מה נקרא בשנה הבאה: הקטלוג השנתי
אוקטובר 4, 2024
שנה עברית חדשה החלה, וכמיטב המסורת, אנו מספקים לכן ולכם הצצה לתכנית העבודה של בתי ההוצאה לאור בישראל. ביקשנו מעורכות ועורכים לבחור ספר מומלץ במיוחד שיראה אור במהלך השנה העברית הבאה, ולהוסיף מספר מלים על אודותיו. (סדר הופעת הספרים הנו מקרי בהחלט).
הוצאת פעמון: “ינשוף בבית” – כתב ואייר: ארנולד לובל, תרגום: איילין מוסקוביץ וסתיו מדווד
“ינשוף בבית” מאת ארנולד לובל הוא מאותם ספרים נדירים שמצליחים לגעת בלב הקוראים בכל גיל. כעורכות, מצאנו את עצמנו שבויות בקסמו של ינשוף, דמות שבתמימותה ובחוכמתה מזכירה לנו את המורכבות והיופי שבחיי היומיום. חמשת הסיפורים בספר מציגים עומק רגשי ופילוסופי שמפתיע בכל קריאה מחדש. לובל מצליח לתפוס רגעים קטנים של הבנה, בלבול ושמחה, ולהפוך אותם לחוויות אוניברסליות שמהדהדות אצל כולנו.
הבחירה להביא ספר זה לקוראים בעברית נבעה מההכרה בערכו הספרותי והאמנותי, המוכרים לקהל הישראלי מספרי הסדרה “צפרדי וקרפד”. “ינשוף בבית” הוא יצירת אמנות המזמינה מחשבה, דיון וחיבור בינדורי. אנחנו מקוות שהקוראים, צעירים כמבוגרים, ימצאו בו את אותה הנאה והעמקה שמצאנו בו אנחנו בתהליך התרגום והעריכה.
הוצאת כתר: “כתר הדרקון” – מאת: אורי אורלב, איורים: שקד יטיב
הוצאת למה: “פרופסור א’ שולט במצב” (ספר ראשון בסדרה) – מאת: דן אריאלי, איורים: עומר הופמן
המחקר המדעי של דן אריאלי מתעורר לחיים בסדרה של ספרים מאוירים לקוראים צעירים. הכישרון הייחודי שלו להפוך מדע לפופולרי ונגיש, ניכר בדמויות המצחיקות שהוא יוצר ובסיפורים מלאי החמלה שהוא מספר. ספרי הסדרה, המשלבים עובדות ורעיונות, מסבירים לילדים איך לתכנן ניסויים ומה מגלה לנו המדע על ההתנהגות האנושית. שותפו ליצירה של אריאלי הוא המאייר והקומיקסאי עומר הופמן שהעניק לדמויות בסדרה אופי, הומור ותנועה, והוסיף להסברים המדעיים המחשה חזותית מאירת עיניים.
הוצאת קרן: “מקום משלי” – כתבה ואיירה: הילה חבקין
הֶחְלַטְתִּי שֶׁזֶּה הַזְּמַן
לָצֵאת, לָלֶכֶת לִי מִכָּאן.
כִּי עַכְשָׁו, מַמָּשׁ פִּתְאוֹם,
לֹא טוֹב לִי פֹּה כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
מסע בדמיון של ילדה התרה אחרי מקום בו תרגיש שמחה ורגועה. איוריה של הילה חבקין יוצרים פיקצ’רבוק משובב לב, טובל בהומור, המזמין מפלט לעולמות אחרים. ויש גם הפתעה: בכל כפולה רמז מאויר לסיפור ילדים ידוע. מי יצליח לגלות?
