על צבע, קומפוזיציה ודינוזאורים / שחר קובר
ביקורת על איוריו של גלעד סליקטר לספר "גור של דינוזאור" מאת הדס ליבוביץ'
אוקטובר 6, 2010
הספר “גור של דינוזאור” מאת הדס ליבוביץ’ , עם איורים של גלעד סליקטר (הוצאת מטר), מגולל את סיפורם של שני אחים שנמצאים בפיקניק בחורשה יחד עם הוריהם, ונתקלים במה שנראה להם כגור של דינוזאור ומקווים שאמא-דינוזאור לא תתפוס אותם.
שחר!! פוסט מרתק. אהבתי את ההתייחסות לפרטים הקטנים באופן מושכל ומעשיר. והאיורים אופפים את הפוסט בצבעוניות החזקה שלהם, בזוויות המבט, בשילובים של הצל שנוכח לעיתים קרובות יותר מהאובייקטים עצמם. נהדר, תודה.
תודה לשחר קובר על כתבה מאירת עיניים. אני, שאין לי ידע בתחום האיור, מודה על כל הזדמנות להציץ לעולם מופלא זה.
איור נוסף מהספר הוא איור החודש, אוקטובר 2010, באינדקס מאיירים ישראלים בפליקר
http://bit.ly/meayrim
שחר, זו ביקורת נהדרת. בדיוק המענה לסוגיה שאותה הפניתי לירמי פינקוס בפורום ‘איור’ בקפה, של כתיבה על איור והתייחסות לאיור במחקר, שהיא לרוב יותר נושאית מאשר צורנית-עיצובית, וכאן אתה מוכיח – ומוכיח היטב – שאפשר גם אחרת. הצורה לא פחות חשובה מהתוכן.
אני מאד נהנה לקרוא את מה שאתה כותב, ואז להביט אל האיור, לחפש ולמצוא את זה בתוכו, ואז לחזור שוב לטקסט שלך. ממש סיור מודרך בספר.
לגבי הספר המדובר – בהחלט עושה חשק. מבטיח לחפש אותו בחנויות ולדפדף בו בעצמי. וכאמור, כבר בחרתי בו כ”איור החודש” באינדקס המאיירים בפליקר.
סיגל דינה וגיא תודה רבה.
סיגל – ההתייחסות שלך לשימוש בצל באיורים נכונה ואולי הייתי צריך להוסיף כמה מילים על-כך.
שחר – אתה מכיר עוד ביקורת וניתוח איור בעברית שנעשים כפי שאתה עושה זאת? דוד רפ ב”הארץ” אמנם משקיע ויורד לפרטים, והוא יסודי, אבל כאמור גם הוא מאלה שעושים ניתוח יותר נושאי מאשר עיצובי-צורני.
אני מביא קטע לדוגמא מתוך ביקורת שלו על ספר הילדים “הנסיכה שלבשה שקית נייר” (נושאי, למרות שהוא משתמש במונחים כמו מבט מהצד, כפולת עמודים, קומפוזיציה..):
“בכפולת העמודים הבאה נהרס הארמון ועמו יסודות יחסיהם של רונלד ואליזבת. הדרקון נראה באיור במלוא הדרו, במבט מהצד, כשהוא מתעופף בשמים ואוחז בטפריו בנסיך. זה מפנה אל הצופה את ישבנו, בגדיו המלכותיים עדיין לגופו והוא אוחז בעיקשות במחבט הטניס. על הקרקע נראית דמותה האקספרסיבית מאוד של אליזבת. עשן לבן העולה מהריסות הארמון מכסה על גופה העירום ומאחוריה אחד מעמודי המבנה הקורסים.
הקומפוזיציה הזאת מרמזת באופן אסוציאטיבי לעמודים שהפיל שמשון במקדש הפלשתי, ואולי אף יותר מכך לקדוש הנוצרי סבסטיאן, המתואר באמנות קשור לעמוד כשחצים מפלחים את גופו. בניגוד לשני הגיבורים הגבריים הללו, אליזבת מצויה בתחילת דרכה ההירואית ולא בסופה”
אפשר לשאול איך אתה ניגש לכתיבת הביקורות שלך?
גיא,
אני לא מכיר עוד מקום בו נכתבת בעברית ביקורת על האיורים כמו שאני עושה. אני נוטה להטפל לפן הטכני באיור – עיצוב, קו, צבע וקומפוזיציה ומעט פחות לניתוח הרעיוני, פשוט כי אילו הדברים בהם אני מבין יותר, לדעתי.
אני ניגש לכתיבת ביקורת באופן מאוד אינטואיטיבי. זה מתחיל בבחירת ספר שמוצא חן בעיני מתוך בליל הספרים שיוצאים לאור, לעיתים בלי לדעת בדיוק למה אני מעדיף את הספר הנבחר ואז אני פשוט מתחיל לכתוב, מבלי לדעת מה באמת ברצוני לומר. הכתיבה מגלה לי למה בחרתי את הספר הזה מתוך השאר, והנושאים אליהם אני מתייחס נקבעים תוך כדי כתיבת הביקורת.
נ.ב – גיא, החוסר בכתיבה מסוג זה וההתייחסות השולית לאיורים בביקורות ספרי ילדים בארץ. (בד”כ – “הספר מלווה באיורים מתוקים”), גרמה לי לרצות לכתוב כאן.
תודה, שחר. תמשיך עם האינטואטיביות החיובית הזו. זה מצליח לך. כיף לקרוא וללמוד!
כמי שמגיעה מהתחום המילולי אני לומדת המון מביקורת כזאת, למרות ואולי בגלל שהיא מאוד מקצועית/טכנית מהבחינה הויזואלית.
זה מרתק בעיניי, למרות שנשארתי סקרנית ו”רעבה” בנוגע לתוכן…(-:
תודה טלי. מאחר ויש כל-ך הרבה ביקורות ספרים שמדברות על הטקסט, אני משאיר את זה למקצוענים בתחום ומתרכז באיורים. ולגבי הרעב לתוכן – נדמה לי שבספרי ילדים האיור הוא תוכן בדיוק כמו הטקסט.
[…] גלעד סליקטר מאייר את "גור של דינוזאור " […]
[…] גלעד סליקטר מאייר את "גור של דינוזאור " […]