הטוב הרע והמכוער / יותם גדרון
על הצדדים האפלים (או היעדרם) בגרסאות קולנועיות ל"אוליבר טוויסט"
פברואר 8, 2012
אחת השאלות שעולות תמיד בנוגע ל”אוליבר טוויסט” של דיקנס וגם בנוגע לעיבודיו השונים, היא מי קהל היעד שלהם. במקור לא כתב דיקנס לילדים ולנוער אך מכיוון שגיבור הרומן הוא ילד, דבר שלא היה נהוג בתקופה בספרות למבוגרים, נתפס הרומן כ”לא רציני”. כמו כן, עלילת הסיפור הסימטרית והמלודרמטית, הפן הדידקטי שבו, והדמויות המגוונות והשובות המתוארות בו נתפסו כמתאימים יותר לספרות ילדים.
לאחרונה, בגלל החגיגות יצא לי לראות בטלוויזיה שתי גרסאות, האחרונה מוקרנת בימים אלו בביביסי, כרגע אני בפרקים 5-6…והיא מעולה. אנסה להתבונן עכשיו לאור מה שקראתי. במיוחד עניין “מאור הפנים” המופלא.
תודה, קראתי בעניין.
תודה על רשימה מעניינת. עם זאת, חסרה לי בה מעט התייחסות לסוגיות עלילתיות ולהכרעות מתחום התסריט. בגרסת פולנסקי, למשל, הושמטו מסיפור העלילה כמה פרטים מהותיים, שמרדדים את היצירה המקורית. אצל דיקנס, מעבר לקיטוב בין האופל לאור ובין השפל והפלילי למשפחתיות החמימה ולרוחב הלב, היה עיסוק בשאלות של זהות. כאשר הכל מסתיים בכי טוב – סייקס נהרג, פייגין נתפס ואוליבר ניצל, הוא גם זוכה בזהות. בראונלו מתגלה כחברו הטוב ביותר של אביו ורוז כדודתו. כך הוא לא זוכה להיות מאומץ “סתם” על ידי ה”טובים”, אלא גם ב”עץ משפחה” ובעבר. כל זה הושמט אצל פולנסקי, והנרטיב שינה את אופיו לחלוטין. מעניין היה, לדעתי, לבחון זאת בשאר העיבודים הקולנועיים/בימתיים.