הוצאת עוץ: “ספר החתולים השימושיים של פוסום הזקן” – מאת: טי אס אליוט, איורים: אילנה זפרן, תרגום: רונן סוניס
קשה לבחור בין כל הסוכריות שמחכות לצאת לאור בהוצאת “עוץ” השנה, אבל אחד המיוחדים הוא ללא ספק “ספר החתולים השימושיים של פוסום הזקן” (1939), מהדורה עברית חדשה, מלאה, לשירי החתולים של טי אס אליוט.
קשה לטעון שהשירים הללו לא מוכרים, בהתחשב בזה שהם שימשו בסיס לאחד ממחזות הזמר המצליחים של שנות השמונים, אם לא בכלל: CATS. ובכל זאת אנשים מופתעים שוב ושוב לגלות שמי שחתום על מילות השירים במחזמר הוא לא אחר מאשר המשורר הדגול, אבי השירה המודרניסטית, המסאי והמו”ל הרציני (לכל הדעות) תומאס סטרנס אליוט – שמתברר שהיה גם חובב חתולים גדול, וכתב עליהם בשובבות, בחיבה ובהומור אין קץ. הספר הוא אסופה של דיוקנאות של חתולים מחתולים שונים, בשירים מחורזים לעילא ולעילא.
תרגום שירים כאלה לעברית הוא משימה לא פשוטה, אבל אם מישהו יכול לה, הרי זהו ד”ר רונן סוניס. סוניס הוא אקדמאי מכובד לכל הדעות, דוקטור לספרות שמלמד כתיבה באוניברסיטה העברית, עורך מדור תרגומי שירה במוסף “תרבות וספרות” של הארץ, מתרגם שירה וירטואוזי מרוסית ומאנגלית – שלא איבד אף פעם את הלב הילדי, את הפליאה, השובבות והמשחק.
ומי תאייר קובץ כזה בגלגולו הישראלי אם לא אילנה זפרן? אילנה שמתמחה בדיוקנאות חתולים – רפי וספגטי, מלעיל ומלרע ועוד שלל חתולים פחות מפורסמים – דרכם היא דנה כבר שנים בסוגיות חברתיות ופוליטיות כאובות ובכמיהה האוניברסאלית לתוספת טוּנה.
אני מקפצת בהתרגשות כשאני חושבת על הספר הזה, וקשה לי לחכות. בינתיים הנה חתול של אילנה:
הוצאת ידיעות ספרים: “בנות אגתה – התעלומה הראשונה” – מאת: קתלין גלזגו וליז לוסון, תרגום: דנה אלעזר הלוי
…”אני חושבת לעצמי: מה אגתה כריסטי היתה עושה עכשיו? האם היא היתה נותנת להן להשפיע עליה? בורחת מבית הספר? האם זה מה שהיא עשתה כשבעלה הראשון בגד בה? ממש לא. היא עמדה זקוף ונהייתה סופרת של רבי מכר בכל העולם.
אני מסתובבת ונועצת בשלושתן מבט קשוח”.
בקיץ שעבר, החבר של אליס אוגילבי, סטיב, זרק אותה, ואז היא נעלמה לחמישה ימים. זו הייתה התעלומה הגדולה ביותר בקאסל קוב עד שברוק, עוד אחת מחברותיו של סטיב נעלמת.
גם לאייריס יש סיבות משלה לרצות להיעלם, אם כי בניגוד לאליס, אין לה את הכסף או האמצעים. זה עשוי להשתנות על ידי התגמול הנכבד שמבטיחה סבתה של ברוק לכל מי שיכול לחלוק מידע על מקום הימצאה של נכדתה. המשטרה משוכנעת שסטיב הוא האשם, אבל אליס לא כל כך בטוחה, ועם אייריס בצד שלה, היא פשוט תוכל להוכיח את התיאוריה שלה.
כדי לקבל את הפרס ולהוכיח את חפותו של סטיב, הן מנסות להבין מי העלים את ברוק דונובן. ולמרבה המזל לאליס יש בדיוק את מה שהם צריכים – אוסף היצירות השלמות של אגתה כריסטי. אם יש מישהו שיכול ללמד את הבנות איך לפתור תעלומה זו המאסטר בעצמה. אבל העיירה קאסל קוב טומנת בחובה סודות רבים, ולאליס ואיריס אין מושג לכמה סכנה הן עומדות להיכנס.
