כריכה מקורית לספר “נסיכה קטנה” ושיר / כתבה, עצבה ואיירה: להב שמאלי, בת 9
אפריל 6, 2011
בשיעורי עברית ושפה, יש לנו בכיתה מעגל קוראים – ילדים מקריאים קטע מספר שהם בחרו לקרא ממצעד הספרים, מספרים על הספר ועל הסופר וכל אחד בוחר איזו עבודה יצירתית הוא רוצה לעשות בעקבות הספר שקרא. למשל, אפשר היה לכתוב חמשיר או לעצב כריכה חדשה או כרזה לספר. אני בחרתי לעשות כרזה. ציירתי את גיבורת הספר, שרה קרו שאני מזדהה איתה. שרה היא ילדה מיוחדת, ורגישה שרואה את העולם בצורה שונה מכל אחד אחר. היא חולמנית והדמיון הוא החבר הטוב ביותר שלה. היא ילדה רזה ושברירית אבל חזקה מבפנים. היא לא נשברת גם כשרע לה. היא מגיעה לפנימיית הבנות בלונדון כילדה עשירה בעלת רכוש ובגדים שיש לנסיכות. אבל כשמתברר שאביה שגידל אותה חלה ומת, אז מנהלת הפנימייה מחליטה שבגלל שאין מי שיבדוק או ישלם על הילדה, אז אפשר להפוך אותה למשרתת. היא מסלקת אותה לגור בעליית הגג, היכן שגרים משרתים ועכברושים. למרות זאת שרה ממשיכה להתנהג באצילות כמו נסיכה. היא משתדלת לראות את מה שטוב במצב שלה. למשל עכשיו היא יכולה לספור כוכבים. בעליית הגג אולי הקירות מתקלפים, אבל השמים הרבה יותר קרובים. ציירתי את שרה רזה כמו שהיא מתוארת בסיפור ורגליה נחשפות מהשמלה. ראשה בענן והכתר שהיה על ראשה נפל. אבל היא עדיין נראית ומתנהגת אצילית כמו נסיכה וגם ציירתי לה לב גדול כי היא טובת לב. למשל היא עוזרת לילדה שענייה ורעבה עוד יותר ממנה.
הספר הוא אחד מסדרת ספרי “הרפתקה”, שיש לי בבית את כולם. סופרים ישראלים מתרגמים ספרים שהם אהבו כשהיו ילדים (את הספר הזה תרגם יהודה אטלס). זה הספר הראשון בסדרה שאני קראתי והוא מאד מיוחד. הילדה שרה מצאה חן בעיניי וחבל שאי אפשר באמת לפגוש אותה.
עד היום קראתי בעיקר ספרים מצחיקים כמו בילבי, ילד ושמו אמיל, קלריס בין, מיכאלה, מכתבים לליאורה ותנינה. פעם ראשונה שאני קוראת ספר כל כך עצוב אבל יפה. מזל שהסוף טוב.
מחשבות דמיוניות
יש לי ים בראשי,
בראש יש לי ים,
דגי הדמיון בו שוחים
לאֵי שם.
אל סוף לא נודע,
אל מים רבים,
לעומקי מצולות,
אל דממת מסתורין.
שוחים הדגים
בים מחשבות,
פיהם מילאו מים,
המתיקו סודות.
עכשיו צוללים הם
בעומק הים,
לא ישובו לכאן,
נעלמו לעולם.
כי הכול בדמיון
מבינים מן הסתם…
כי יש ים בראשי,
בראש יש לי ים.
להב שמאלי – גרה במושב שדה ורבורג ולומדת בכיתה ד’ בבית ספר יסודי איזורי במושב צופית. זכתה בתחרות כתיבה ארצית לבתי ספר יסודיים, מטעם אגודת הסופרים על שירה “מחשבות ודמיונות”. שיר זה עתיד לראות אור בספר היצירות של ילדי ישראל.
רשימות נוספות שעשויות לעניין אותך
שלושה שירים / יעל ליל ארזי, איורים: נועה קלנר
בשיעורי עברית ושפה, יש לנו בכיתה מעגל קוראים – ילדים מקריאים קטע מספר שהם בחרו לקרא ממצעד...
הדמיון משמש כר פורה לשיר והוא ממש מדהים ביופיו. הציור ממחיש את הרגישות והאופטימיות שיש ללהב, וניכר שאלה באים לידי ביטוי בציור המתאר בתמצית את מהות הסיפור. נהדר.
נהדר להב! האיור נפלא והשיר מרגש.
להב יקרה:
שתדעי לך השיר שלך פשוט נפלא!!!!
נפלא.
שלום להב
האיור שלך, הרשימה והשיר, שלושתם נהדרים. נדיר למצוא אנשים המצטיינים בשלושה תחומים שונים – והנה, כזאת את.
האיור שלך לא רק נפלא אלא גם נראה ממש מקצועי. יש בו שילוב בין קו ילדותי, מלא תנופה, עם צבעוניות מתוחכמת ומפתיעה. גם הטיפוגרפיה ( הכיתוב) משתלבת יפה מאוד. בעצם, את גם מעצבת!
אילו הייתי זוכה לכריכה שכזו לאחד מספריי הייתי מאושרת.
בשיר אהבתי את השימוש במטבע הלשון “מילאו פיהם מים” , ואת הצירופים “ים מחשבות” ו”דגי דמיון”.
אני לא מתה על הביטוי “כל הכבוד” אבל באמת – כל הכבוד. את יכולה להיות מבסוטה בעצמך – והעיקר, בוודאי נהנית ליצור את כל זה.
נ.ב
לא נהוג לרשום סימן כל הזכויות שמורות על הכריכה.
תודה לכל המגיבים. מאד התרגשתי והסמקתי לקרא את כל הדברים הטובים שכתבתם. כשכתבתי את השיר לא חשבתי שיום אחד יקראו אותו כל כך הרבה אנשים.
לשהם סמיט, מאד ריגשת אותי. לא כל יום ילדה מקבלת מחמאות מסופרת חשובה. יש לנו ספרים שלך על המדף בבית, מביניהם אני הכי אוהבת את גומבוץ וקרצ’יבצ’י המשעשע. קיבלתי אותו מסבתא שלי כשהייתי קטנה. גם לנו במשפחה יש קרצ’יבצ’ים כאלו. עוד מעט ליל הסדר ונאכל המון גומבוצים טעימיםםם. ככה זה בהונגריה…
אני אזכור את הערה שלך על סימן זכויות יוצרים לפעם הבאה…
שוב תודה לכולם.
יופי להב!!!
ציור יפה,
השיר היה מאוד טוב!!!
אהבתי את כל הדימיון בו!!!!!!!!
ללהב,
את נהדרת! כתבת שיר מקסים ורב דמיון, וגם האיור שלך מקורי ויפה!
אני מקווה שתמשיכי לכתוב.
להב, השיר שכתבת כל כך ציורי ומרגש. אהבתי מאד. מקסים!
מקסים!
השיר מדהים! הכריכה המקורית מושכת את העין ומסקרנת. את רואה את הדברים בצורה מקורית ומעניינת.