מופת של רגישות – על יצירתה של אורה איל

7 תגובות:

1. madmi הגיב:

   2 במרץ 2011 בשעה 17:41

   תודה לכם “הפנקס” על כתבה/אסופה מרגשת עד דמעות.
   ולאחר התעשטות קלה, שאלה קטנה: מה קרה לטור הרחוב השבועי?

2. דינה הגיב:

   2 במרץ 2011 בשעה 18:11

   תודה שהקדשתם תשומת לב כזאת לזכרה של אורה אייל. הכבוד בהחלט מגיע לה. כולנו מכירים את יצירותיה הנפלאות ומחממות הלב גם באיור וגם בסיפור.אין לי ספק, שהיא לא תישכח.

3. admin הגיב:

   2 במרץ 2011 בשעה 18:27

   טור הרחוב בעבודה מתמדת ויפורסם שוב בקרוב מאד….
   אנו שמחים על ההתעניינות בו!

4. טלי הגיב:

   2 במרץ 2011 בשעה 18:45

   יצרתם כאן פסיפס מרגש מאוד, אנושי ואמנותי של אורה איל, גם כמאיירת וגם כאדם. נדמה לי שאין דרך נכונה ומדויקת יותר להנציח אותה מאוסף האיורים והמילים האלה.

   גם אני גדלתי על מעשה בחמישה בלונים והבית של יעל, ושנים אחר כך הקראתי לילדים שונים את סיפורי איתמר, ואת חמש מכשפות הלכו לטייל, ואת השפה המיוחדת של אורי, וברכבת יושבת ארנבת – כל אחד בתורו ובזמנו, וספרים אחרים קראתי וספגתי לעצמי, מתוך עניין מקצועי ואישי נטול תירוצים.

   בדיוק השבוע חשבתי ודיברתי הרבה על מאיירים שמשדרים חום וחיים, שמשלבים צבעוניות עזה וחיה עם מלאות ועם עומק רגשי. ומסתבר שאורה איל עונה בדיוק להגדרה הזאת…ענתה.

   חבל. ועצוב. וזו אמנם קלישאה איומה אבל אין לי צל ספק שהאיורים שלה ימשיכו לחיות ולגדל עוד דורות של ילדים.

   יהי זכרה ברוך.

5. ורדה רז דה-מירנדה הגיב:

   7 במרץ 2011 בשעה 9:19

   עצובה מאוד דרכו של עולם.
   אורה למדה בכיתה שבה למדתי בבצלאל, ממנה יצאה רוח של עדינות, נפש מחייכת וצניעות מידות.
   איוריה מלאי השראה כמו שהיתה היא בזכרוני.
   ואצטרף לכל אלה שספריה מלאו אותם שמחה, שמחה שאני מקוה שלקחה איתה בחייה ובמותה.

6. פרופיל אמנית – אורה איל זכרה לברכה : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

   30 במרץ 2011 בשעה 19:33

   […] כמאיירת ותיקה ומשמעותית. כמו-כן, הנכם מוזמנים לקרוא את הרשימה לזכרה, המורכבת מדברים של חברים […]

7. בדיוק כמו סבתא שלי - קשר סבתא הגיב:

   1 בינואר 2016 בשעה 16:52

   […] הספר "חמש מכשפות  הלכו לטייל" שכתבה רונית חכם, זכה לעדנה במשך שנים ארוכות, בייחוד הודות לאיוריה הנפלאים של אורה איל. […]