סיפור שקרה באמת / ערן שחר
רשימת ביקורת על ספרו של פטריק מקדונל, "אני...ג'יין"
אוגוסט 9, 2012
כקוראים בוגרים, כאשר יש לנו מידע מוקדם על כך שלספר שאנו קוראים יש גרעין אמיתי – מידע זה נוכח בזמן הקריאה ועושה עלינו רושם במידה כזו או אחרת. גם אם אינו מוסיף או גורע מחוויית הקריאה עצמה – הוא שם. אי אפשר להתכחש לו. זהו מטען שנמצא ברקע ויש לו נוכחות. האפקט קיים גם בקרב הקוראים הצעירים. כשאני מקריא לבני בן השש סיפורים שכאלה, אני מקפיד למסור לו את המידע שהדמות ו/או האירועים עליהם אנו קוראים לא הומצאו במוחו של סופר, אלא לקוחים מהמציאות. אני חש שמידע זה נוכח עמנו בזמן הקריאה המשותפת, צובע אותה בצבע נוסף ומקנה לה ארומה מיוחדת גם כשהסיפור נגמר.
מקסים ומרגש באמת. סיפור חייה די מפורסם, אבל איזה יופי שעשו מזה ספר לילדים. והאיור – אכן דומה לה לג’יין.
לא ראיתי את הספר הזה עדיין, אבל נרוץ לרכוש.
ערן, אתה כותב מאוד יפה וגם יש לך טעם מעולה. (כיף לאורי ותמר) גם אני ארוץ לרכוש.
גרמת לי לעצור ולחשוב על שאלה שהתשובה לה נראתה לי כמובנת מאליה, ונתת תשובה ראויה. בהחלט הועשרתי, תודה.
[…] היום. "אני ג'יין", לדוגמה, שעומד במרכז רשימתי על "סיפורים שקרו באמת" הוא ספר שכזה: האיורים מלאי המבע שבו מלוּוִים בטקסט […]
[…] ידה לשימפנזה תינוק. כמעט כל הטקסט ב"אני… ג'ין" מופיע בכפולה האחרונה, זו שמסבירה את הפיקצ'רבוק […]