מסע במסילת התרגום / לי עברון
רשימת ביקורת על התרגום החדש ל"ילדי המסילה" מאת אדית נסביט
אוקטובר 13, 2016
ילדים הוריים וצירופי מקרים מופלאים נמנים עם אבות המזון הספרותיים שלי, ובכל זאת מצאתי את עצמי קוראת את “ילדי המסילה” בלי הנאה יתרה. כשהתחלתי להשוות את תרגומם של סמיט וכץ למקור, התבררה לי הסיבה לכך: לא אחת נתקלתי במשפט קשה להבנה, השוויתי למקור ומיד אורו עיניי
בתור אוהב מושבע של אדית נסביט ושל רשימותייך, נהניתי מאוד, וגם הצטערתי – בעצם, אני לא רק מצטער אלא גם כועס – בעיקר על ההוצאה שחסכה מהספר עריכת תרגום – ככה זה נראה, בכל אופן – והוציאה את שכרו בהפסדו……
ובקיצור, האם זה אומר שהפעם יהיה צריך להתנשק מבעד לשמיכת צמר…? 🙂
ואני אוהבת את התגובות שלך 🙂
לי, את צודקת בביקורתך. וכדי שלא תגידי שהתרגום הקודם אינו בהישג יד – בדקתי; הוא נמצא לא רק על המדף שלי אלא בעשרות ספריות ציבוריות. את דברי בובי, “כל קיסר נולד ומת,/ וזה מה שאני הכי שונאת,/ למה אני צריכה לזכור/ מתי תקעו אותם בבור?/ כל כך הרבה תאריכים זה מבלבל/ אני מעדיפה חשבון, לעזאזל” תירגמה איטה אלחנני כך: “אוי, כה נורא וכה איום/ ללמוד היסטוריה כל היום:/ מה שעשו כל המלכים,/ שלא היו כלל מלאכים./ אז במקום פרק עם חרבון -/ יותר טוב כבר ללמוד חשבון.” (בעריכת אוריאל אופק, 1979)
הפער בין תרגום השיר הראשון בספר רב עוד יותר. אלחנני: “את הקטר שלו אהב/ בלב נפעם, הולם:/ ומשאלתו היחידה -/ שיישאר שלם”; תרגום סמיט+כץ: “היה לו קטר יחיד ומיוחד,/ שאותו אהב בלב הולם, נרגש:/ ולוּ ניתנה לו משאלה אחת בלבד,/ הרי היא שתמיד הוא יראה ככה- כמו חדש.”
יחיעם, כמה יפים ומדויקים מוזיקלית תרגומי השירים שהבאת. וטוב שעדיין יש ספריות…
🙂