ספרות ירוקה / רן לוי-יממורי

7 תגובות:

1. ענת מאירי הגיב:

   30 בספטמבר 2010 בשעה 8:55

   מקסים!!! כך זה נראה כשכורכים יחד אידיאליזם, מחוייבות, כשרון ואופטימיות.
   יישר כוח!!
   ענת

2. נינה רודין הגיב:

   30 בספטמבר 2010 בשעה 12:32

   היצירה של רן היא אמנות מעולם אחר, עולם שהיה בארץ לפני עשרות שנים,כשהייתי ילדה ואז ספרים, איורים וחריזה היו דרכי מבע מקובלות ובלעדיות. צר לי שבימינו כה קשה להניע את מי שאמונים על חינוך הדור הצעיר,להבין את הערכים המוספים של סוג הכתיבה והאיור של רן.
   בהערכה רבה למקוריות ולעקביות !
   נינה

3. אבי בלומן הגיב:

   30 בספטמבר 2010 בשעה 18:39

   כל הכבוד לרן ולשותפיו על המאמץ המושקע בכל ספר. הנושא ה”ירוק” נחשב היום בארץ לטרנדי ואופנתי והטיפול בו בדרך כלל שטחי בהתאם, טוב לראות שיש מי שמשקיע מאמץ לקידום הנושאים האלו מתוך ראייה עמוקה של המטרה ובאיכות ללא פשרות.
   בתקווה לראות עוד ספרים רבים של ההוצאה ומה שחשוב יותר ילדים שגדלים עליהם ולאורם.
   אבי בלומן

4. שרגא ארד הגיב:

   30 בספטמבר 2010 בשעה 19:19

   רן,איש יקר מרגש לפגוש בך כאדם וכמובן כיוצר.כאדם שיוצר בעצמו אני ממש מתרגש למצוא בך את היופי שבאדם והיופי בעקביות ובאמונה שמדריכים אותך .המשך בדרכך והמשך לרגש הרבה ילדים ואנשים.שרגא

5. דפנה חיימוביץ' הגיב:

   1 באוקטובר 2010 בשעה 6:28

   קראתי בעניין רב את הראיון עם רן. כולי הערכה לפועלו הייחודי החשוב.
   אהבתי את הרעיון של הפקת ספרים דו-לשוניים בעברית ובערבית.
   (השיר ‘בולבול’ חמוד מאוד)
   בהצלחה.

6. רחל הגיב:

   7 באוקטובר 2010 בשעה 7:53

   ראיון מעניין, אהבתי מאד את הפרוייקט ואת ערכיו.
   יחד עם זאת, כמאיירת וכקוראת אני לא מבינה מדוע האיורים צריכים להיות מדוייקים וריאליסטיים. להבנתי, מטרת הספרים לקרב את הטבע אל הילדים, ולגרות אותם להתקרב אליו. את הטבע האמיתי יוכלו לראות בחוץ, מדוע צריך להציג להם העתק חיוור בספר? לא משנה עד כמה מעולה הצייר בהעתקת המציאות, הוא לעולם לא יצליח ליצור משהו יפה כמוה.
   בעיניי האיכות של הספר תעלה פי כמה אם גם באיורים יהיה ביטוי ליצירתיות ולדמיון של המאייר.
   גם מבחינה אסטרטגית זה דבר שכדאי לשקול אותו, אולי גישה פתוחה ויצירתית יותר למלאכת האיור תמשוך יותר קוראים לספרים. באופן אישי, לו הייית רואה ספר כזה בחנות, הייתי נרתעת ממנו בגלל התחושה המחנכת שהאיור המדוקדק מעביר.
   פרט לזה, הפרוייקט ראוי להערכה ואני מאחלת לו הרבה הצלחה.

7. גילי הגיב:

   23 בדצמבר 2010 בשעה 11:09

   המאמר מעניין ומראה עד כמה חינוך יכול להיות כל כך פתוח ורב כיווני ויכול לאפשר אלטרנטיבה לשיעמום ולשיממון בדרך שבה מנסים ללמד את ילדינו במערכת שהיא די מנויינת, רודפת הישגיות והישגים ומתעלמת מהביטוי העצמי, מאהבת הסביבה, הטבע ומה שבינהם.