המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דברוקין

5 תגובות:

1. שהם סמיט הגיב:

   27 באוקטובר 2016 בשעה 9:45

   לגבי “שר הילדים”

   לא יהיה נכון להתייחס לשיר בלי לדון בבית החותם :

   הוא יגשים ויעזור,
   אך בתנאי אחד:
   גם אתה חייב לזכור
   חלומך לעד.

   אמנם גם כאן העמדה היא של מבוגר יודע כל (דודה) אך היא חותרת תחת הסיפור הנאיבי שבשיר, מנתצת את בועת החלום ומטילה את האחרית למימושו על החולם ולא על הקוסם. השיר משקף נאמנה את הכבוד העצום של לאה גולדברג לילדים ואת הסתייגותה מסיפורים מתקתקים וססמאות חלולות נוסח “נייקי” ( ג’אסט גו איט) ותורות ניו אייג’. זהו ‘שיר מתהפך’ שסיומו במטמורפוזה של קוסם ההופך, באשמורת לילה אחרונה, מפייה מגשימת משאלות לישות שהיא נביא-מחנך-פסיכולוג – ובקיצור, ההורה הטוב שהחל את הלילה כמרגיע ומיישן וכעת, עם אור הבוקר והיקיצה אל העולם, עליו לעורר את ילדו מן הפאסיביות של השינה אל לקיחת אחריות על חייו. הרגע הזה שבסוף, מצמרר והוא שמעניק לשיר את ייחודו ואיכותו העל זמנית.

2. מרית בן יראל הגיב:

   29 באוקטובר 2016 בשעה 9:16

   שהם, זה שיר איום ונורא. שיר האח הגדול המפקח על החלומות והמחשבות (יותר גרוע מדודה, וגם אמיתי, הפצע עוד לא נרפא, כתבתי על זה גם בהקשר לויהי ערב, אלא שאצל פניה לפחות יש רגש, תוגה ובדידות שנעדרות מן השיר הצחיח הזה). המסר החינוכי בסוף היה מצליח לנקז סופית כל טיפת פלא לו נשאר מה לנקז. מור עושה לו הנחת ראי, שלא מגיעה לו. אני חוששת שמדובר בראי נוסח אמא של שלגייה, ראי קסמים שרואה הכל, אי אפשר להסתיר ממנו. בררר…
   זה הלינק לפוסט על ויהי ערב למי שמעונין http://wp.me/pSKif-hTw

3. שהם סמיט הגיב:

   30 באוקטובר 2016 בשעה 9:03

   איום ונורא?! ( בצירוף הקיצוני הזה השתמשה גם אמו של הילד גד ב”הילד הרע”)

   הנה עוד משהו מן המורכבות שאני מוצאת בשיר: הקוסם גר בבית קטן, נסתר, ועל מפתנו – “על המשמר” – עומדים שני ברושים. אפשר לראות בהם זוג הורים מגוננים (מרית תראה בהם פטרונים) על ילד שבתפישתו האומניפוטנטית הינו “גדול מאוד”. כלומר, בשר הילדים עצמו יש ילדיות. התנאי שמציב הקוסם לילד הוא תנאי שמציב אדם לעצמו. בקריאה הסובייקטיבית שלי זה שיר התקדשות והתחייבות לאמנות. שלושה מחמשת הייעודים שמציינת גולדברג בשיר הם בעלי הילה רומנטית וקשורים במיישרין ביצירה ובגילוי – אדריכל, ספן, קברניט נועז . וגם בשניים האחרים – בעל בעל מלאכה ומהנדס – יש עשייה והעמדת דבר בעולם.

   ולסיום: אם השיר מאפשר שתי קריאות הפוכות ונחווה באופן כה שונה – זה כשלעצמו הישג.

4. מרית בן ישראל הגיב:

   30 באוקטובר 2016 בשעה 19:31

   שום מורכבות לא נשקפת בראי שלי. חינוכיות מזוקקת וצחיחה במקרה הטוב. שמאחוריה פלישה מזעזעת ושיפוטית לפרטיות.
   אישה אחת יקרה ואמנית נהדרת נשארה בבית כמה שנים לגדל את ילדיה, ולבסוף באה ללמוד בחממה של תיאטרון הקרון. כששאלתי מה גרם לה להחליט שזהו, היא אמרה: ילדים זקוקים לסודות, איך יהיו להם סודות אם אמא שלהם כל הזמן איתם…?
   (וברושים אגב, זה עצים של בית קברות)

5. מרית בן ישראל הגיב:

   30 באוקטובר 2016 בשעה 19:33

   שום מורכבות לא נשקפת בראי שלי. חינוכיות מזוקקת וצחיחה במקרה הטוב. שמאחוריה פלישה מזעזעת ושיפוטית לפרטיות.
   וממש לא כולם צריכים להתקדש ולהתחייב לאמנות. רק מי שמתאים לו.
   אישה אחת יקרה ואמנית נהדרת נשארה בבית כמה שנים לגדל את ילדיה, ולבסוף באה ללמוד בחממה של תיאטרון הקרון. כששאלתי מה גרם לה להחליט שזהו, היא אמרה: ילדים זקוקים לסודות, איך יהיו להם סודות אם אמא שלהם כל הזמן איתם…?
   (וברושים אגב, זה עצים של בית קברות)