המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

4 תגובות:

1. שהם סמיט הגיב:

   13 באפריל 2014 בשעה 14:38

   בעניין “הסיפור על תכלת הצב ועל ילד מחמד” – חשוב לציין כי הרעיון המקורי, שובה הלב, של בעל חיים המבקש לגדל ילד מחמד, כבר כיכב בספרו של פיטר בראון. במקור, שמו הממזרי של הספר הוא “ילדים הם חיות מחמד איומות”. המתרגמים ( אמנון כץ ושהם סמיט, שזאת אני…) נאלצו לבלוע צפרדע כשהספר יצא לאור תחת השם “חיית המחמד של לוסי”.
   הספר יצא לאור בשנת 2011 ונכלל, אשתקד, ברשימת “מצעד הספרים”.
   ייתכן שהכותבת פעלה בתום לב ולא ידעה זאת – אך לשם כך בדיוק קיימים ( או התקיימו פעם) עורכים.

2. רונית רוקאס הגיב:

   13 באפריל 2014 בשעה 21:53

   שהם, מדוע כתיבה על רעיון דומה – או זהה אפילו – צריכה להזעיק את העורכים? האם שני כותבים לא יכולים לכתוב על אותו רעיון, באופנים שונים? זה נעשה כל הזמן.

3. איריס קובליו הגיב:

   30 במאי 2014 בשעה 16:04

   תכלת הצב- צירוף יפייפה! כך גם לוויתן הסערה. את האיורים בספר של בנג’י דייויס אהבתי עד מאד!

4. "סיפור טוב ורעיונות טובים תמיד ינצחו" – ראיון עם בנג'י דיוויס : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

   18 באוקטובר 2015 בשעה 23:39

   […] בלונדון. אשתקד ראה אור ספרו הראשון שאותו כתב ואייר, "לוויתן הסערה" (שפורסם השנה בהוצאת "שוקן"). בעברית ראה אור […]