נסיכה בלי נצנצים / טלי כוכבי
רשימת ביקורת על ספרן של רונית רוקאס ומאיה שלייפר, "הנסיכה זוהרה"
דצמבר 20, 2013
למרות (ואולי אפילו קצת בגלל?) הפמיניזם, הנסיכות מככבות בתרבות הילדים, או נכון יותר לומר- תרבות הילדוֹת העכשווית. לא בכדי, אחד הנושאים המדוברים בפאנל בכנס הפנקס האחרון היה ריבוי הנצנצים, הוורוד והנסיכות בחנויות הספרים. ילדות קטנות בישראל של היום (לא רק בישראל ולא רק היום, אבל נדמה לי שעכשיו כבר מדובר בהצפה של ממש) מוקפות בורוד, בנוצץ, בזוהר והן לובשות בגדי נסיכות, משחקות בצעצועי נסיכות, אוכלות בכלי אוכל של נסיכות, צופות בסרטי נסיכות, ישנות בחדרי נסיכות, חוגגות ימי הולדת של נסיכות וכמובן – גם קוראות ספרי נסיכות.
מצטרפת לדבריה של טלי: ספר מצוין על נסיכה לא שגרתית בכלל. שווה קריאה!
טלי, איזה יופי של סיקור. קראתיו בשקיקה, והשכלתי.
אכן, ספר שמצליח להפתיע ולסקרן, ומסרב להיכנס לתבניות מכל סוג. כמו בחיים, כך גם פה, שני קונפליקטים שמסרבים להיפתר. גם ילדים מול מבוגרים, גם בית המלוכה מול פשוטי העם. האיור מועט-הצבעים מחזיר את ניחוח הספרים של פעם.
הסקירה של כוכבי מדייקת, לתפיסתי. אני מודה שממש לא שמתי לב למניפולציה הנסיכתית (מדי?) בסוף, וזה אומר שכבר הייתי ממש בתוך הסיפור, בלי משקפיים ביקורתיים כלל. הישג כשלעצמו.
קראתי את הספר ונהניתי בעיקר מהקצוות שלו – ההתחלה והסוף נפלאים. באמצע יש כמה קווי עלילה פרומים משהו, שלטיפוס כמוני מפריעים, אבל אחרים דווקא יהנו, כמו אביגיל ועמית, בנות 6, שהקראתי להן את הספר כולו בערב שבת אחד, ורק אחת מהן נרדמה תוך כדי…
אני רוצה להגיב כעורכת הספר. הביקורת של טלי כוכבי נהדרת. הספר מלא רבדים ומשמעויות ועיקרן, לטעמי, הוא רצונה של זוהרה להיראות. את העובדה שהיא לא נראית, אפשר לראות כשהיא נעלמת מהשולחן וההורים שלה ממשיכים לבלות עם המטעמים והיין. כשהיא מציצה מהחלון למעלה, היא נדהמת שהוריה לא שמים לב שהיא איננה. גם הילדים האחרים מציינים את זה. אפילו המשרתות שלה, שיושבות בשולחן אחר, וכבר מילאו את חובתן בהכנתה לאירוע, לא שמות לב אליה. הילדים עצמם מרגישים כלפיה ריחוק – היא לא ילדה, היא נסיכה. הם גם כל הזמן קוראים לה נסיכה ובסוף הספר, אחרי שהיא מקבלת ביטחון עצמי מהחוויה המחזקת שהיא עוברת – חצי טביעה, מין התלכלכות במים ובחול, חירות ובריחה משלשלאות הנימוס והיופי והכורח – היא מבקשת שיקראו לה זוהרה. היא רוצה שיראו אותה – נמצאת כאן זוהרה. ילדה שובבה, סקרנית וחברותית. היא כאילו משילה מעליה את שיריון התדמיתי הכובל והמסתיר של הנסיכה. היא גם עושה זאת פיסית – כשהיא קורעת את השמלה. ספר חזק מאוד על זהות עצמית. (מעברת לעניינים חברתיים, משפחתיים וכן הלאה). כמה ספרי ראשית קריאה כאלה אתם מכירים?
[…] לאי-הבהירות שהסצנות הדרמטיות מכוננות, וכפי שצוין ברשימת הביקורת על הספר: "הוא אלטרנטיבה מסקרנת, מותחת ומעוררת מחשבה […]