לשון שנעה בזריזות ארנבית / שהם סמיט ואמנון כץ

13 תגובות:

1. מרית הגיב:

   3 ביוני 2010 בשעה 21:51

   קודם כל נהדר ומשמח לחובבת דיקנס כמוני ובכלל.
   רק באשר לתרגום כמקצה שיפורים – לא שלא נעשו דברים כאלה – פנחס שדה שתרגם את שלומית של אוסקר ויילד הרשה לעצמו כל מיני חירויות (שאמנם שיפרו את המחזה) ושאותן הוא מונה בלי בושה בסוף ההקדמה המופיעה כאן http://sadeh.corky.net/1980_salome_oscar_wilde_play.html
   אבל פנחס שדה ותמימותו היהירה אינו אתם. ואני תוהה (באמת תוהה) כמה זה אתי, והאם הייתם מרשים לעצמכם גם בספר שנועד למבוגרים.

2. שהם סמיט הגיב:

   4 ביוני 2010 בשעה 11:43

   תודה למרית על קבלת הפנים לאוליבר ותודה על הקישור למאמר.
   לגבי תהייתך, מדובר בשינויים מינוריים הנובעים ישירות מן המעבר לשפה אחרת על חוקייה, מבנייה ואמרותיה, שינויים שתכליתם המרכזית היא לאפשר לקורא לצלוח משפטים שאלמלא ערכנו אותם מחדש אי אפשר היה לקרוא אותם ובוודאי לא למצוא בהם יופי. פה ושם ( באמת רק פה ושם) כשהשפה העברית, בנדיבותה, הציעה לנו הזדמנות לומר את הדברים באלגנטיות גדולה יותר מאשר במקור, קפצנו על ההזדמנות, שאותה ראינו גם כהזדמנות לפצות על “מה שהלך לאיבוד בתרגום” ( מי היה שהגדיר כך את השירה?).
   התייחסנו אל הספר כאל ספרות יפה לכל דבר ולכל גיל. יותר מזה – עלינו על בריקדות והגנו ( בגופינו ממש) על שלל מילים מקסימות שעורכינו העדיפו שנמיר אותן במילים יומיומיות, פונקציונליות וחסרות חן, וכן על פסקאות שלמות שאינן נוגעות לילדים ( השוואה בין קותל חזיר לאמנות התיאטרון) בקיצור, דיקנס ורק דיקנס עמד לנגד עינינו. קראי ותראי.

3. מרית הגיב:

   4 ביוני 2010 בשעה 18:45

   בוודאי שאקרא, בשמחה.
   ולא התכוונתי לתקוף בחסות המילה “תהייה”. כמובן שזה מרגיז כשיש סטנדרטים כפולים לילדים ולמבוגרים, אבל זכות ההתערבות באמת מעסיקה אותי, והתהייה שלי היא עוד הרבה יותר קיצונית מהחירויות הזהירות והמתנצלות שלקחתם.
   אוסקר ויילד של פנחס שדה זו דוגמא טובה, כי זה חצוף (בייחוד בגלל שהוא לא רואה שום צורך להצטדק) אבל גם משתלם בסופו של דבר. ואני חושבת על כמה מסיפורי האחים גרים או אלה של אלף לילה ולילה, שברור וידוע שעברו גלגולים רבים עד שקיבלו את צורתם, ואני לא מדברת על תרגום כרגע – כל מספר הוסיף וגרע. והסיפורים האלה (לא כולם, אבל כמה וכמה) הם יצירות מופת בעיני, גבישיות ומסתוריות. אז למה יצירות חתומות מחוסנות?
   אני לא מדברת כרגע על הצדדים החוקיים, אלא על האמנות, על הדיאלוג החי עם היצירה. האם זה לטובתן השימור? או שאולי זה קצת מעפש אותן בדרך.
   בדיוק חזרתי עכשיו מההרצאות על עוץ בסינמטק, ויהודה נוריאל הביא פסקול של הפטשופ בויז לפוטיומקין, וקטעים מן הגרסה החתוכה והצבועה והמוזיקלית של מטרופוליס של פריץ לנג, ומן הצד האפל של הירח של פינק פלויד כפסקול לקוסם מארץ עוץ (כשהזיווג נעשה בכלל על ידי צד שלישי), והפוסטמודרניזם שחותר בעקביות נגד הנחות יסוד ומושך את השטיח מתחתן.
   ומצד שני כמו שאתם אומרים במקהלה: דיקנס ורק דיקנס. אני רוצה לדעת מה הוא אמר, ולא מה מישהו חושב שהיה עדיף שיגיד, שלא לדבר על סכנת התיקונים שהם בעצם קלקולים.

