טור הרחוב – “לוח מודעות” / מאת: איריס ארגמן, איור: תמר הוכשטטר
בחלקו השביעי של הטור - סיפור ואיור מקוריים, הממשיכים את מסע ההתבוננות ברחוב
מאי 4, 2011
איריס ארגמן – מנהלת תכנית ספרות ילדים בתכנית קרב למעורבות בחינוך, בעלת תואר שני בספרות (אוניברסיטת תל אביב) ותואר ראשון בספרות השוואתית וחינוך (האוניברסיטה העברית). סופרת ילדים בשעות הפנאי (:דובון ולישון”, “קונכיית הסיפורים”, “הרפתקה בחולות”, “בכיסים של גילי”, “פנס, מצפן וילד”.). מנחת מועדוני קריאה וסדנאות כתיבה לילדים ונוער. אוהבת לאסוף מילים ומציאות , בעלי חיים (ולא…
תמר,
האיור מקסים!
יש בשיר הזה הרבה מעבר לשיר ילדים, בגלל ההבחנה הדקה שבו. בכלל, כל כך הרבה שירה יש ביומיום המקיף אותנו, עד שאיננו רואים אותה. הרי דוד גרוסמן כתב את שירת הסטיקר, ומדוע לא אלך כעת להסתובב ברחוב אורבני סואן, כדי לכתוב את “שירת המודעות”?
יפה יפה.
הרעיון נפלא, אבל זהו שיר ילדים לילדים שסיימו את הבגרות בספרות. האיור משגע!
בכלל חשבתי שלוח המודעות מת מזמן. אולי בתל אביב עוד יש לו קצת חיים.
עינת,
תודה על התגובה, העלית צחוק וחיוך על שפתיי. לוח מודעות קיים בכל עיר וכמעט בכל ישוב. למרבה הפלא, הוא עדיין נמצא.
אז זהו…במושב שאני גרה בו, לוח המודעות מזכיר גודלו של לוח שעם במשרד. לא ממש אטרקטיבי ואני לא בטוחה שילדים בכלל זוכים להגיע אליו בגובה. תמיד אמרתי שבעיר הרבה יותר מעניין…
איזה יופי. איריס, את מצליחה ליצור הפתעות בתוך השירים כל פעם מחדש וזה כיף!
יופי של רעיון! אני בטוחה שעכשיו אשתעשע בו במחשבתי בפעם הבאה שאראה מקבץ של כמה מודעות…:-)
כמה פשטות וכמה קסם.. ואיך כל השיר הזה מצליח לקבל חיים אצלי בדמיון… תודה איריס!
הטור נהדר כרגיל…
סליחה, אבל כל הזכויות שמורות לפצפונת במספרה:
“ועכשיו החלה, לשם שינוי, לקרוא בקול רם את המודעות התלויות בחנות. מדי פעם גם בלבלה בכוונה את הכתוב. ‘השתמשו בחומר המיוחד לתספורות … אנחנו מנקים את היבלות לפני שאנחנו מסירים אותן, אין מטרד גדול יותר מסכיני גילוח, הימנעו מאבנית בשיניים.’ היא קראה את הכל בקול כל כך משועמם, כאילו היא קוראת שירה.”
אצל פצפונת אמנם, זה יותר שיר דאדא מאשר פנטזיה…
מקסים כמו תמיד….
דרך הכתיבה שלך אפשר לציר את המילים ולחוש את התמונה…
אני גם אוהבת לקרוא מודעות בלוח הודעות, אפשר למצוא שם טקסטים הזויים לחלוטין.
מרית,
לא הבנתי מדוע כל הזכויות שמורות לפצפונת ואנטון.מה הקשר בין ילד הקורא מודעות לבין פצפונת שקוראת מודעות בחנות.
רבות מילים נשפכו וזרמו על כל נושא שבעולם …
ותודה על האיזכור היפה.
איריס, זה יצא יותר תוקפני ממה שהתכוונתי. פצפונת היא משורש נשמתי http://wp.me/pSKif-fDg ואני קצת קנאית לזכויות שלה, כולל זכות ראשונים על ערבוב מודעות… אבל את צודקת שאין חדש תחת שמש, ובעוד שפצפונת נהנית מהשטות והניהיליזם, שלך מנסה לארוג הכל לשלמות אחת. וזה באמת הבדל של שמים וארץ.
תודה מרית, הכל בסדר. שמחה תמיד לקרוא אותך!
מקסים
אהבתי את תחושת ה’מעגליות’ והמחזוריות שנוצרת בשיר-סיפור:
בתחילה- מתערבבים צבעי השקיעה. לקראת סיום השיר- מתערבבות המילים שעל לוח המודעות. בנוסף, ישנה ההסתובבות ‘מסביב ללוח’ שמגבירה את התחושה.
וכשנסגר מעגל היום שהתחיל בשקיעה והסתיים בחשיכה, וכשמסתיים ה’מסע’ בחזרה לבית ממנו יצא, נסגר גם השיר היפה.
תודה דפנה על תגובתך היפה והעדינה
איזה יופי!