את הסדרה הזו, על צמד נערות, כתבו יחד צמד סופרות. זו סדרת נוער חדה כתער, חריפה, מלאה בסודות ושקרים שהיא כולה מחווה בת זמננו לגדולה מכולן – אגתה כריסטי.
הוצאת קינמון: “בדרך לשום מקום” – מאת: הילה דולב
קייסי גדלה בעיר המושלמת. יש בה הכול לכולם ודבר אינו חסר לאיש. אבל יום אחד המשאבים אוזלים והשמועה אומרת שהשדים באים. קייסי בורחת ברגע האחרון אל המחנה הצמוד לעיר, שהוקם במטרה לאמן ולהכשיר ילדים להילחם בשדים. במחנה קייסי פוגשת את ניק ואנסטסיה ומגלה שהיא חסינה – אין בתוכה שד.
לכל אדם יש בתוכו שד שממפעיל אותו. השדים נכנסים דרך העיניים, כל שד וצבע העיניים שלו. צבע העיניים הייחודי של קייסי אינו מאפשר לאף שד להיכנס לתוכה, אבל זה רק הופך אותה למבוקשת על ידי השדים – כיוון שהפרו את האיזון שלהם.
מערכת הקסם מעניינת ומורכבת ובנויה משילוב של כימייה – כיצד מתכת הופכת להיות קסם ומשנה דברים בעולם. סיפור פנטזיה קסום המיועד לנוער בוגר. הסיפור מבטא ערכים של חברות ונאמנות ומעלה סוגיות של מהו הטוב המוחלט.
הוצאת המבוך: “עץ הכוכבים” – מאת: לייב מורגנטוי, תרגום: יורם טהרלב, איורים: נעמה בנזימן
הוצאת טל-מאי: “ראשים מדברים” – מאת: ברוך יעקבי
ספר הביכורים של ברוך יעקבי לנוער הוא רומן קווירי ראשון מסוגו בספרות העברית לקוראים צעירים ולקוראות צעירות. יש בו שילוב מסחרר של עיסוק עכשווי בסוגיות של זהות, דרמת נעורים קלאסית של חבורת אאוטסיידריםות ואקטיביזם מרגש הנובע ממצוקות החיים של אלו שהחברה אינה מקבלת במלואםן.
“ראשים מדברים”, כשמה של הלהקה המצוינת, נבחר לסדרת “פרא” לספרות מקור עכשווית לנוער בשל היישרת המבט האמיצה כלפי כל מה שרוחש מתחת לפני השטח של ההטרו נורמטיביות והמקובעות הבנאלית. חבורת הנערות והנערים שהסיפור עוקב אחריהםן, ובראשה המספר נטול השם, נחושה להגשים: לעתים אלו חלומות גדולים לעתיד, לעתים זהו צורך בהבנה עמוקה מהקרובים, ובמקרים מסוימים פשוט הגשמנ של חיים בסיסיים נטולי אלימות, מורא והיבדלות.
בלשון מלהיבה ומוארת, בעירוב של שיח פילוסופי, שפה פיוטית וקצב דרמטי, מפגיש אותנו ברוך יעקבי עם גלריה של דמויות בלתי נשכחות, המסמנות בגישת פירוק ההגדרות שלהן את דור העתיד היפה, הרגיש, הנועז והבלתי מתפשר, בעוד שהוא בוחן לעומק ובצורה מרתקת את הנושא העתיק מכול: אהבה.
