הזכות לבחור עולם נטול צבע / טלי כוכבי

15 תגובות:

1. מרית בן ישראל הגיב:

   12 בדצמבר 2013 בשעה 15:08

   עשית לי חשק גדול גדול לבדוק את הספר הזה…

2. גיא גרניט הגיב:

   12 בדצמבר 2013 בשעה 20:03

   נראה מעולה. גם לי עשה אותו חשק

3. בתיה הגיב:

   13 בדצמבר 2013 בשעה 20:28

   וואו איזה יופי ינאי
   מזמן לא ראיתי כזה
   בתיה קולטון

4. מירב הגיב:

   13 בדצמבר 2013 בשעה 21:40

   נתקלתי בספר הזה בספרייה ולקחתי בגלל האיורים (בלי שבדקתי מראש את הסיפור). בבית הקראתי לבני בן ה4 ושנינו התאהבנו גם בסיפור. אחרי כמה פעמים שהילד ביקש שוב ושוב את הסיפור , חלפו כמה ימים והחזרתי לספריה.
   בביקור הבא , שוב ביקש הילד את אותו סיפור ולא הבין איך יתכן שהחזרתי אותו.
   אז קנינו 🙂

   נפלא , וציורים מדהימים !

5. דפנה חיימוביץ' הגיב:

   14 בדצמבר 2013 בשעה 14:39

   הפעם לא התחברתי לטענתה של טלי כוכבי ש”יש משהו…ממש אמיץ בכתיבת ספר ילדים שמעלה על נס את המיזנתרופיה…”,
   עם זאת, היא גם טוענת, ובצדק לדעתי, שהיא לא שלמה עם הדרך שבה מוצג הקונפליקט בין הצדדים ועם הסלמת האלימות.
   אני נוטה לקבל את דעתה של עדנה אברמסון ש”הבעייתיות בסיפור נובעת מרמת האלימות שבו…” עם זאת, האיורים אכן מרשימים מאוד.

6. חנה חרמץ הגיב:

   15 בדצמבר 2013 בשעה 12:22

   בעולם מלא באלימות פיזית, נפשית ובעיקר מילולית. בו דריסה גסה של הפרטיות נחשבת לנורמה – דווקא ספרו של ינאי פותח צוהר אופטימי לזכותו של הפרט לבחור את עולמו שלו גם אם הוא מונוכרומי ובעיני אחרים נראה כמיזנטרופ. הנכדים שלי אוהבים את הספר על ציוריו המדהימים ומסרו האופטימי. הנאה צרופה גם למבוגרים.

7. שרי הגיב:

   15 בדצמבר 2013 בשעה 12:51

   הספר נראה מאוד מעניין ומרשים מבחינת האיורים – אני אחפש אותו. הרשימה שלך גרמה לי לחשוב. אני יכולה להבין את הצורך הקנאי של העיפרון במרחב ובכבוד לרצון שלו – אני מכירה כמה אנשים (וילדים) שעפרונות צבעוניים שוחרי טוב מאוד מרגיזים אותם. גם כאמא אני מרגישה את הציפייה של הסביבה ש”הילד יהיה במשבצת”. אני חושבת שהציפיה הזאת והכח להחליט בשבילך הם חזקים כשאתה ילד וגם הכעס שהם יכולים לגרום חזק, ומכאן הסצנות האלימות.

8. דפנה חיימוביץ' הגיב:

   15 בדצמבר 2013 בשעה 13:33

   האם העובדה שילד בן 4-6 מעדיף ספר מסוים, מעיד על איכותו של הספר? ציורי הספר המדובר כנראה מושכים מאוד ילדים (ומבוגרים), בלי קשר לתוכן (האלים). בדומה להעדפת הילדים לאכול מאכלים כמו במבה, סוכריות וכד’. השאלה מה מקומם ותפקידם של המתווכים בין הילד לספר (הורים, מחנכים…) אולי אילולא תיווכם לא היו מגיעים לידי הילדים יצירותיהן המופלאות של יוצרות כמו: ברגשטיין, ילן-שטקליס, גולדברג, זרחי, שנהב, קרמר, וכן של ביאליק, גרוסמן, שלו ועוד…

9. לי עברון-ועקנין הגיב:

   17 בדצמבר 2013 בשעה 9:43

   נשמע ונראה מעניין מאוד והנון-קונפורמיזם קורץ לי מאוד. אהבתי גם את דרך כתיבת הביקורת שהיא לא חד-משמעית ויש בה תהיות. תודה.

10. מרית בן ישראל הגיב:

    17 בדצמבר 2013 בשעה 9:51

    ספר זה ראי ובקורת היא תמיד גם פורטרט עצמי. והפעם במיוחד. הספר גרם להתנגשות פנימית אצל טלי, לכן הבקורת כל כך נוגעת ללב. בינתיים השגתי את הספר ונראה לי שלא תהיה לי ברירה אלא לכתוב עליו. (בַּשֶׁרְט, כמו שסבתא שלי היתה אומרת, זה הגורל).

11. לי עברון-ועקנין הגיב:

    17 בדצמבר 2013 בשעה 9:58

    תוך כדי קריאת הרשומה חשבתי “זה בשביל מרית”, ואז שמחתי לראות אותך בתגובות…
    מסכימה שביקורת היא פורטרט עצמי, אבל בעיני ספר הוא לא רק ראי, גם פניו של היוצר מופיעים שם, וזה אפילו עוד יותר מרתק. ההצטיירות ההדדית. הפנר כתב על זה יפה, בין השאר ב”אמנות שפה זרה”.
    מחכה לקרוא אצלך 🙂

12. יעל ר. הגיב:

    20 בדצמבר 2013 בשעה 16:02

    האיורים פנטסטיים, ועושים חשק לרכוש את הספר רק בגללם. איזו יצירה יפהפייה למראה.

13. המנסרה השחורה (על "העיפרון השחור" של ינאי פרי) | עיר-האושר הגיב:

    23 ביולי 2015 בשעה 9:11

    […] קיומו של "העיפרון השחור" למדתי מהבקורת הישרה והאמביוונלטית של טלי כוכבי בהפנקס (תודה, טלי). […]

14. זכותו של הצבע השחור שנכיר בו, וזכותם של הילדים לצייר בשחור! | הגיב:

    3 בנובמבר 2016 בשעה 15:20

    […] אולי מעבר לקריאת הספר לקרוא גם  ביקורת מתוך הפנקס של טלי כוכבי הזכות  לבחור בעולם נטול צבע רק ששחור הוא צבע לכל דבר […]

15. זכותו של הצבע השחור שנכיר בו, וזכותם של הילדים לצייר בשחור! - קלודי טל על חינוך לגיל הרך הגיב:

    7 במאי 2021 בשעה 17:28

    […] אולי מעבר לקריאת הספר לקרוא גם  ביקורת מתוך הפנקס של טלי כוכבי הזכות  לבחור בעולם נטול צבע רק ששחור הוא צבע לכל דבר […]