כשכסא קם לתחייה / עדנה קרמר
על אופן העיצוב של ההשתוקקות ב"אוגבו" מאת אורה איל
אוגוסט 17, 2011
האנשה והנפשה הן תופעות רווחות בספרות ילדים לגיל הרך, בו הילד מייחס לבעלי חיים, לחפצים ולכוחות הטבע תכונות אנושיות המוכרות לו מעצמו. תופעות אלה ביצירות ספרות נותנות ביטוי לעולם הילד שמציאות ודמיון משמשים בו במשולב.
עדנה – תודה על הפרטים היפים הרבים שלא ידעתי על אוגבו. אני חושבת הרבה על מה שהולך לאיבוד כשמוציאים מהדורה חדשה לספר מוצלח מהעבר. הרבה פעמים זה מפריע (לדעתי) להווצרות קלסיקה עברית כי השם, האיור, הכריכה והפרשנות לא נשמרים לאורך זמן. יש משהו יפה ב”טעות” של אורה איל וגם בביקורת שפרסמה צ’ורה (מרים רות) על האיור ועל הפרשנות. מי שמקבל את נועה במקום אפרת כשקנה לילדיו את “הסיפור על אפרת” (ובלי לדעת למה שונה הנוסח והשם) יכול להיות מאוכזב מהתיקון.
זו תופעה שחוזרת על עצמה בשנים האחרונות ופוגמת (בעיניי) בתהליך הבין-דורי שבהעברת הספרות העברית לילדים. אפילו הגדלת הפורמט (למשל הכפלת גודל הספרים של “דודי שמחה” של ע. הלל) פוגמת בעמידות לאורך השנים. אני לא מדברת על ספרי הקרטון שיש להם קהל חדש וצעיר יותר. אלא על הפורמט הניירי שהמראה שלו חייב להשמר כדי ליצור מראה אחיד לאורך השנים.
אני יודעת שזאת לא דעה פופולרית בין הוצאות הספרים כי מי שבולט יותר ומתחדש יותר נקנה יותר. אבל לטווח הארוך אני חושבת שזאת טעות. בעולם הספרות האנגלית למשל – ספרי ביאטריקס פוטר – שיצאו לפני יותר מ100 שנים – נשתמרו במראה ובפורמט ויש בהם גלי התעניינות מחודשים מדי כמה שנים.
תודה שוב על הפרטים המעניינים!
אני מסכימה עם תרבותיניקית ומהרבה בחינות נוספות. כמעצבת – אני סבורה שהעטיפה המקורית יפה הרבה יותר, הכותרת הטיפוגרפית מצוינת וייחודית ושלובה באיור בצורה הרמונית, כמאיירת אהבתי הרבה יותר את הרקע החם וכמובן, כאפרת גאה, איני מבינה מדוע החליפו את השם של הגיבורה. האם אפרת הוא שם מיושן ונועה שם מודרני? וגם אם כן, כך נכתב הסיפור במקור – כל שם נושא איתו אופי מסוים (אני יודעת שאיני אוביקטיבית אז מה?) תארו לכם שיחליפו את פוליאנה, אן שרלי, אמיל והבלשים לצוף, שירלי ותום והגששים.. אין כאן כל ערך מוסף לדעתי.
בנוסף ברצוני לציין שהיה זה אחד הספרים האהובים עליי בילדותי, הן מבחינת הסיפור והן מבחינת האיורים היפים והחכמים.
אני מסכימה עם אפרת ששינוי שם הגיבורה ל”נועה” אינו תורם דבר. אין לילדים של היום שום בעיה עם השם “אפרת”.
יחד עם זה אני חושבת ששינוי הפתיחה “מקפיץ” את הספר למעלה בצורה משמעותית.
במקור “אפרת” היא אפרת פיק, ביתם של חבריה של אורה – רוני ואורי פיק. הרעיון לספר הוא תוצאה של שיחה אמיתית בין אורה לאפרת מתי שהוא בשנות השיבעים. הסיבה לצבעוניות המינימליסטית היא ההכרח לחסוך בהוצאות ההדפסה בימים שהדפסה הייתה בגלופות וכל צבע הצריך גלופה נפרדת ובכך העלה את עלות הספר. הסיבה לשינוי לא ידועה לי
יורם אייל בן זוג לשעבר וחברתו של אורה (על פי הגדרתה)
יורם, הספר הנפלא הזה חסר בחודשים האחרונים בהפצה. נשארו עותקים בודדים ממנו פזורים במספר קטן של חנויות. בקשתי להדפסה נוספת לא הניבה עדיין פרי. אולי בקשה מהצד שלך תעזור…
לערן – הזכויות של הספר נקנו על ידי אורה מספריית הפועלים (שם יצא במקור ודרך אגב הוא גם יצא באנגלית בהוצאה מכובדת) והמהדורה המתוקנת יצאה בהוצאת איילות שהייתה של אורה עצמה. בתוקף הנסיבות ההוצאה לא פעילה יותר ואיני יודע מה יעלה בגורל הספרים שזכויותהם בידה (למשל “חמש מכשפות יצאו לטייל”). מתוקף חוקי הירושה הזכויות נתונות בידי שי אללי בננו המשותף. אברר איתו ונראה מה ניתן לעשות בנדון.
המפיץ של הוצאת איילות הוא ליאור שרף
להלן דף הבית שלו http://www.agambooks.co.il/order.htm