עומר הופמן מאייר את “דמי כיס” מאת איריס אליה כהן
ספטמבר 8, 2012
דְּמֵי כִּיס/ איריס אליה כהן תָּמִיד בְּשִׁשִּׁי, זֶה יוֹם דְּמֵי הַכִּיס לְהוֹרַי יֵשׁ תַּרְגִּיל מצ’וקמק לִשְׁנֵיהֶם, כָּךְ פִּתְאֹם, בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה הוֹלֵךְ לְאִבּוּד הָאַרְנָק את הטקסט הזה קיבלתי כדי לאייר איור חד-פעמי. ההתחלה כוללת למעשה כמה החלטות שרירויות: אני רוצה לעבוד על איור בסגנון שמוכר לי ( כמו כאן), האיור צריך לעמוד בזכות עצמו, זאת אומרת…
לגבי הסקיצה האחרונה, שני דברים, כמו שאמרת באמת יש משהו אמריקאי באיור הזה, בעיקר בגרם המדרגות הזה שמאפיין בתים בסיטקומים אמריקאיים ושנית, פתאום חשבתי שאם אכן תלך על תעלומה בלשית, אולי יהיה כיף להחביא את הארנק כמו בציור השבועי לילד.
מרתק. האיור האחרון באמת הכי מצחיק לטעמי. אבל גם ההומאז’ לחלונות של דני קרמן הצחיק אותי מאד. העיניים החוקרות של הילד מעולות. אולי הארנק מתחבא בין הספרים על המדף.
אוי זה מקסים. יופי של פרוייקט – לראות את תהליך המחשבה והעבודה על האיורים. ואפרופו, גם בעיניי האיור האחרון הוא הטוב ביותר עד כה. בהצלחה בהמשך המסקרן…
עומר יקר, זה פשוט מהמם! איזה חוויה מרנינה ומרגשת, בחיי. התהליך נפלא בעיני, התוצאות כולן יצירתיות ומעוררות מחשבה. אני מתה על זה. תודה ממש!
הדמויות בסקיצות שלך ממש מקבלות חיים ונראה שעוד רגע הן קופצות החוצה מהנייר או מהמסך. אהבתי את המחווה לאיורייו שובי הלב של דני קרמן.
האיור הגמור – נהדר!
תודה שחר!
חחח…. נהדר! מתה על זה! תפסת את הרגע … איך תפסת ככה את הרגע עומר?!?
עשוי נפלא, נותן פרשנות משעשעת עם קריצה, (חיפשתי ומצאתי את כל הארנקים…) והשריקה של האבא, אני ממש יכולה לשמוע אותה…
איזה יופי של איור וכמה מרתק לראות את כל התהליך!
תודה רבה, איריס, עינת וטלי. היה כיף לאייר את השיר
מתוק ונהדר!! האם אפשר להגיד שאני מאוד מאוד אוהב את הרישומים שלך, ולכן מעיז להציע לנסות ולא “לנקות” אותם? הם כ”כ יפים כשהם מלוכלכים וראשוניים!
נכון, זה מעניין מה שנוער אומר.
נוער, האיור הבא לא ינוקה ויוקדש לך. מבטיח.
ישששש 🙂