִׁבְעָה בַּקְבּוּקֵי זְכוּכִית עֲצוּמִים וַאֲטוּמִים. וּלְאַחַר שֶׁעָשׂוּ זֹאת סָעֲדוּ אֶת לִבָּם בַּאֲרוּחָה קַלָּה שֶׁל לֶחֶם שָׁחֹר וְאַרְטִישׁוֹק יְרוּשַׁלְמִי, וְנִפְרְדוּ מִכָּל מַכָּרֵיהֶם הָרַבִּים, הַנִּכְבָּדִים, הַנִּבְחָרִים, הָאַחְרַאִיִּים וְהָאֱוִילִיִּים בְּחִבּוּבִים שֶׁל טֶקֶס.
פֶּרֶק י”ד
סוֹף דָּבָר
וּלְאַחַר מִכֵּן יָצְקוּ לַבַּקְבּוּקִים אֶת כָּל מַרְכִּיבֵי נוֹזֵל הַכְּבִישָׁה, וְכָל זוּג קָפַץ לְתוֹךְ בַּקְבּוּק מִשֶּׁלּוֹ, וּמוּבָן שֶׁכֻּלָּם מֵתוּ בִּן רֶגַע וְנִכְבְּשׁוּ לְגַמְרֵי בְּתוֹךְ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת; וְלִפְנֵי כֵן עָרְכוּ צַוָּאָה (בְּעֶזְרַת עוֹרְכֵי הַדִּין הַטּוֹבִים בּיוֹתֵר בַּמָּחוֹז) וְהוֹרוּ בִּמְפֹרָשׁ לִפְקֹק אֶת שִׁבְעַת הַבַּקְבּוּקִים וְלַחְתֹּם אוֹתָם בְּשַׁעֲוַת הָחוֹתָם הַכְּחֻלָּה שֶׁקָנוּ; וְאוֹתָם עַצְמָם, בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּקִים, הוֹרוּ לְהַצִּיג בַּמּוּזֵאוֹן הָרָאשִׁי שֶׁל הָעִיר טוֹשׁ, לְצַד תָּוִיּוֹת עֲשׂוּיוֹת קְלָף אוֹ כָּל תַּחְלִיף מַרְתִּיעַ אַחֵר, עַל גַּב שֻׁלְחָן שַׁיִשׁ שֶׁרַגְלָיו מְחֻפּוֹת כֶּסֶף, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לִצְפּוֹת בָּהֶם וּלְהַרְהֵר בָּהֶם מִדֵּי יוֹם, לְתוֹעַלְתּוֹ הַנִּצְחִית שֶׁל הַצִּבּוּר רַךְ הַלֵּבָב.
וְאִם תַּגִּיעוּ בְּאַחַד הַיָּמִים לְגוֹל־וּמָגוֹל, וְתִפְקְדוּ אֶת הַמּוּזֵאוֹן הַשּׁוֹכֵן בָּעִיר טוֹשׁ, חַפְּשׂוּ אוֹתָם עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן הַתִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה בַּחֶדֶר הָאַרְבַּע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְאֹרֶךְ הַפְּרוֹזְדּוֹר הַיְּמָנִי בָּאֲגָף הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַמִּבְנֶה הַמֶּרְכָּזִי שֶׁבְּמוֹסָד מַרְהִיב עַיִן זֶה; כִּי אִם לֹא תַּעֲשׂוּ זֹאת, לֹא תִּמְצְאוּ אוֹתָם לְעוֹלָם.
נפלא יותם. בגלל הקוגל מוגל, בגלל הפרפרת ופחפץ פחוס או מה שזה לא היה ובגלל הכולם מתו והפלפלת החריפה. הקצב מעולה והסיפור, סיפור סיפור. וגם בגלל שכל פעם שרציתי לשמוע עוד על משהו הוא הופיע שניה אחרי זה וקיבלתי מענה. בראבו יותם. (עפתי עליך יותר מדי? כל מילה אמת ). יעל
הוי. סיפור נפלא ועגום. תודה ליותם על התרגום
אוי, זה כל כך אדיר. נונסנס לירי במיטבו. והתרגום מבריק! כל הכבוד לכתב העת דחק ולאתר הפנקס שמפרסמים סיפור כה לא חינוכי בעליל, אך כה מענג. רוצים עוד!
נפלא! תרגום נהדר!
(קצת שגיאות ניקוד, לא נורא)