מסע בין כחול לכתום / יותם שווימר

5 תגובות:

1. מרית בן ישראל הגיב:

   11 בנובמבר 2016 בשעה 11:24

   יופי של ביקורת. איורים נפלאים. עיבוד לקומיקס מתבקש.

2. מאירה פירון הגיב:

   11 בנובמבר 2016 בשעה 12:23

   מסכימה עם מירית!

3. נרי אלומה הגיב:

   12 בנובמבר 2016 בשעה 17:32

   איזה יופי של איורים!

4. יונה טפר הגיב:

   16 בנובמבר 2016 בשעה 9:19

   איוריו של גלעד סליקטר כתמיד עדינים, מאופקים ומרגשים

5. תמר הוכשטטר הגיב:

   20 בנובמבר 2016 בשעה 8:43

   ביקורת יפה ומחכימה ואיורים נפלאים.
   תחושת החרדה עוברת, בעיני, דווקא במקומות בהם בוחר סליקטר להעלים את קוי המתאר ולתאר בכתם חצי אבסטרקטי את הסביבה. תחושת ההתמוססות הזאת (למשל בכד שאין לו תחתית) היא זו שמעניקה תחושת חוסר ממשות לסיטואציה ולכן משדרת חרדה. הרחוב התל אביב הבוהק כל כך בצליליו ובמראהו הופך באיורים למסתורי. כמעט כמו יער. מלא צללים וצלליות חידתיות.

   ועוד דבר: ראיתם שבכריכה יש שלושה זנבות, זה המקופל והנוגה של הכלב ואחד מכשכש שהוא הידית של הדלת? והצל של הידית שהוא פריים הביניים. אפשר לחשוב על זה כמו שלושה מהלכים באנימציה של כישכוש זנב. או אולי זה אותו זנב בשני מצבים, אחד בתחילת הסיפור ואחד בסופו.