הוצאת אוריון: “חתולת בית וחתול רחוב” – מאת: כרמלה נתן, איורים: צבי פדלמן
סיפור לילדים קטנים בחרוזים על חתולת בית משועממת שחיפשה חברה ומצאה אותה דווקא בחתול רחוב. בתחילה היא נרתעה מהנוכחות שלו, אך בהמשך הבינה שהיא טעתה, ומאז הם לא נפרדים. סיפור המציג שני ניגודים – חתולת בית מטופחת, שארוחותיה מוגשות בצלחת, וללא הגבלה, ומצד שני חתול רחוב שנאלץ לפשפש בפחי זבל ולדלות משם שאריות אוכל.
זהו סיפור אהבה וחברות שנרקם כנגד כל הסיכויים, בין חתולת בית מפונקת ויהירה לבין חתול רחוב שובב אך נבון. הסיפור מבקש ללמד על קבלת האחר, זה שנראה בעינינו שונה מאיתנו בהרבה תכונות, אך למעשה הוא דומה לנו אם רק ננסה להכיר אותו מקרוב ולתת בידו את הכלים המתאימים.
הוצאת מודן: “ג’ינג’י” – הקומיקס – מאת: גלילה רון פדר-עמית, תסריט לקומיקס: נטעלי גבירץ, איורים: רעות בורץ
אין מרגש יותר מלהציג בפני הילדים את הספרים שגדלנו עליהם ולראות כיצד הם מתאהבים בהם. ואין מדיום יעיל יותר להצגת קלאסיקות לילדי המאה ה-21 מאשר הקומיקס. אומנם לא כל קלאסיקה אהובה מתאימה לעיבוד לקומיקס, אבל כאשר מדובר ביצירה מלאת הומור, הרפתקנות, מתח והפתעות – ההצלחה מובטחת!
הקסם הזה קרה השנה עם סדרת “ג’ינג’י” מאת גלילה רון־פדר-עמית, כששתי יוצרות מלאות עזוז החליטו להשיב לחיים את אודי שחר השובב והאהוב: הסופרת נטעלי גבירץ כתבה תסריט מבריק, שמצליח להיות נאמן למקור ורענן ועכשווי בעת ובעונה אחת, והקומיקסאית רעות בורץ הקימה לתחייה את העלילה הנהדרת והתזזיתית של גדול בלשי ישראל בקומיקס מרהיב. התוצאה היא סיפור משמח, מותח ומשעשע, שחולק כבוד לז’אנר הבלש ולספרות הילדים הישראלית של שנות השמונים ומשיב לחיינו את ההרפתקנות הילדית הנועזת.
הסדרה ראתה אור בהמשכים בירחון “אדם צעיר”, ובקרוב תראה אור גם כספר קומיקס מנוקד.
ובנימה אישית: לאורך העבודה על הספר, לא יכולנו שלא לחשוב על שני ילדים ג’ינג’ים, שנכנסו ללבבות של כולנו. מי ייתן וגם הסיפור שלהם יזכה לסוף טוב.
הוצאת עם עובד: מאבקי צדק מ-א’ ועד ת’ – איך להצליח לשנות לטובה, בלי אלימות ובלי להתייאש – מאת: תמר ורטה-זהבי, איורים: נעם מרזוק
פַּעַם, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, נֶאֱסַר עַל שְׁחֹרִים וּלְבָנִים לָשֶׁבֶת זֶה לְצַד זֶה בָּאוֹטוֹבּוּס.
פַּעַם נָשִׁים לֹא הֻרְשׁוּ לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם וְלִלְבֹּשׁ מִכְנָסַיִם.
פַּעַם, בְּבֶּרְלִין, חוֹמָה גְּדוֹלָה הִפְרִידָה בֵּין בְּנֵי מִשְׁפָּחָה.
פַּעַם נְתִינִים הָיוּ צְרִיכִים לַעֲבֹד עֲבוּר הַמֶּלֶךְ לְלֹא שָׂכָר.
