טור הרחוב – “גינה ונדנדה” / מאת: איריס ארגמן, איור: תמר הוכשטטר

11 תגובות:

1. דינה הגיב:

   9 במרץ 2011 בשעה 12:58

   שמחתי לשובו של הטור היפה לשירי רחוב. השיר מצליח לתאר נקודת תצפית של ילד, שעדיין מאמין שהעולם הוא טוב, ושכל מנעמיו נבראו למענו. הפגישה עם “האישה המבוגרת נורא” שמעיזה לחדור לעולמו היא אולי אחד השלבים בהתבגרותו. כמה חבל שילדים קטנים לא יכולים לשמור על תמונת העולם שלהם קצת יותר…
   תודה לאיריס ארגמן על הטור היפה.

2. איריס ארגמן הגיב:

   9 במרץ 2011 בשעה 15:04

   תודה על דינה על קריאתך המעמיקה והחכמה.
   שמחה לחזור ולכתוב את הטור
   איריס

3. דפנה חיימוביץ' הגיב:

   9 במרץ 2011 בשעה 19:58

   הפשטות והכנות של הסיטואציה המתוארת ב’פי הילד’, כבשה את ליבי.
   האיור הצבעוני החינני, מיטיב להמחיש את האישה הילדותית-המרחפת-השמחה, שקל לי להזדהות איתה.

4. איריס הגיב:

   9 במרץ 2011 בשעה 22:26

   תודה דפנה.
   שמחה לשמוע שהצלחתי להעביר את הפשטות והכנות בראייתו של הילד.

5. קרן הגיב:

   10 במרץ 2011 בשעה 6:32

   איריס, הצלחת להציג נקודת מבט כפולה: הילד שהולך לרחוב והקורא שמביט על הילד שהולך ברחוב ורואה את ה”תמונה” כמציצן וגם דרך עיני הילד. שימרת את נקודת המבט הילדית על “מבוגרים” שכביכול יכולים הכל ולא תמיד מתחשבים בהולכים על שתיים קטני הקומה… וגם נתת לנו כאן לטעום כמה רגשות אנושיים בשלבי התפתחותם המוקדמים: החמצה, סבלנות, וחילופי התפקידים בין מבוגרים לילדים.

6. מרים הגיב:

   10 במרץ 2011 בשעה 8:34

   זיהיתי את עצמי באישה המבוגרת נורא שמתנדנדת מתוך געגועים לתחושת הריחוף, לגאות הפנימית, לצחוק המזדחל, לחופש באיברים הכבדים, לשאיפה למעלה.
   שואלת את עצמי למה בעצם הילד לא התנדנד אחריה. מן תעלומה קטנה ומטרידה. שמחה שלא פתרת אותה למעני.

7. איריס הגיב:

   12 במרץ 2011 בשעה 19:31

   תודה לך קרן על תגובתך המעניינת.
   החיים מלאי רגעי החמצה וגם הצלחה.

8. איריס ארגמן הגיב:

   16 במרץ 2011 בשעה 14:10

   הי מרים,
   מעניין שחשת אמפתיה כלפי הדמות הבוגרת.
   למה הילד לא התנדנד? גם אני לא מבינה אותו.

9. רותם הגיב:

   21 באפריל 2011 בשעה 11:10

   שלום איריס
   אהבתי את השיר ואהבתי את החתימה שלך
   אני עוסקת בחינוך חברתי בנושא של זכויות בבעלי חיים
   ומנהלת אתר למערכי שיעור ופעולה בנושא http://www.liveact.org
   אשמח אם תרצי ליצור קשר rotvia@gmail.com
   חג שמח

10. אליזבת הגיב:

    3 במרץ 2013 בשעה 15:20

    מקסים יפייפה גם אני עושה את זה לפעמים ונהנית ומרגישה כמו ילדה בעולם קסום

11. אביבה הגיב:

    29 באוקטובר 2013 בשעה 0:44

    גם אני במקומו לא הייתי מתנדנדת
    וגם אני לא מבינה אותי.
    אבל אני לא ילד
    אני אשה מבוגרת
    שאוהבת להתנדנד בעצמי.