4. טלי הגיב:

   30 ביוני 2010 בשעה 10:06

   הספר כבר אצלי ואני סקרנית לקרוא, בינתיים היה מרתק לקרוא את מאחורי הקלעים שלכם…

   אגב, השאלתי אותו לנערה קוראת שהתלוננה ש”הם האריכו אותו מדי ומשכו אותו…”. הסברתי לה שזה בדיוק להיפך, הגרסאות שהיא הכירה קודם היו מקוצרות ומקוצצות, אבל הארכנות אכן אופיינית לדיקנס.

   מה שמרית מעלה פה מעניין. נדמה לי שזה עניין מוסרי וחוקי גם יחד של זכויות יוצרים- כשאין מחבר אחד ידוע ומוסכם, כמו באלף לילה ולילה או מעשיות למיניהן, כל אחד מוסיף משל עצמו וזה בסדר גמור. כשידוע מי האדם הספציפי שישב וכתב, יותר קשה לשנות ולהתערב, ובמידה רבה של צדק, לטעמי.

   אגב, חסרה לי בראיון שאלה (ותשובה) על דרך העבודה בשניים, ועל ההבדלים, מבחינתכם, בין תרגום משותף כזה לבין תרגום לבד.
   (-:

5. אוליבר טוויסט | הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה הגיב:

   18 בנובמבר 2010 בשעה 9:49

   […] ראיון עם המתרגמים, הפנקס […]

6. טלי הגיב:

   2 במרץ 2011 בשעה 11:54

   ומאז התגובה הקודמת שלי הספקתי לקרוא את הספר בהנאה רבה וגם לכתוב עליו, ועכשיו, כשהביקורת שלי שודרה סוף סוף, אני גם יכולה לפרסם אותה http://wp.me/pRUkq-hmH

7. אוליבר טוויסט « עכשיו תורי הגיב:

   2 במרץ 2011 בשעה 12:28

   […] […]

8. אם מתרגמים מגיעים למקומות מופלאים : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

   29 ביוני 2011 בשעה 14:36

   […] (כמו גם על התרגום המשובח של שהם סמיט ואמנון כץ ל"אוליבר טוויסט"), ועידוד שיח על תרגום לנוער בעקבות סדרת ספרים הוא […]

9. אוליבר טוויסטהרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה | הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה הגיב:

   17 בנובמבר 2012 בשעה 19:07

   […] ראיון עם המתרגמים, הפנקס […]

10. אם מתרגמים מגיעים למקומות מופלאים / יותם שווימר | הרפתקה הגיב:

    20 בפברואר 2013 בשעה 9:45

    […] (כמו גם על התרגום המשובח של שהם סמיט ואמנון כץ ל"אוליבר טוויסט"), ועידוד שיח על תרגום לנוער בעקבות סדרת ספרים הוא […]

11. לשון שנעה בזריזות ארנבית | הרפתקה הגיב:

    8 במרץ 2013 בשעה 17:06

    […] במקור כאן, באתר הפנקס var delay = *1000; var max_id = -1; var cur_id = 0; var inc = -560; sto […]

12. הרפתקה | כתבות על ספרים | לשון שנעה בזריזות ארנבית הגיב:

    28 בדצמבר 2014 בשעה 20:29

    […] במקור כאן, באתר […]

13. מצעד היצירות האיכותיות לילדים – שנת 2012, חלק 2 : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    26 באוקטובר 2015 בשעה 20:07

    […] הן לשפה העברית שאליה הם מעבירים את דבריה מאנגלית. בתרגומם המשותף (ואין זאת בפעם הראשונה) הם מתמודדים עם סוגיה שכיחה […]