מֵאָז הִשְׁתַּנָּה כָּל זֶה לְטוֹבָה! זֶה קָרָה בִּזְכוּת גְּבָרִים וְנָשִׁים שֶׁנֶּאֱבָקִים כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים בִּדְרָכִים מְקוֹרִיּוֹת וּנְחוּשׁוֹת כְּדֵי לְשַׁנּוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת.
יוֹם אֶחָד תָּמָר הַסּוֹפֶרֶת פּוֹגֶשֶׁת אֶת דָּן, יֶלֶד קוֹפְצָנִי שֶׁמִּסְתַּבֵּךְ תָּמִיד. דָּן מְגַלֶּה אֶת הָאֹסֶף הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁלָּהּ – אֹסֶף סִפּוּרֵי מַאֲבָקִים. מֵא’ וְעַד ת’, לְאֹרֶךְ הַהִיסְטוֹרְיָה וּבְרַחֲבֵי הָעוֹלָם, מִתְגַּלִּים בִּפְנֵי דָּן עוֹד וְעוֹד נִצְחוֹנוֹת שֶׁהֻשְּׂגוּ בִּזְכוּת מַאֲבָקִים לֹא אַלִּימִים. בִּזְכוּתָם דָּן יוֹצֵא לְהֵאָבֵק בְּאִי צֶדֶק פְּרָטִי מִשֶּׁלּוֹ. וְגַם אַתֶּם, אַחֲרֵי שֶׁתִּקְרְאוּ, וַדַּאי תַּאֲמִינוּ בַּכּוֹחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאַחַת לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם.
זאת תקופה קשה, אלה ימים מייאשים, ובעם עובד החלטנו להוציא ספר אופטימי. ספרה של תמר ורטה-זהבי ממשיך את מפעל חייה הספרותי-חינוכי, שהשתקף גם בביוגרפיות שכתבה על מהטמה גנדי ונלסון מנדלה (ויש עוד). במפעל זה היא מציגה דמויות היסטוריות שעשו שינוי לטובה על אף התנאים הקשים. הפעם מדובר בספר מיוחד: חצי עיוני, חצי סיפורי, ובו בת דמותה של תמר ובן דמותו של ילד מיוחד שהכירה, פורסים בפנינו פנינים היסטוריות מרתקות.
הוצאת הכורסא: “טהאנו” – מאת: אורסולה לה גווין, תרגום: תומר בן אהרון
הספר שבחרנו להציג לשנה הקרובה הוא הספר הרביעי בספרי “ארץ-ים”. “טהאנו” פורסם כמעט 20 שנה אחרי הטרילוגיה המקורית של אורסולה לה גווין והוא יוצא עכשיו לראשונה בשפה העברית. אנחנו מתרגשות מאוד להוציא אותו לאור כי הוא מציג קול נשי עוצמתי וכי במידה רבה הוא הופך את הנחות היסוד מהספרים הקודמים בסדרה על מקומן של נשים בעולם הקסם.
שלא כמו גיבוריה של לה גווין, שהתבגרו ואיבדו מכוחם, היא וכתיבתה נמצאות בשיאן ב”טהאנו”. הספר מפגיש מחדש בין גד לטנר מ”הקברים של אטואן”. בעבר היא היתה כוהנת צעירה, הוא היה רב-מג מוכשר ושניהם חלקו הרפתקה שבה נדרשו לתת אמון מלא זה בזה. כיום, בבגרותם, יעמוד האמון הזה במבחנים חדשים, כאשר הם יתגייסו יחד לעזור לילדה מצולקת בעלת גורל מסתורי.
זוכה פרס נביולה לרומן הטוב ביותר לשנת 1990, זוכה פרס לוקוס לרומן הפנטזיה הטוב ביותר לשנת 1991.
