3 כללי

ילדות טובות: הבניית יחסים מגדריים בספרות הילדים הישראלית הקנונית / גילה דנינו-יונה

בלעדי - פרסום מתוך ספר מחקר חדש על ספרות ילדים ישראלית

פברואר 20, 2017  

בסיפורים רבים שהדמויות בהם הן ילדות ונשים המרחב כולו הוא הספירה הפרטית. אם נשים וילדות יוצאות לספירה הציבורית אין זה אלא לזמן מוגבל ולמרחב תָחום, ההתנסות שלהן מלווה פחד וחזרתן הביתה שונה מזו של הבנים

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. אור א הגיב:

    מעניין מאוד. הפתיחה לא מאוד נגישה לאנשים שאינם מגיעים מהתחום, וגם ולא ערוכה מספיק טוב (מאה פעם המילה ‘ספירה’ קצת הוציאה אותי מהספירה). אבל אחרי שצולחים אותה ומגיעים לדוגמאות ולניתוחים – מרתק, חשיבה מקורית, ומחקר חשוב בעיקר לסופרים ועורכים. בהצלחה

  2. ינשופופר הגיב:

    מאמר מרתק, תודה! אני מקוה שהמצב בספרות הילדים ישתנה לפחות כפי שהוא משתנה בקולנוע הישראלי בשנים האחרונות, שבו יש נוכחות נשית גוברת בבימוי, במשחק ובעלילה שוברת מוסכמות.

  3. דפנה חיימוביץ' הגיב:

    ניתוח מעניין על יחסי מגדר בספרות ילדים. על הדוגמאות ניתן להוסיף את ספרו של מאיר שלו ‘אבא עושה בושות’, שפורסם לפני כ-30 שנה (כתר 1988). ספר חתרני המציג בהומור את היפוך התפקידים המסורתי של ההורים, כשהאם היא כתבת חדשות ו”יש לה ראיון עם שר התיירות”, ואילו על האב ה’ממציא סיפורים’, ונמצא בספרה הביתית, מוטל תפקיד הטיפול בבן. הוא הולך איתו לסרטים (ופוחד בסרט כשיורים), הולך לאספת הורים ואופה את העוגה לחגיגה בגן.

כתיבת תגובה