מטען חורג / יותם שווימר

2 תגובות:

1. ליאורה גרוסמן הגיב:

   16 בנובמבר 2017 בשעה 12:54

   אני. אני יודעת רוסית. וכל פעם שאני קוראת את “התרגום” של מרים ילן שטקליס לספר הזה, אני מתעצבנת. “תא מטען” (ובמקור נדמה לי שקראו לו “הגברת מסרה לתא המטען”) היה הספר הראשון שהקריאו לי, הספר הראשון שלמדתי לקרוא דרכו (ידעתי את הטקסט בע”פ וכל מה שנשאר זה ללמוד את החיבור של האותיות הקיריליות למילים ואת המילים למשמעות). זו הסיבה שמבחינתי מדובר בהגשמת חלום. כמה הזדמנויות כאלה יש למאייר? יותר מזה. הספר, בגירסתו המקורית (את האיורים המקוריים צייר ולדימיר לבדב, ב1926. הוא מצוייר בסגנון המינימליסטי של האמנות של מלביץ’) נמכר עד היום במקומות כמו הmoma – כך שהרף שלו מראש היה גבוה מנשוא, ואני מקווה שלא ביישתי את הטקסט המופלא של מרשק. אז למה התרגום של מרים ילן שטקליס מרתיח לי את הדם? כי לא רק שהוא לא מדוייק, ולא רק שהוא לא במצלול הנכון – היא גם הרשתה לעצמה להכניס פנימה כל מיני דברים שלא היו מעולם בטקסט המקורי. במילים אחרות, היא ניכסה לעצמה את הטקסט ועפה על עצמה. מאיפה היא הביאה את הצנצנת, מה זאת לעזאזל קנקנת, איפה כתוב ה”שק בגודל חצי עינב?” איזה איש עם מגבעת מסר לה מספר? כל שורה בתרגום הזה מחרפנת אותי מפיוזים. עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד) ליצירתה המקורית של ילן-שטקליס, המתרגם לא יכול לעמוד מעל הסופר, ולעשות מה שבא לו. עינת יקיר, אגב – דייקה מהאות הראשונה עד הנקודה בסוף. כלום לא נגרע. לא המשקל, לא החרוז, לא התיאור המדוייק של החפצים. תרגום מופתי, עכשווי, והלוואי שאזכה לאייר עוד אחד.

2. מירי הגיב:

   19 בינואר 2023 בשעה 23:51

   ליאורה, נדמה לי שהחופש בתרגום הוא לא של מרים ילן שטקליס אלא של קדיה מולודובסקי, שתרגמה את השיר ליידיש. התרגום של מרים ילן נאמן מאד לגרסה ביידיש, שהיא באמת עיבוד חופשי.
   אפשר לקרוא את התרגום ליידיש כאן: https://archive.org/details/nybc213169/page/n70/mode/2up?view=theater
   עמוד 71 ואילך

   מצד שני, זה מצלצל כל כך יפה גם ביידיש וגם בעברית שאפשר לסלוח על התרגום הלא נאמן.