הוצאת צילי: “המסע הלילי של בָּטוּט” – מאת: ציפור פרומקין, איורים: חמוטל פישמן
השנה היא שנת 2000. בָּטוּט עומדת לעלות לחטיבת הביניים ויש לה תוכניות לחופש הגדול – אבל הן משתבשות. החופש מתחיל בלי אבא שלה, שמת חודש לפני כן, בלי החברים שלה, שנוסעים לחופשה עם הוריהם, ועם עונש שקיבלה ברגע האחרון ממש ממנהלת בית הספר.
למרבה המזל, יש דברים אחרים שמעסיקים אותה: מי משאיר עקבות רטובות כל בוקר סביב המיטה של אבא? מדוע השכנות האיומות שגרות מולה לא ישנות בלילות? והאם אפשר לארוב לשינה ולתפוס אותה ממש כשהיא באה…? בדיוק בליל אמצע החופש הגדול, בטוט נקלעת להרפתקה מסחררת ויוצאת למסע מוזר שבו מצטלבת דרכה בדרכו של… רב-חובל פורטוגלי, שטבע (האומנם?…) 500 שנה לפני כן.
“המסע הלילי של בטוט” הוא סיפור פנטזיה והרפתקה מותח וגם סיפור מרגש ומצחיק על אבל ועל התבגרות, על ייאוש ועל תקווה. הוא מתאים לבני נוער ולמבוגרים. את הטקסט מלווים איורים יפהפיים של האמנית חמוטל פישמן.
הוצאת כנרת זמורה ביתן: “אף פעם” – מאת: נורית זרחי, איורים: בתיה קולטון
אם מחפשים רומן שיסחף לעולם של קסם, סכנה, וספרי לחשים המתעוררים לחיים, זה הספר המושלם. הוא מתרחש ביקום בו המכשפים נחשבים לרעים, והספריות מאוכלסות בספרי כשפים שלוחשים על מדפים ומטלטלים את השרשראות שכובלות אותם למקומם. אם מתגרים בהם, הם הופכים למפלצות מפחידות של דיו ועור. אליזבת’ סקריוונר הגיבורה היא אסופית שגדלה באחת הספריות הגדולות והיא מקווה להפוך לפקחית בבוא היום, ולהיות מופקדת על הגנת הממלכה מפני הכשפים המסוכנים.
יום אחד, בעת מתקפה זדונית, משוחרר ספר הכישוף המסוכן ביותר בספריה. התערבותה הנואשת של אליזבת מסבכת אותה בפשע, והיא נעקרת מביתה כדי לעמוד לדין בעיר הבירה. אין לה למי לפנות מלבד יריבה המר, המכשף נתניאל ת’ורן, והמשרת הדמוני המסתורי שלו. היא מוצאת את עצמה עמוק בתוך קונספירציה בת מאות שנים שמאיימת לא רק על הספריות הגדולות, אלא על העולם כולו.
כשהברית עם נתניאל מתחזקת, אליזבת מתחילה להטיל ספק בכל מה שלימדו אותה – על מכשפים, על הספריות האהובות, אפילו על עצמה. כי לאליזבת יש כוח שהיא מעולם לא ידעה עליו, ועתיד שהיא לא יכלה אפילו לדמיין.
הפרוזה של רוג’רסון סוחפת, עם בניית עולם שמעבירה אותנו לעולם של קסם גותי אפל רומנטיקה ואינטריגות. אבל זה יותר מסתם סיפור של קסם – זה סיפור של צמיחה, אומץ והכוח הטרנספורמטיבי של ספרים. מה שבאמת מייחד את “כישוף בין הקוצים” הוא העומק הרגשי שלו. מעבר לקסם והתככים, הרומן חוקר נושאים של גילוי עצמי, כוחה של ידידות והמאבק למצוא את מקומנו בעולם גדול יותר ממה שניתן לתפוס.
הוצאת אריה ניר: “רוזוול ג’ונסון מציל את העולם” (שם זמני) – מאת: כריס קולפר
רוזוול ג’ונסון הוא גיבור חדש מבית היוצר של כריס קולפר האהוב. כמי שליוותה את ההצלחה המסחררת של סדרת “ארץ האגדות” בארץ, אני מבטיחה שגם הפעם קולפר מצליח לשלב בין הומור, רגש ופעולה באופן שסוחף את הקוראים.
