זאת כנרת / נתי בַּיִת
טקסט המשתתף בתחרות "איור תחילה", על פי איור של יערה עשת
ספטמבר 8, 2013
הטקסט הנ”ל נכתב בהשראת האיור של יערה עשת, ומשתתף בתחרות כתיבת טקסטים לילדים – איור תחילה. על מנת להצביע עבור הטקסט הזה יש לכתוב מפורשות בתגובה “אני מצביע/ה לטקסט”. ניתן להצביע עד 17.9.13. לקריאת תקנון התחרות יש ללחוץ כאן.
נא הכירו: זאת כנרת,
יש לה אמא, היא ציירת,
לכנרת עגילים,
ובראש – המון מילים.
אמא, קומי! – היא אומרת, –
די לישון, תתעוררי!
אספר לך מה עשיתי,
קחי מכחול ותציירי.
התעוררתי עם השמש
וקראתי בעיתון:
“הכנרת מתייבשת…” –
אוי ואבוי, איזה אסון!
אז מיהרתי ולבשתי
שמלתי – שמלת-טורקיז,
מכונית קטנה חיכתה לי
ויצאתי לדרכי.
קצת פחדתי, אבל –
לא הראיתי זאת בכלל!
כך הגעתי לכנרת.
אמא, נוּ, את מציירת?
אז פניתי לכנרת:
“מה קרה לך, מה קרה?
מה פתאום את מתייבשת,
זה הרי דבר נורא!”
וענתה לי הכנרת:
“התייבשו הנחלים,
תחפשי אותם, כנרת,
תמצאי ותשאלי.”
אז אמרתי: “טוב, בסדר!”
ונורא מיהרתי כי –
שם סירה פרטית חיכתה לי
ויצאתי לדרכי.
קצת פחדתי, אבל –
לא הראיתי זאת בכלל!
והפלגתי בכנרת…
אמא, מה את מציירת?
אז חציתי ים כנרת –
לא ביקשתי מנוחה!
ומצאתי פלג-נחל,
ושאלתי: “מה שלומך?”
והנחל כך ענה לי:
“אין פה גשם כבר מזמן,
כי הרוח מתעצלת,
לא הביאה אף ענן.”
אז אמרתי: “טוב, בסדר!”
ונורא מיהרתי כי –
שם רַכֶּבֶל כבר חיכה לי
ויצאתי לדרכי.
קצת פחדתי, אבל –
לא הראיתי זאת בכלל!
ונסעתי בין הרים…
נוּ כבר, אמא, תציירי!
כך עליתי לחרמון
וקראתי הפזמון:
“רוח, רוח, רוח, רוח!
די לשכב, מספיק לנוח!”
והרוח כך ענתה לי:
“אין ענן בשום מקום,
התשובה לזאת יודעת
רק השמש במרום.”
אז אמרתי: “טוב, בסדר!”
ונורא מיהרתי כי –
אווירון קטן חיכה לי
ויצאתי לדרכי.
קצת פחדתי, אבל –
לא הראיתי זאת בכלל!
והתחלתי להמריא…
אמא, אמא, תציירי!
ופגשתי את השמש,
וקראתי: “תתביישי!
הכנרת מתייבשת
וכולנו מתייבשים!”
והשמש כך ענתה לי:
“אוי, סליחה, זאת אשמתי!
מצטערת, איך שכחתי,
נא קבלי התנצלותי!
השתדלתי וחיממתי
את אילת, חיפה, בת-ים…
ושכחתי, ושכחתי
להביא קצת חום לים!”
והשמש אז התחילה
לחמם שוב את הים,
האדים עלו למעלה
ויצרו ענן מושלם!
והרוח אז הסיעה
הענן אל החרמון,
והתחיל לרדת גשם –
גשם, גשם בהמון!
איזה גשם, איזה גשם!
התמלאו הנחלים,
וירדו אל הכנרת
בזרמים מצלצלים.
כה שמחה לה הכנרת,
ובמים הקרירים
הדגים קפצו מאושר
ושחו הברבורים.
אז אמרה לי הכנרת:
“רב תודות לך, ילדתי!
מה אביא לך, מה אתן לך,
את הרי הצלת אותי!”
ועניתי: “זה בסדר,
אל תתני לי שום דבר,
נהניתי לעזור לך
והרגשתי נהדר!”
אז אמרה: “אתן לך מים,
מים – מֵי מעמקים,
הם הכי טובים שיש לי,
טעימים ומתוקים.”
אמא, ראי – הבאתי מים,
בואי נשתה, אני ואת.
מֵי כנרת – יאמי-יאמי!
ותראי לי, מה ציירת?!
אני מצביע לטקסט הזה
אני מצביע לשיר זה
אני מצביע לטקסט זה
אני מצביע לטקסט הזה!
אני מצביעה לטקסט הזה.
אני מצביעה לטקסט של נתי
אני מצביעה על שיר הזה!!!! 🙂
מקסים! אני מצביעה לטקסט הזה.
אני מצביע לטקסט זה
אני מצביע בשיר זה
שיר באמת חמוד!
אני מצביעה לטקסט הזה
אני מצביעה לטקסט הזה
אני מצביעה לטקסט “זאת כנרת” של נתי בית
מצביעה לטקסט זה.
מצביעה לטקסט זה
אני מצביע בשיר זה. לאחר הקריאה ירד לי גשם מהעיניים 🙂
הנני מצביע לטאקסט הזה.
אני מצביע לטקסט הזה
מצביעה לטקסט זה
מצביעה לטקסט זה
אני מצביעה לטקסט הזה
אני מצביעה לשיר הזה
אני. מצביע ה על טקסט זה
אלינה
אני מצביע לטקסט זה
אני מצביעה לטקסט הזה
אני מצביע לטקסט זה
אני מצביע לטקסט הזה
אני מצביעה לטקסט הזה
אני מצביעה לטקסט “זאת כנרת” של נתי בית
[…] תחילה": לאיור של יערה עשת, שכה שירו של נתי בית "זאת כנרת"! לאיור של נדב וייסמן זכה סיפורה של שיר חייק […]
אני מצביעה לטקסט הזה 🙂
[…] תחילה", והמשתתפים הוזמנו לכתוב לו טקסט מתאים. הזוכה היה הסיפור "זאת כנרת" של נתי בית, מחברם של שני ספרי ילדים נוספים, והנה הוא מודפס וכרוך, […]
[…] הסיפור עצמו זכה בתחרות "איור תחילה" של אתר הפנקס (וכאן אפשר לקרוא אותו במלואו). נהדר לבני 2-4."לאן כנרת […]
[…] בית – סופר ומשורר. שירו "זאת כנרת", שזכה בתחרות "איור תחילה" של "הפנקס", ראה […]
[…] כנרת ממהרת?” הוא סיפור מחורז שזכה בתחרות “איור תחילה” של “הפנקס”, וראה אור בהוצאת “ספרית […]