הפוליטיקה של הילד הא-פוליטי / יותם גדרון
על חירות, הגבלים, הגנות ופוליטיקה בחייהם של ילדים ובתרבות המיועדת להם
מרץ 24, 2013
העיקרון הבלתי מנוצח שניצב תמיד אל מול הסרת כל המגבלות החוקיות והחברתיות המוטלות על ילדים הוא “טובתו”. זהו כמובן מושג מתעתע ביותר בשל היותו נתון לפרשנותם הבלתי מוגבלת של מבוגרים; מבוגרים הם שקובעים את אמות המידה לטובתו של הילד ואת המבחנים להבטחתה. אין ספק שילדים זקוקים פעמים רבות להגנה מפני היחשפות מיותרת למציאות אכזרית (מטפורות ומשלים, לדוגמה, הם כלים מבורכים לצורך כך כשנעשה בהם שימוש מושכל), אולם אין גם ספק שפעמים רבות ההגנות מצד המבוגרים אינן מוצדקות.
תודה על רשימה מרתקת ופוקחת עיניים, שחושפת דיסוננס שמרביתנו מעדיפים להדחיק. יתכן שבעוד חמישים שנה ייראה ההווה שלנו כתקופה חשוכה. ואולי הנינים שלנו יוכלו להצביע כבר בגיל 8.
תודה גליה. רעיון מתן זכות הצבעה לילדים באמת הועלה על ידי הולט והוגים אחרים בתקופת התנועה לשחרור הילד. הם נימקו את זה בעיקר מהכיוון של זכויות הילד, אבל יש מי שתומכים ברעיון גם מנימוקים שונים אחרים. במקרה בדיוק פורסמה לאחרונה כתבה בנושא היתרונות שעשוים לצמוח מכך שתהיה לילדים זכות הצבעה, בלי קשר לרעיון מימוש החירות שלהם:
http://www.nytimes.com/2013/03/08/world/americas/08iht-letter08.html?_r=1&
הרשימה מעניינת וחשובה.
ישנו חוסר דיוק בדברים המובאים בתחילת מילותיך. אצטט כאן דוגמה אחת:
“לצורך העניין, אם נפנה אל תקופת המקרא, בלוחות הברית נמצא הוראה מפורשת בדבר כיבוד ילדים את הוריהם אך שתיקה בכל הקשור לאחריות ההורים לילדים.”
למעשה, אחריות ההורים כלפי ילדיהם מופיעה בדיוק באותו מקרא ופרטי אותו דיבר המובאים בהמשך וכן במקומות נוספים.
אי ידיעה/בירור מצדך איננה יכולה להתפרש כ”שתיקה”, כפי שציינת.
שרית שלום, אשמח לדעת לאיזה מקומות אחרים במקרא התכוונת. התייחסותי הייתה באופן ספציפי ללוחות הברית כמקבץ חוקים מכונן. באופן כללי יותר, הכוונה היא שאין התייחסות לילדים באשר הם כילדים באופן מיוחד שמצדיק יחס שונה אליהם או מחויבות כלשהי אליהם כי הם ילדים. אוסיף שהדוגמה הזו מובאת גם אצל Michael Freeman בספר שמצוטט בהערה 2.
[…] אליה והתחלנו לשוחח. אמרתי לה שמניסיוני כגננת וכאמא, ילדות וילדים הם פוליטיים מהיום שהגיעו לעולם. “ילד בן שלוש מסובב משפחה שלמה על […]