5 ספרות

עריריות חסרת גיל / תמר הוכשטטר

על המהדורה החדשה לספר "ניסים ונפלאות" ועל דמותה של לאה גולדברג כפי שהיא מוצגת ביצירה

אפריל 24, 2015  

כך שאין זה מפתיע שעל אף (ואולי בזכות) שאין לה ילדים משל עצמה (נבואה שתגשים את עצמה עבור גולדברג) דמותה של המספרת היא ללא ספק הדמות האמפתית ביותר לילדים בספר. האמפתיה שלה אותנטית ולא מתרברבת והיא אוספת את המחמאות שהיא מקבלת מפי הילדים בגאווה: “מרים ניגשה אלי, הביטה בי כבוחנת אותי היטב היטב, וסוף סוף פסקה: “את יודעת, את באמת עצומה!”.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

5 תגובות:

  1. דפנה חיימוביץ' הגיב:

    בעקבות ‘חוק הספרים’ שפגיעתו קשה בכותבים לא מוכרים, מעדיפות הוצאות הספרים להוציא לאור ספרים מהעבר של סופרים מוערכים ומוכרים. (‘מוכרים’-גם עם דגש וקמץ באות כף, וגם ללא דגש ושווא באות כף). ה”בעייה” היא שהשפה בדר”כ ארכאית ואינה נהירה לילדים הרכים ולעיתים אף להוריהם. אני מצדדת בהעשרת שפת הילדים והגבהתה אך לא במידה שתגרום להם תסכול. מובן שההורה או כל מי שקורא את הסיפור באוזני הילד אמור לתווך בין הטקסט לילד. הדוגמה המובאת להלן, שכדי להבהיר לילדים את פירוש הבטוי ‘אצבע משולשת’ השתמשו ב4-5 מילים שאינן מוכרות בדר”כ לילדי גן (‘מגונה’, ‘בוז’, ‘שמחה לאיד’, ‘תחובה’), מעידה עד כמה סוגייה זו מורכבת.
    ניתן לחשוב על פתרונות כמו: המחשת הביטוי או המילה בעזרת איור, פרשנות פשוטה ומובנת ואולי אף במקרה הצורך, שינוי עדין של המילה בטקסט. עם זאת הספר ‘ניסים ונפלאות’ היה ונשאר נפלא בעיניי.

  2. נרי הגיב:

    על עבודת העיצוב הנפלאה של הספר אחראית מיכל מגן.
    היא זו שיצרה את הטיפוגרפיה המיוחדת של שם הספר, עיצבה את העטיפה ומגע ידה מורגש בכל עמוד ועמוד בספר. המעצבים פועלים מאחורי הקלעים של הספר אך תרומתם משמעותית עד מאוד ובמקרה של ספר זה אף מכרעת. תודה לך מיכל!

  3. חגית פורת הגיב:

    ספר זה היה אחד האוהבים עלי בילדות. כאשר הגיע בני הצעיר לכתה ד המלצתי לו לקרוא את הספר ,מהר מאוד הוא התייאש. שכנעתי אותו שנעשה זאת בקריאה משותפת וכך היה, קראנו יחד והבנתי את הקושי הרב – השפה היתה מאוד לא ברורה ולא תקשורתית. הארוע הזה היה לפני 12 שנה… אז על אחת כמה וכמה זה יהיה קשה לקריאה היום. חבל כי זהו ספר מקסים הדורש תיווך שפתי נכון יותר.

  4. שירה הגיב:

    הערה קטנה- ניסים אינו ילד תימני אלא בוכרי, שם משפחתו הוא אברהמוף- אמנם הוא גר בכרם התימנים, אך העליה הבוכרית שברחה מידי סטאלין בשנות ה30 התיישבה גם בשכונה זו. יחיה לעומת זאת, כנראה מוצאו הוא תימני.

  5. רונית ש' דינצמן הגיב:

    עדכון השפה נעשה בצורה נפלאה ובלתי מורגשת, לדוגמה באחת ההערות כתוב שבמקור צליל העיטוש נכתב: “עטישה!” ובמהדורה החדשה נכתב: “אפצ’י!”. דבר אחד צרם לי, ואני חושבת שאפשר היה ללכת עוד צעד קטן מעבר לעדכון השפה ולתקן גם אותו: עוזי בוכה, ומרים אומרת לו בבוז: “בוכה כמו ילדה!”. היה עדיף לתקן ל”בוכה כמו ילד קטן!”

כתיבת תגובה