האיור כתפאורה על במה סיפורית / שחר קובר

16 תגובות:

1. אורית עריף הגיב:

   23 ביוני 2010 בשעה 14:16

   תענוג לקרוא אותך, שחר.
   והאיורים של פחימה מענגים גם הם.

2. עינה ארדל הגיב:

   23 ביוני 2010 בשעה 17:37

   קראתי את הספר, ונהניתי ממנו מאד. טוב שאפשר להציג לילדים את ההיסטוריה (החשובה!) של השפה והתרבות שלנו, באופן מהנה ועם זאת מדוייק. וגם אני התעכבתי וקראתי את שם המאיירת – מפני שגם בלי ללמוד איור, הרגשתי שיש כאן איורים נהדרים, שבמידה רבה יוצרים את הספר.

3. ליאת הגיב:

   23 ביוני 2010 בשעה 19:38

   יופי של התבוננות. תודה!

4. דורון זהרי הגיב:

   24 ביוני 2010 בשעה 8:51

   אני קניתי את הספר היפה הזה עוד לפני שבוע הספר.
   רוני, אני מקווה לראות עוד ספרים רבים וטובים ב”שפה” האיורית היחודית והנהדרת שלך.
   בהצלחה

5. גיא גרניט הגיב:

   24 ביוני 2010 בשעה 14:54

   שמעתי מכמה אנשים שהצבעוניות בספר הזה היא לדעתם קודרת, כביכול לא מתאימה לספר ילדים – אני דווקא אוהב אותה, את האיפוק הזה ששחר תיאר כאן. זה ספר תיעודי לילדים מתעניינים שרוצים ללמוד ולדעת, לא ספר שאמור להיות מצחיק או מבדר, וככזה הצבעוניות שלו בהחלט עושה את העבודה, וגם הריאליזם היחסי בתיאור הדמויות. נראה נהדר, ובעיקר עשוי חכם.

   (אגב, משום מה לא הצלחתי להגדיל את התמונה הרביעית)

6. שירז פ הגיב:

   24 ביוני 2010 בשעה 21:18

   גיא, כרגיל, צודק. לא שאני יכולה להבין איך אפשר להסתכל על ציור של יפו באדום וכתום ולהגיד שהצבעוניות קודרת – המנחש נכונה יזכה בחולצה ותקליט.הצבוניות נהדרת בעיניי, הקומפוזיציות נהדרות, השימוש בלבן של הכפולה נהדר, הרעיונות נהדרים, ורוני פ. נהדרת. ככה זה.

7. שחר קובר הגיב:

   25 ביוני 2010 בשעה 6:39

   תודה למגיבים.

8. רחל הגיב:

   28 ביוני 2010 בשעה 10:06

   איורים נהדרים וספר יפהפה
   כשעושים משהו קצת שונה, תמיד יהיה מישהו שימצא סיבה למה “זה לא מתאים לספר ילדים”
   נו באמת, עולמם של הילדים הוא מורכב וצבוע במגוון רב של גוונים
   הפטרונות הזו שקובעת מה מתאים לילדים ומה לא מתאים להם, ממש שנואה עליי
   האיורים יכולים גם ללמד
   במקרה הזה, על שילובי צבעים מתוחכמים, על פלטת צבעים מצומצמת, על יחס בין קו לכתם
   (אני למדתי 🙂

9. גיא גרניט הגיב:

   17 ביולי 2010 בשעה 19:39

   רחל, מה שאמרת על מתאים ולא-מתאים לספר ילדים, הזכיר לי את מגוון ספרי הילדים שדיסני מוציאים בעקבות הסרטים שלהם, למשל UP ו-“רטטוי”, בלינקים המצורפים ניתן לראות שתי דוגמאות (הצצות לספרים) – אחת בסגנון איור קלאסי, דו-ממדי, אמנותי, ושונה מהתלת-ממד של הסרט (כמובן שהוציאו גם ספר שכן כולל את הסצינות מהסרט, זה בנוסף), ועוד ספר אחד שעושה שימוש במגזרות נייר. כך שאפילו דיסני מאמינים שתחכום וגיוון באיור הפונה לילדים הוא רצוי ואפשרי.

   http://tinyurl.com/33hvltq

   http://tinyurl.com/349ypcc

10. אירית הגיב:

    11 במאי 2011 בשעה 22:51

    רק היום פגשתי את הספר הזה והקשתי בגוגל כדי לחפש משהו על המאיירת. אפילו לא ידעתי אם זה גבר או אישה.
    איורים בלתי רגילים. נפלאים. פיוטיים. כתיבה מדויקת. לא מתחכמת. יצירת מופת לילדים ולמבוגרים. תודה ליוצרות.

11. אריאלקו הגיב:

    15 ביולי 2011 בשעה 15:48

    אמנם לקח לי שנה להיתקל בכתבה, בספר ובמאיירת אבל היה שווה.
    מקסים.

12. גיא גרניט הגיב:

    24 באוקטובר 2011 בשעה 23:39

    רוני פתחה פליקר! מומלץ!

    http://www.flickr.com/photos/ronifahima

13. סיפור שקרה באמת : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    9 באוגוסט 2012 בשעה 9:55

    […] לז'אנר: "הסיפור של אליעזר בן יהודה" / תמי שם טוב, איירה: רוני פחימה; סדרת "ממציאים ומגלים"/ תמר כוכב, איירו: ישי מישורי […]

14. ושוב ההיסטוריה חוזרת : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    29 בנובמבר 2012 בשעה 10:52

    […] המכוננים. גם בספריה המצוינים האחרים, כדוגמת "הסיפור של אליעזר בן יהודה" ו"ואיך קוראים לך עכשיו", היא בוחרת בפרטי […]

15. "אנשים טובים, ספרים יפים והיסטוריה מכוערת" – ראיון עם תמי שם-טוב : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    26 בפברואר 2015 בשעה 16:09

    […] גולדברג, פרס ביאליק ופרס דףדף. בין ספריה של שם-טוב: "הסיפור של אליעזר בן יהודה", "רק גליה רואה אותם", "ואיך קוראים לך […]

16. פרופיל אמנית – רוני פחימה : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    29 באפריל 2015 בשעה 11:13

    […] חזותית ב"שנקר". בין ספרי הילדים שאיירה: "הסיפור של אליעזר בן-יהודה", מאת תמי שם-טוב (הוצאת זמורה ביתן, 2010), "הסייח […]