פלאות בין תרבויות / לי עברון-ועקנין
רשימת ביקורת על התרגום החדש לספר "הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות"
ינואר 28, 2013
לפעמים מתרגם שואל את עצמו איך היה המחבר כותב אילו כתב עברית. התשובות לשאלה הזאת יכולות לאפשר מידה של חופש; למשל, לכתוב משפט חד-משמעי במקום שהיה בו משחק מילים ולפצות במקום אחר, וכיוצא בזה.
כבוד למבקרת, הראשונה שהרימה סופסוף את הכפפה המיותמת – יותר מחצי שנה אחרי שהספר הופיע – וטרחה לכתוב ביקורת אמתית על התרגום. כבוד וגם תודה! הביקורת אכן מושכלת ומנומקת, ואני בהחלט מסכימה עם ההסתייגויות שלה מכמה בחירות תרגומיות שלי: אלמלא הזדרזנו כל-כך לצאת לאור, הייתי בטח דוגרת על התרגום עוד קצת ומתקנת בהתאם.
(ומאחר שהמבקרת הזכירה בביקורתה את אבא שלי – נזכרתי גם אני כמה אהבתי להקשיב לתכניות הרדיו המעולות של אביה של לי ע”ו, שהיה לי הכבוד לפגוש כחיילת בגל”צ)
גם אני מתרגמת, וכשאני קוראת רשימות כאלה אני שמחה שהעבודה שלי כוללת “רק” מדריכים למשתמש וממשקי תוכנות.
אין לי שמץ של מושג איך הייתי מתמודדת עם משחקי המילים והדימויים המוזרים של קרול.
תודה על רשימה מרתקת! אכן, אתגר גדול לתרגם את קרול ומלאכה לא פשוטה. סקרנית לקרוא את תרגומה החדש של עטרה.
עטרה היקרה, תודה רבה על התגובה החמה! כתיבת הביקורת הייתה לי לעונג ולאתגר. מי כמוני יודעת שתמיד נשארים זנבות (שבעברית הם לא סיפורים) שרוצים לשפר אחרי שיוצאים לאור. ועוד תודה – עדיין משדרים את תוכניתו של אבא שלי ז”ל “דור הזהב” בקול המוסיקה בימי שישי בשש בערב ובימי שני בשלוש 🙂
רק הערה קטנה: לא פשוט לתרגם ספר כמו “אליס” אחרי שני מתרגמים מעולים כמו אבא שלי ז”ל ורנה ליטווין, שהקדימו אותי עם כל ההברקות התרגומיות שלהם במקומות הקשים. למשל בשם הפרק על ביל: הייתי אולי עושה מחווה לבחירה של אבי להפוך את ביל לטיל, אילו היו טילים בתקופתו של לואיס קרול – ואת ההברקה של ליטווין (ביל-בול) הייתי שמחה “לגנוב” אילו יכולתי… באמת התחבטתי בסוגיה הזאת (ובאחרות) לא מעט, ופה ושם נאלצתי להתפשר על ברירת מחדל 🙂
לא פשוט, ואף נועז :). כל הכבוד לך.
תענוג לקרוא ביקורת תרגום מעמיקה, מנומקת ומכבדת כזאת. כמה חבל שביקורות כאלה נדירות כל כך במקומותינו. ונחמד לראות דו-שיח נעים כזה בין מבקרת למבוקרת.
תודה, עפרה, זוכרת שעבדנו יחד על הסיפור השלושה-עשר?
תודה, עירית, מה שאת מתרגמת נשמע לי מפחיד מאוד 🙂
תודה, רות!
🙂
כתבת כל כך יפה שכל שאוסיף יגרע.
רק ציון עובדה קטנה, שבמקרה, ברגע הקריאה, אני עסוק בהתקנה של מחשב חדש ולכן נמצא בחדר אחר מכרגיל, ומאחורי, על המדף, במרחק הושטת יד, ספר בשם “מרובינזון עד לובנגולו” מאת אוריאל אופק, שכתב על הסיפור שמאחורי מבחר ספרי ילדים ונוער ידועים עד מאד, ובהם גם (הושטתי יד) “ארץ הפלאות של פרופסור דודסון – עליסה בארץ הפלאות”, הרבה שנים לפני שיצא התרגום שלו.
וואו, יעקב, איזו תגובה קסומה, כמו ארץ המראות…
כתבת כלכך מקסים ואמיתי על התרגום של עטרה אופק,
כי הרי לא פשוט הוא לכתוב על תרגום של אליס.
מעניין יהי לי לקרוא אחרי שקראתי את הספר המוער.
נראה כי תרגום של יצירה לא חדשה תמיד ינוע בין המסתתר אחרי המופשט של התקופה,
לבין המסתתר אחרי עולמו של המתרגם שחי כאן ועכשיו.
ליקה,
כמה חדות, חום ואהבה יש בביקורת הזו שלך.
לא קראתי עדיין את התרגום החדש,
יש לי את הנוסח המוער מלפני כך וכך שנים.
את חיה טקסטים באופן מוחשי ממש, כמו קוראת בכף יד.
עושה חשק לקרוא.
שדות היקר, שימחת את לבי ב”מקסים ואמיתי” שלך.
באמת היה לא פשוט, והתאמצתי :).
ואני אוהבת מאוד את הניסוח שלך בשתי השורות האחרונות, הוא מחזיק מרובה וגם יש הרבה קסם וקונוטציות מתוקות ב”מסתתר אחרי” :).
רוניתי, תודה רבה על התגובה החמה והחיה :). איזה מקסים הדימוי של כף היד – וזה גם מתחבר לכף היד שחופנת סיפור בתוך המאמר, אז אצלי זה ההפך, הטקסטים הם כף יד שחופנת אותי. 🙂
[…] תמר: איורים מחודשים לקלאסיקות הוא ז'אנר אהוב על מאיירים, אבל למשל איורים מחודשים לפו הדב אני לא מכירה. האם זה בגלל ששפרד יצר דמות כל-כך איקונית? או דיסני? כי הרי גם טניאל יצר אליס איקונית ובכל זאת יש אינספור פרשנויות ל"אליס בארץ הפלאות". […]