על אסטריד / יהודה אטלס

2 תגובות:

1. דפנה חיימוביץ' הגיב:

   22 באוקטובר 2010 בשעה 17:05

   תודה-רבה על האפשרות להציץ לתוך עולמה של אישיות מופלאה ונדירה “שהאירה את הילדות בהומניות ובחמלה”, הן ביצירתה והן בפועלה.
   ואכן, כפי שאמרה לינדגרן: “כל-כך נפלא לכתוב לילדים”, אפשר להוסיף: כל-כך נפלא לקרוא ספרות טובה לילדים וכן ניתן להוסיף: כל-כך נפלא לקרוא על מי שיוצר אותה.

2. נאצים וכרישים אחרים (רק בספרי ילדים) | גולה מרצון הגיב:

   13 בינואר 2012 בשעה 15:50

   […] אבל משהו מהותי אחד דווקא שונה, כנראה ברוח הצעת החוק החדשה של משטרת המחשבות, האוסר על שימוש בסמלים נאצים. לאיש החזק שבקרקס כבר לא קוראים אדולף החזק, כמו במהדורה הקודמת וכמו במהדורה השוודית המקורית. לא, אדולף זה מעליב מדי, וזה גם עלול להכניס לקוראים רעיונות מוזרים אם ילדה נונקונפורמיסטית אחת יכולה לנצח גבר שקוראים לו אדולף. אז בגרסה החדשה קוראים לו דווקא אולוף החזק. כן, למה לא? אולוף נשמע די שוודי, בעצם. ומה הילדים כבר מבינים בסאטירה, ואז מה עם כתוב לו A על החולצה, ואז מה אם סופרת הומניסטית כמו אסטריד לינדגרן בטח בחרה במלוא תשומת הלב את השם הזה (זה ניחוש, אבל הוא די מושכל). […]