כמו שתי צנצנות על המדף / גליה עוז
הירהור קצר על שניים שהופרדו בלידתם: יהודה אטלס ופו הדב
מרץ 20, 2017
שתי הפרסונות האלה – פו ואטלס – מדברות בשפה ילדית אבל רצינית, שפה שיש בה ענווה וביטחון, תום לב ופיכחון, נאיביות לצד סוג מסוים של תחכום חברתי. אחד מהם אוהב דבש והשני מעדיף חמוצים וכל מיני דברים כבושים, אבל בזה, פחות או יותר, מסתכמים ההבדלים ביניהם
רשימה מלבבת!
…ואף על פי כן, קשה לי להשוות את פו. והמחשבה שהוא נולד בתאומות עם בן אנוש מכבידה עלינו (עלי ועל פו) כמו משקולת.
מסכימה עם ‘ינשופופר’.
ילדים לא שמחים להשאיל את הדובי שלהם. אבל במחשבה אפשר גם וגם. הנדיבות משמחת. תמיד.
אני ילד, ואף על פי כן, זו משקולת 🙂
וחבל שלא הקשבתי לעצה שקיבל הארנבון ב”במבי”:
what did you father tell you? – if you don’t have something nice to say, better say nothing at all…
https://www.youtube.com/watch?v=Pi8f9g8-Wpc
🙂
מזל טוב וחיים ארוכים ומאושרים לגליה עוז, ליהודה אטלס ולפו (שהרי, כמו שגליה אמרה ואני מסכים איתה מאוד, פו הדב אמיתי הוא.)
…אבל חבל שלא הקשבתי לעצה שקיבל הארנבון ב”במבי”:
what did your father tell you? – if you can’t say something nice, better say nothing at all…
מזל טוב וחיים ארוכים ומאושרים ליהודה אטלס ולפו (כי כפי שגליה עוז אמרה, ואני מסכים אתה מאוד, פו הדב אמיתי הוא.)
האמת היא, שלא ירדתי לסוף דעתה של הכותבת. דבריה נראים לי סותרים זה את זה. מה שניתן להסכים איתו, לדעתי, הוא המשפט: “שתי הפרסונות האלה-פו ואטלס מדברות בשפה ילדית אבל רצינית…אחד מהם אוהב דבש והשני מעדיף חמוצים…אבל בזה…מסתכמים ההבדלים ביניהם.”
קליל ונהדר!
[…] קראו עוד כאן. […]