הספר “רוזוול ג’ונסון מציל את העולם” מרחיב את האופקים אל מעבר לעולם האגדות, ולוקח אותנו למסע בין-גלקטי מרתק. כמו ב”ארץ האגדות”, גם כאן קולפר יוצר דמויות מורכבות ואנושיות, ומעביר מסרים חשובים על אמונה, שיתוף פעולה וגילוי העוצמה הפנימית. אני בטוחה שהקוראים יתחברו לרוזוול ולחבריו החייזרים המשונים, ויצאו למסע הרפתקני ומעורר מחשבה שיישאר איתם עוד זמן רב אחרי סיום הקריאה.
הוצאת אחוזת בית: “נעלמת בזמן” – מאת: דנה אלעזר-הלוי
אסף יוצא מבית הספר וממהר הביתה. זוהר הולכת איתו, כמו תמיד. הם נכנסים לסמטה צרה ומוצאים בה נערה בגילם, חיוורת מאוד ולבושה בשמלה לבנה ארוכה. היא נראית כמו רוח רפאים. רוח רפאים יפהפייה. מי זאת הנערה המוזרה הזאת? הם מנסים לברר, ואז מבינים: היא לא מכאן ולא מעכשיו. כדי לעזור לה, הם יצטרכו לעשות את הבלתי-אפשרי.
דנה אלעזר-הלוי, מחברת “מבצע מנהטן” ועוד שורה ארוכה של רבי מכר אהובים, מפתיעה בספר שונה מאוד מהספרים שכתבה עד כה – ספר סוחף במיוחד שהוא לא רק מותח ברמה של דפיקות לב אלא מציג דמויות בלתי-נשכחות, שנכנסות עמוק-עמוק ללב.
הוצאת כנפיים: “שועל ואפרוח – המסיבה ועוד סיפורים” – כתב ואייר: סרג’יו רוזייר, תרגום: רונית רוקאס
ספרי ראשית קריאה הם עניין סבוך: למעשה, המונח הזה בעברית משמש לספרים המתאימים לשלבים שונים של הקריאה, ואנחנו חיפשנו את ההתחלה. ממש ההתחלה. הרגע הזה של קריאה עצמאית, מיד אחרי ספרי ילדים, בספר המחולק לפרקים.
סדרת הספרים של סרג’יו רוזייר “שועל ואפרוח” על חברות בין שתי דמויות שונות בתכלית היא בדיוק מה שחיפשנו. מעט מילים ויופי גדול, שממשיכים את מסורת “צפרדי וקרפד”. כלומר, כמעט כמו ספר לגדולים, המחולק לסיפורים קצרים, ומתאים הן לקריאה של ההורים והן לקריאה של הילדים שרק לומדים לקרוא.
אפרוח, בן דמותו של ילד צעיר ושובב, ושועל – הבוגר והשקול – מככבים בסדרה המצחיקה הזאת, הכתובה ומעוצבת בפורמט של קומיקס. זו סדרה שיש בה פשטות אך גם תחכום – שילוב שנדיר למצוא וקשה להסביר.
בספר הראשון בסדרה שלושה סיפורים קצרים, כולם מאופיינים בהומור ומעבירים סובלנות ואחווה בלי שום הטפה, ומלווים באיורים נהדרים, פסטליים, המאפיינים את סגנונו של רוזייר. לגיל 7-5.
הוצאת צלטנר: “חור בצורת ארנבת” – מאת: ג׳ון דוארטי, איורים: תומס דוצ׳רטי (גם במהדורה בערבית)
בשנה האחרונה משפחות רבות מתמודדות עם שאלות של חיים ומוות. אובדן של אדם אהוב, של בני משפחה, חבר או אפילו של חיית מחמד, הוא עניין שקשה לנו, המבוגרים, וקשה במיוחד לתווך אותו לילדים. איך מתמודדים עם סופיות המוות והחלל הרגשי שנשאר אחרי האובדן המכאיב?
אין ספק שלספרים יש תפקיד מרכזי בטיפול באובדן גם בקרב ילדים. ספרים מציעים מקום בטוח שבו ילדים יכולים דרך הסיפור להתחבר לדמויות ולרגשותיהם.
הסיפור “חור בצורת ארנבת” מאת ג׳ון דוארטי האירי, מושיט לילדים נחמה שאפשר להיאחז בה בצורה עדינה ומכילה. בהדרגתיות, תוך טיפוח תחושת שייכות וביטחון, מציע הסיפור כלי עדין של ריפוי והתגברות על כאב. הוא לא מבטל את העצב אלא מציע לעודד את נשיאת הזיכרונות כדי שימלאו את אותו חלל שנפער.
הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים: “העיקר שפיל ישמח” – מאת: שחר סיטנר, איורים: אבי א. כץ
“העיקר שפיל ישמח”, ספרה של שחר סיטנר, הגיע אלינו לפני ה-7 באוקטובר 2023 וכבש אותי מיד בפשטות ובתום שקרנו ממנו. העבודה עליו התרחשה במקביל לאירועים הקשים במדינה, וככל שצללנו לעשייה הרגשתי איך הפער בין עולמו של הסיפור לעולמם של מבוגרים וילדים בישראל בעת הזאת הולך ומתרחב. המרחב התמים שיצרו הסופרת והמאייר המוכשר אבי א. כץ הוא מבחינתי מקום הכרחי דווקא בתקופה הזאת.
לצד ספרים שמעזים לגעת בפחד ובחושך אני שמחה להביא לילדים ספר שפשוט כיף לדפדף בו. הספר נפתח במילים “פעם אחת ארנב וחמור הסתכלו בלוח השנה וגילו שהיום יש יום הולדת לחבר שלהם פיל”. ארנב, הנלקח בדמיונותיו, מפנטז על מסיבה שהכול בה גדול מהחיים, מפואר ומנצנץ. בזמן שהוא רוקם את תוכניותיו הגרנדיוזיות חברו חמור מוציא לפועל מסיבה צנועה ו”אקולוגית”, תוך שימוש בחומרי הגלם שנמצאים במקום – פרחים, עלים, אצטרובלים. כשארנב מפסיק רגע לדבר, הוא מופתע לגלות שהמסיבה כבר מוכנה ומתרעם על כך שחמור עשה הכול לבד. “אז תעשה משהו” אומר חמור, וארנב, לאחר מחשבה, מציע שיכתוב לפיל שיר. “שיר זו מתנה טובה”, מאשר חמור.
במינימום טקסט ועם איורים בניחוח “של פעם” בונה הספר עולם תמים שמרפרר במודע לספרות קלאסית. הדמויות המובחנות מצליחות להעביר את המסר של ‘אמור מעט ועשה הרבה’ בלי ליפול לדידקטיות או פשטנות. דרך דמותו של חמור עובר אלינו כוחה הבונה של הפעולה, המתממשת באמצעות התמדה שקטה ועקבית. אולם הסיפור לא נקלע לחד משמעיות ומציע לראות גם בשיר שכתב ארנב לפיל מעשה בעל ערך בעולם.
שחר סיטנר, תסריטאית עם קבלות שלשמחתנו הציבה לאחרונה רגל בטוחה בשדה הספרות, מתבוננת בדמויותיה בחיוך אוהב ומזמנת אפשרות לראות בשילוב בין שני הכוחות – החזון והמעשה – כוחות חיוניים המשלימים זה את זה. מעל לכל זה עומדת אֵיתן חברות טובה ורצון אמיתי לשמח את פיל.